עד מתי?

[חיוכים 40]

מאז שהם נולדו

בעצם בחרתי, הבעיה היא שהילד קשור עליו ורוצה את אבא, אבא מתי אתה בא זה משפט מפתח אצלו ... והלב נשבר. יודעת אנסה לעבוד על השיטה הזה של הבחירה -לגדל אותם לבד לגמרי ושכל דבר שיבוא מצידו הוא בונוס, הבעיה שלי היא הקשר החזק שיש לילד איתו.

 

[n o g a1]

תראי...

הכאב שלך ברור לי . את חייבת להפריד בין הכאב של הילד לכאב שלך , למרות ששוב אני אומרת - הכאב ברור לי. חשוב בשביל הילד ולטובתו שתעבדי על עצמך כדי להגיע למקום מכיל ולצאת מהמקום המזדהה עם כאבו. המקום המזדהה הוא המקום בו את חווה את הכאב שלו כאילו היה שלך , אך את שוכחת שאת חווה אותו מהמקום שלך בהתאם למבנה אישיותך , להתאם לתובנות שלך , בהתאם לעולם הרגשי שלך , מלווה ביסוריי מצפון ועוד מטעמים . אבל את זה לא הילד! הוא חווה את אבא שלו , אחרת (לא אומרת לרגע , שהוא חווה אותו כאבא משמעותי) אך מטבע ההוויה הילד נפרד ממך בתחושותיו.

 

[דגיגית33]

והנה...

כבר תגובתך שלך התרככה, וטוב שכך. שום דבר לא בכוח.... הוא ירגיש בחסרונם, וירצה לראותם, תני לו את החופש לעשות זאת.

 

[ס ג ל ג ל ת]

המלצה שלי

עד כמה שלשמחתי קשה לי להזדהות כי אצלי המצב הפוך, אני ממליצה לפנות לפסיכולוג ילדים (אפשר דרך קופת החולים) ולפתור את הבעיה מול הילד וללמוד איך להתמודד עם הצרכים שלו. אני מניחה שכבר די ברור שמהאבא לא תגיע הישועה. תהיי חזקה ובהצלחה

 

[יערית]

האווצ'

הוא הוא הוא....מה כבר אפשר לומר שלא נאמר לו? הלוואי ויכולתי לעזור לך, מזמן כבר הרמתי ידיים במלחמת ההתשה שלו...נשאר אולי רק לטפל בנסיך שלך, לנסות למלא את החללים ולהעסיק אותו... עצוב לי בשבילו, בשביל שני הנסיכים שלך

נ.ב יש לי תוכנית, תתקשרי אליי במהלך השבוע

 

[s m a r t i]

קודם כל

תגידי תודה,שלילדים שלך יש אבא לפחות פעם בשבועיים. יש ילדים-שלי למשל שרואים את אבא שלהם פעם בחודשיים שלושה. לגבי הבן שקשור אל אביו,אל תחכי שיתפתחו בעיות,תתחילי לטפל כבר עכשיו.כך כשיתחילו לצוץ הבעיות שאת צופה העניין כבר יהיה תחת בקרה. לגבי האבא,אין לך מה לעשות מבחינתו. אם הוא לא מרגיש בצורך,לא תוכלי בשום דרך להגיע אליו. מה שאת כן יכולה לעשות,זה לשמור את כל המחשבות שלך עליו לעצמך,זה מצריך המון כוח,אבל זה ישתלם לילדים שלך בסוף. ולהסביר בצורה שתובן על ידם שאתם נפרדתם ושאבא שלהם ואת אוהבים אותם ותמיד תאהבו אותם,וגם אם אבא שלהם לא רואה אותם בתדירות שהיו רוצים. את לא מעבירה ביקורת על אבא שלהם,אבל באותה נשימה את שמה את הדברים במקומם. האמיני לי הם יגדלו,והם ידעו לבד מי עושה להם מה וכמה.

