עדכון מקווי ההפרדה לפי יעד בספרד

מצב
הנושא נעול.

Ccyclist

Member
עדכון מקווי ההפרדה לפי יעד בספרד

עדכון מקווי ההפרדה לפי יעד בספרד

היום עליתי לקו שאוסף רק נוסעים לרשות העירונית הבאה, ובתחנה האחרונה של הרשות העירונית שלי היה פנסיונר ספרדי שרצה לרדת מהדלת האחורית. הנהג סירב לפתוח לו את הדלת, הוא המשיך לקדמת האוטובוס, הנהג התחיל להגיד לו שאסור להוריד נוסעים ושהתחנה הבאה היא בעיירה ליד. התחנה הבאה היא במרחק 2 קילומטרים בכביש בינעירוני, וההמתנה לאוטובוס הבא בכיוון ההפוך יכולה לקחת חצי שעה. אחרי שהחליפו דברים (בצורה מנומסת) הנהג העיר לפנסיונר על כך שעלה לאוטובוס מלכתחילה (מוזר ביותר כי כדי לרכוש כרטיס יש לציין את שם היעד ושניהם דוברי ספרדית) אך התרצה ונתן לו לרדת בדלת הקידמית, ובעודו יורד הוא אמר לו משהו נוסף בטון מנומס אך סמכותי שכנראה מתתרגם ל"אני מוריד אותך רק פעם אחת, בפעם הבאה תשתמש בקו המקומי, על תעשה זאת שוב" או משהו בסגנון.

בדרך חזרה שמתי לב שהאוטובוס הדו-עירוני עוצר בכוונה מרחק 5 מטר מהתחנות. כשהגעתי חזרה לקומפלקס שאלתי את השומר (שנוסע לכאן באוטובוס כל יום) אם בכיוון העיירה הוא חייב לעלות רק על האוטובוס המקומי, והוא אמר שזה אכן כך, הקו הדו-עירוני מוריד נוסעים מהעיר השכנה בכל התחנות (כך הבחנתי ממילא בנסיעה השבועית שלי) אך אינו מעלה נוסעים.

כפי שפירטתי בשבוע שעבר מדובר בשני קווים שבאים תוך 2-5 דקות האחד מהשני, פעם בחצי שעה. משום ששניהם עוצרים בכל אותן התחנות אין אלמנט של קו מהיר מול קו אקספרס. €150,000 - €200,000 מבוזבזים על קו שעיקר תכליתו הפרדה בין נוסעים בתחום הרשות העירונית לנוסעים אל/מהרשות השכנה. לו היו שמים נגרר נפרד או אומרים לנוסעים העירוניים ללכת לאזור שמאחורי האקורדיון היה אפשר לקיים את אותה ההפרדה המגוכחת בהרבה פחות כסף. באותם המשאבים אפשר להכפיל את התדירות בקטע לאוטובוס כל 15 דקות.

(זו אינה חזרה על הפוסט מהשבוע שעבר כי אני מוסיף פרטים על הכיוון ההפוך, ומקרה של נוסע שנפגע)
 

alantan

New member
בלי קשר למה שאכתוב, תודה על הדיווח שמראה פן

עדכון מקווי ההפרדה לפי יעד בספרד

היום עליתי לקו שאוסף רק נוסעים לרשות העירונית הבאה, ובתחנה האחרונה של הרשות העירונית שלי היה פנסיונר ספרדי שרצה לרדת מהדלת האחורית. הנהג סירב לפתוח לו את הדלת, הוא המשיך לקדמת האוטובוס, הנהג התחיל להגיד לו שאסור להוריד נוסעים ושהתחנה הבאה היא בעיירה ליד. התחנה הבאה היא במרחק 2 קילומטרים בכביש בינעירוני, וההמתנה לאוטובוס הבא בכיוון ההפוך יכולה לקחת חצי שעה. אחרי שהחליפו דברים (בצורה מנומסת) הנהג העיר לפנסיונר על כך שעלה לאוטובוס מלכתחילה (מוזר ביותר כי כדי לרכוש כרטיס יש לציין את שם היעד ושניהם דוברי ספרדית) אך התרצה ונתן לו לרדת בדלת הקידמית, ובעודו יורד הוא אמר לו משהו נוסף בטון מנומס אך סמכותי שכנראה מתתרגם ל"אני מוריד אותך רק פעם אחת, בפעם הבאה תשתמש בקו המקומי, על תעשה זאת שוב" או משהו בסגנון.

בדרך חזרה שמתי לב שהאוטובוס הדו-עירוני עוצר בכוונה מרחק 5 מטר מהתחנות. כשהגעתי חזרה לקומפלקס שאלתי את השומר (שנוסע לכאן באוטובוס כל יום) אם בכיוון העיירה הוא חייב לעלות רק על האוטובוס המקומי, והוא אמר שזה אכן כך, הקו הדו-עירוני מוריד נוסעים מהעיר השכנה בכל התחנות (כך הבחנתי ממילא בנסיעה השבועית שלי) אך אינו מעלה נוסעים.

כפי שפירטתי בשבוע שעבר מדובר בשני קווים שבאים תוך 2-5 דקות האחד מהשני, פעם בחצי שעה. משום ששניהם עוצרים בכל אותן התחנות אין אלמנט של קו מהיר מול קו אקספרס. €150,000 - €200,000 מבוזבזים על קו שעיקר תכליתו הפרדה בין נוסעים בתחום הרשות העירונית לנוסעים אל/מהרשות השכנה. לו היו שמים נגרר נפרד או אומרים לנוסעים העירוניים ללכת לאזור שמאחורי האקורדיון היה אפשר לקיים את אותה ההפרדה המגוכחת בהרבה פחות כסף. באותם המשאבים אפשר להכפיל את התדירות בקטע לאוטובוס כל 15 דקות.

