עוד אחת חדשה ../images/Emo13.gif
קראתי וקראתי. והבנתי שזה הפורום המתאים, האנשים המתאימים. אני נשואה שנתיים. אהבה גדולה מאד. יש לנו תנוקת משותפת. לי אלה נישואים ראשונים ולו שניים וילדה רביעית. לא מזמן התרחש בחיי דבר גדול מאד שגרם לזעזוע גדול. בתקופה זו בעלי בגד בי עם מישהי מהעבודה. הוא התוודה על זה אצל המטפלת הזוגית (דאז) , עצר את זה ולי זה סופר רק חודש אחרי שהסיפור נגמר. ניסיתי להתגבר. זכרתי את האהבה את הילדה , הכל. אבל משהו בי נכבה. אני מאמינה שאם ניפרד אולי זה יכול להתעורר שוב. אולי גם לא. אני לא רוצה אותו יותר. לצערי זו לא בגידה ראשונה. טוב, תלוי איך מגדירים בגידה- במשך השנים שהיינו ביחד היו מספר אפיזודות שתפסתי אותו מצ'טט עם בחורות באינטרט. שיחות סקס. המטפלת הסבירה לי שהוא מכור לריגושים וזה לא קשור לאהבה שלו אלי. ככה היא גם מסבירה את הבגידה האחרונה. לי קשה לאכול את זה כמו שקשה לי להאמין ל'גמילה' שהוא עובר עכשיו. ביקשתי שיצא מהבית והוא טוען שהוא לא מסוגל להיפרד מהילדה. שהיא כמו איבר בגופו ופרידה ממנה זה כאילו אני אבקש שיחתוך לעצמו יד. הוא טוען שאיבדתי את הזכות לומר לו קום ולך - בגדת כי התחייבתי שאני נותנת צ'אנס (למרות שגם אז אמרתי שאני לא מבטיחה כלום). מבחינתו עד שהוא לא 'ילמד' בטיפול איך להיפרד מהילדה הוא לא מסוגל לעזוב. בבית הוא עושה כל מה שהוא יכול כדי לעזור לי ולהקל עלי, אני אפילו לא יכולה להאשים אותו שהוא חרא. אני לא יודעת מה לעשות עוד. מצטערת שדבריי יצאו מבולבלים. אני מפורקת לגמרי
קראתי וקראתי. והבנתי שזה הפורום המתאים, האנשים המתאימים. אני נשואה שנתיים. אהבה גדולה מאד. יש לנו תנוקת משותפת. לי אלה נישואים ראשונים ולו שניים וילדה רביעית. לא מזמן התרחש בחיי דבר גדול מאד שגרם לזעזוע גדול. בתקופה זו בעלי בגד בי עם מישהי מהעבודה. הוא התוודה על זה אצל המטפלת הזוגית (דאז) , עצר את זה ולי זה סופר רק חודש אחרי שהסיפור נגמר. ניסיתי להתגבר. זכרתי את האהבה את הילדה , הכל. אבל משהו בי נכבה. אני מאמינה שאם ניפרד אולי זה יכול להתעורר שוב. אולי גם לא. אני לא רוצה אותו יותר. לצערי זו לא בגידה ראשונה. טוב, תלוי איך מגדירים בגידה- במשך השנים שהיינו ביחד היו מספר אפיזודות שתפסתי אותו מצ'טט עם בחורות באינטרט. שיחות סקס. המטפלת הסבירה לי שהוא מכור לריגושים וזה לא קשור לאהבה שלו אלי. ככה היא גם מסבירה את הבגידה האחרונה. לי קשה לאכול את זה כמו שקשה לי להאמין ל'גמילה' שהוא עובר עכשיו. ביקשתי שיצא מהבית והוא טוען שהוא לא מסוגל להיפרד מהילדה. שהיא כמו איבר בגופו ופרידה ממנה זה כאילו אני אבקש שיחתוך לעצמו יד. הוא טוען שאיבדתי את הזכות לומר לו קום ולך - בגדת כי התחייבתי שאני נותנת צ'אנס (למרות שגם אז אמרתי שאני לא מבטיחה כלום). מבחינתו עד שהוא לא 'ילמד' בטיפול איך להיפרד מהילדה הוא לא מסוגל לעזוב. בבית הוא עושה כל מה שהוא יכול כדי לעזור לי ולהקל עלי, אני אפילו לא יכולה להאשים אותו שהוא חרא. אני לא יודעת מה לעשות עוד. מצטערת שדבריי יצאו מבולבלים. אני מפורקת לגמרי