 

[R a c h e li]

כשמזדהים עם עצב,כאב

של ילד אז נעים לילד ואפילו לבסוף נהנה כי כך שואף אהבה ולבסוף גם מתרגל הוא לעצב ולכאב אבל אין צורך להזדהות הילדים יודעים לבד להכניס הכל למשבצות ואנחנו כהורים רק מבלבלים להם אותם בהצלחה

(יווווווו חזרתי למטאפורה

)

 

[r o n i t 3 7]

עצוב מאוד

אבל אין מה לעשות זה שלו, להיות אב זו בחירה והוא את שלו בחר עם כל העצב, לצערי אי אפשר להכריח גבר להיות בקשר עם ילדיו, מכירה את הנושא מקרוב מאוד, אני אומרת עליו נכה ריגשית - אי היכולת להעניק לילדיו הופך אותו לכך. וותרי אל תילחמי - מלחמה אבודה, הילדים ילמדו להנות ממה שיש, את הפעם בשבועיים, יש ילדים שזוכים רק לכמה שעות ...)

 

[אקסייטרית]

לא עושים כלום

משלימים עם העובדה... נכון, זה כואב, מתסכל.....לפעמים זה היה מוציא אותי מדעתי... אבל לא ניתן לעשות כלום בנדון. כשהתגרשנו הקטנה היתה בת 7.5 והגדולה בת 12.. לא היה לנו קשר כמעט 4.5 שנים... אני המשמורן היחידי. רק לאחרונה, ומזה חודשיים אנחנו חולקים משמורת משותפת.. ההפסד של כל אותן שנים, היה שלו בלבד...{ושלהן בדרך מסויימת, לצערי} היום הוא הבין לבד את גודל הטעות וחזר לחייהן. תני לאקס שלך לחיות את החיים שלו... מתארת לעצמי שביום מן הימים הוא יתפכח.. לילדים יש חוסן וכשרון לקבל את ההורים בכל שלב בחיים... מסתבר. את, את תפסיקי לתסכל את עצמך ולשדר את זה לילדים... כי בעצם, כמו שאת רואה ומבינה , הרבה לא תלוי בך והכל תלוי בך.. גם אם הוא בן זונה מאנייאק, הילדים הם לא הכתובת לקרוא את זה ממך.. מאחלת לך חוזק נפשי להמשיך ולגדל אותם לבד... עם כל הקושי, יש סיפוק אדיר..

 

[פיית מדבר]

משקיעים

בטיפול יסודי ועמוק לילד שזקוק לכך. כל השאר...חבל על האנרגיות.

 

[שלי191]

היי חיוכים

נמצאת ממש באותה קלחת, רק שאני לא צרחתי, בכיתי, ביקשתי. חושבת שלהיות אב לילדי/יו זה זכות ולא חסד. לא רוצה, ההפסד שלו בלבד. בוודאי שיש שאלות, בקשות, געגוע וחסך אב. כל הרעיון הוא להקשיב לחבק לתת ביטוי לכאב. אצלינו השאלה היא מה תפקידו של אבא? ועל פי זה מה המחשבה או והרצון לעשות. ציור, כתיבה וכד'. זהו .. האדם הוא יצור סתלגתני מטבעו קל וחומר ילדים. כמו שאומרים : "בית קברות מלא באנשים שחשבו שהעולם לא יסתדר בלעדיהם והעולם סובב על צירו.... " בהצלחה רבה שבת שלום

 

[שושן פרא]

../images/Emo39.gif

 

[חיוכים 40]

שוש ../images/Emo24.gif

 

[מזל חי]

