עדכונים שאחרי../images/Emo155.gif
(השירשור למטה לא קופץ וחבל, ווילג' וג'לולגית - מוזמנות להעתיק תשובות לכאן!) חלק א (המשפחה שלי) היה יפה, אינטימי ומרגש. היה לי איחוד עם דודה שלי שלא ראיתי כמה שנים, שכל פעם גרר משתינו התפרצויות בכי; בני הדודים שלי בני 18 ו- 21 - פשוט ילדים לתפארת, כמה אני אוהבת וגאה בהם. בתור בת יחידה, בני דודים זה הכי הדבר הכי קרוב שיש לי לאחים, והחוויה שיש עוד אנשים שקוראים לסבא וסבתא שלי "סבא וסבתא" זה משהו שתמיד מנער אותי מחדש - ומרגש אותי בצורה מאוד חמימה ונעימה. סבא שלי ישב קצת בשקט בצד, מרגישים עליו את הגיל ואת הבילבול...
האוכל היה טעים, היה מצחיק ונעים ופשוט הרגשה של משפחה שנעים וטוב לה ביחד. לגבי חלק ב' - המשפחה שלו - עדיף לא להרחיב על גבי הממשק הפתוח - למרות שיש לי כמה דברים לומר בהקשר של הפורום. מספיק להגיד שהחלק הכי מרגש שם היה לראות אמא חתולה עם שלושה גורים בני שבוע. בתור אחת שכל פעם רואה את הפיצקים במצב הזה כשכבר אין להם אמא, וצריך לספק להם כל מיני תחליפים, היה כיף לראות לשם שינוי גורים שגדלים כמו שצריך, עם אמא צמודה שיודעת הכי טוב לתת להם את כל מה שהם זקוקים לו.
(השירשור למטה לא קופץ וחבל, ווילג' וג'לולגית - מוזמנות להעתיק תשובות לכאן!) חלק א (המשפחה שלי) היה יפה, אינטימי ומרגש. היה לי איחוד עם דודה שלי שלא ראיתי כמה שנים, שכל פעם גרר משתינו התפרצויות בכי; בני הדודים שלי בני 18 ו- 21 - פשוט ילדים לתפארת, כמה אני אוהבת וגאה בהם. בתור בת יחידה, בני דודים זה הכי הדבר הכי קרוב שיש לי לאחים, והחוויה שיש עוד אנשים שקוראים לסבא וסבתא שלי "סבא וסבתא" זה משהו שתמיד מנער אותי מחדש - ומרגש אותי בצורה מאוד חמימה ונעימה. סבא שלי ישב קצת בשקט בצד, מרגישים עליו את הגיל ואת הבילבול...