אני רוצה להגיד משהו ברשותך

לא שיש השוואה ברורה אבל.. תראי היום אני חצויה, מרגישה כמו אב גרוש כשנוסעת להביא את הבן, במיוחד כשמדברים על מרחקים בין עיר לעיר, תאמיני לי שלא קל לי, לא נפשית לא פיזית וגם לא כלכלית. לפני שזה קרה חשבתי לעצמי שאהיה אחרת ממנו, אסע פעם בשבועיים לקחת את הבן ובין לבין אבוא באמצע השבוע, נדה גורניש לא הלכתי באמצע שבוע, חוץ מאותה הפעם שהוזמנתי למסיבה בבית הספר. תשמעי מה שאני מנסה להסביר, ואם קראת אותי גם בתגובות האחרות לאחרונה, זה שקל מאוד לשבת בצד ולדון אחרים. אני בטוחה שאנשים מסתכלים מהצד ואומרים וואלה איזו אמא איך נתנה לבן שלה ללכת, איך איך אפשר לראות את הילד פעם בשבועיים??????????? יש לך מושג איך עוברים השבועיים עליי? בלגדל בן אחד שבקושי רואה אותי בגלל שאני מנסה לבנות ולסלול לי דרך בעבודה, למען העתיד שלי הפרטי, הרי יום יבוא והם ילכו, אני הזקנה אשאר מאחור.. יום יום מרדף אחרי החיים וגם אני לפעמים שואלת את עצמי שיו איך עברו שבועיים, וכל יום וכל לילה אנחנו משוחחים, וזה בהחלט לא מספיק, אבל במגבלות הקיימות זה מה שאני יכולה לתת, ואם זה נשמע רע שישמע רע, אני כרגע מנסה שיהיה לי רק יותר טוב. ותודה לאל שגרמתי לו ולבן שגם להם יהיה יותר טוב יחד. לשבת בצד ולדון גרוש שצריך להרגיש אאוט רוב הזמן, במיוחד כשהגרושין טריים זה ממש לא פייר, אני נזכרת שאמר לי "את לא יודעת איך הרגשתי כשהלכתם, פתאום בלי המשפחה". והיום יש לו משפחה, ואני מאוד מבינה שהוא עסוק, נכון שלפעמים הוא לא היה משתדל, והנה עכשו הוא מנסה להשתדל, ולא בגלל עובדת סוציאלית, ולא שהוא החזיר לי את החוב האחרוון אז פתאום מרגיש לי להגיד שהוא מלאך, הוא גם לא מלאך, הוא סך הכל בן אדם שעושה מה שהוא יכל, בדיוק כמו שהסברתי לבן לא מזמן, אבא לא מושלם כמו שאמא לא מושלמת, אבא אוהב אותך ולפעמים הדרך שלו שונה או לא ברורה, סך הכל. ומה שכן צריך חיוכים זה באמת הרבה חיוכים והמון סבלנות.. בסוף היא משתלמת.

 

[חיוכים 40]

אי אפשר להשוות בין אחד לשני

יש הבדל מאוד משמעותי בינך לבינו הוא ממונע ועובד במרחק של 15 דקות מפה,לפחות בחלק מימות השבוע. 7 שנים זה זמן די ארוך לכל הדעות, ומאז אני מגדלת את הילדים לבד, חלק גדול מהזמן גם בלי לקבל ממנו מזונות, היו חודשים שהוא לא לקח את ילדיו, אבל הוא הקפיד להיפגש איתם, וזה הדבר היחיד שאני רוצה שיקפיד עליו. לא בשביל שלי יהיה "שקט" מהילדים אלא כי המורה, הפסיכולוגית וגם כל שאר הצוות הרפואי הסביר גם לי וגם לו שהילד אינו מתפקד כמו שצריך כשאבא נעלם לו מהתמונה,שהוא עושה נזק אמיתי לילד שלו. לדאבוני אין תחליף לאבא, גם עם הוא מתפקד וגם עם לא.

 

[מזל חי]

מסכימה איתך

אין תחליף

 

[נקלעת למטרה]

נראה לי

שאת לא בדיוק יכולה לשלוט על המצב הזה. וגם נראה לי שאת לא צריכה לתרץ את המצב בפני הילדים, הגרוש שלך בוחר בדרך מסויימת והתוצאות יגיעו במוקדם או מאוחר. הילדים צריכים להבין שאת לא יכולה לשלוט על מעשיו של אביהם או רצונותיו ושאת תמיד שם בשבילהם. העיצה שלי: לעטוף את הילדים בחום ואהבה והרבה.

 

[חיוכים 40]

הילדים לדעתי כבר מודעים לעובדות

ואני תמיד שם עבורם , וכמי שמכירה אותי טיפ טיפונת מאמינה שאת יודעת איזו מן אמא אני.

 

[נקלעת למטרה]

אז מה הטעם

להילחם עם האבא על ההשלכות שיש לזה על הילדים גדלי אותם בנחת חומד את עושה עבודה טובה

 

[TZOFIA]

חיוכים מתוקה

התרשמתי מרגישותך הנכונה לילדיך עם הרבה תמיכה ואהבה. קבלי באהבה את העצות החכמות שבשרשור ובחרי את הדרך שלך לילדיך. הרבה חיוכים ואהבה