(זו אינה חזרה על הפוסט מהשבוע שעבר כי אני מוסיף פרטים על הכיוון ההפוך, ומקרה של נוסע שנפגע)
בלי קשר למה שאכתוב, תודה על הדיווח שמראה פן
שונה על עולם התח"צ ה"מושלם" של אירופה...

אבל... אני מבין שהמושג אפרטהייד והקשריו כבר הפכו בעולם למשהו זול שאפשר להשתמש בם בכל הזדמנות.

מצד אחד, שימוש מוזל במושג היא לגמרי סבבה - זה רק מוכיח שהנלוזים שמשתמשים במושג נגדנו אין להם כוונה אמיתית להשוות עם המשטר הנפשע שהיה בדרא"פ אלא פשוט משתמשים באיזו מטאפורה קלילה...


לצערי השימוש באסוציאציה עם דרא"פ גורם לי לטעם קצת מר בפה וקצת הרס לי את חוויית הקריאה. אבל זה רק אני...
 

Ccyclist

Member
לצערי אין לקו הנוסף תרומה חוץ מנפרדות.

בלי קשר למה שאכתוב, תודה על הדיווח שמראה פן
שונה על עולם התח"צ ה"מושלם" של אירופה...

אבל... אני מבין שהמושג אפרטהייד והקשריו כבר הפכו בעולם למשהו זול שאפשר להשתמש בם בכל הזדמנות.

מצד אחד, שימוש מוזל במושג היא לגמרי סבבה - זה רק מוכיח שהנלוזים שמשתמשים במושג נגדנו אין להם כוונה אמיתית להשוות עם המשטר הנפשע שהיה בדרא"פ אלא פשוט משתמשים באיזו מטאפורה קלילה...


לצערי השימוש באסוציאציה עם דרא"פ גורם לי לטעם קצת מר בפה וקצת הרס לי את חוויית הקריאה. אבל זה רק אני...
לצערי אין לקו הנוסף תרומה חוץ מנפרדות.
הוא אינו מעלה את התדירות.

הוא אינו מעלה את מהירות הנסיעה.

הוא אינו פותר בעיה של צפיפות.

תרומתו מסתכמת ביצירת ניפרדות בין הנוסעים בתחום רשות א' לנוסעים מרשות א' לרשות ב' וחזרה.


כמו כן - התלוננתי לרשות המקומית ואמרתי להם שבשימוש באותם המשאבים ניתן להכפיל את התדירות בקטע המשותף, בן 10 הקילומטרים לתדירות של 15 דק' פשוט ע"י שליחת קו אחד 15 דק' אחרי הקו השני. לצערי כתובת פניות הציבור היחידה באתרם באנגלית היא מחלקת התיירות, מה שמראה על גישתם לתיירי המגורים. (עשרת הקילומטרים האלו מלאים בדירות נופש). עדיין לא קיבלתי תשובה.
 

alantan

New member
ואתה באמת חושב שמדובר בהפרדה על בסיס גזעני

לצערי אין לקו הנוסף תרומה חוץ מנפרדות.
הוא אינו מעלה את התדירות.

הוא אינו מעלה את מהירות הנסיעה.

הוא אינו פותר בעיה של צפיפות.

תרומתו מסתכמת ביצירת ניפרדות בין הנוסעים בתחום רשות א' לנוסעים מרשות א' לרשות ב' וחזרה.


כמו כן - התלוננתי לרשות המקומית ואמרתי להם שבשימוש באותם המשאבים ניתן להכפיל את התדירות בקטע המשותף, בן 10 הקילומטרים לתדירות של 15 דק' פשוט ע"י שליחת קו אחד 15 דק' אחרי הקו השני. לצערי כתובת פניות הציבור היחידה באתרם באנגלית היא מחלקת התיירות, מה שמראה על גישתם לתיירי המגורים. (עשרת הקילומטרים האלו מלאים בדירות נופש). עדיין לא קיבלתי תשובה.
ואתה באמת חושב שמדובר בהפרדה על בסיס גזעני
כדי שהספרדים הטהורים לא יתערבבו חלילה עם הבריטים והגרמנים?
 

Ccyclist

Member
יש אלמנט של הפרדה בין פועלים לתיירים.

ואתה באמת חושב שמדובר בהפרדה על בסיס גזעני
כדי שהספרדים הטהורים לא יתערבבו חלילה עם הבריטים והגרמנים?
יש אלמנט של הפרדה בין פועלים לתיירים.

בגלל התדירות הנמוכה כל מי שיכול משתמש באמצעים אחרים והתח"צ הופך לברירת מחדל עבור מי שאין לו ברירה אחרת, וזה כולל לא רק את הרכב הפרטי אלא גם הליכה בין אזורי הנופש כי זה מהיר יותר מהקו המקומי. העיירה השכנה היא מוקד תיירותי גדול יותר, יש בה יותר מסעדות, כולבו, וכו' כאשר אזורי הנופש מתייחסים אליה יותר מאשר לעיירה "שלנו". מהסיבה הזו הקו לעיירה השכנה מכיל למשל תיירים גרמנים מהמלון בו אני הולך לג'ים, אנשים שמשוחחים באנגלית, רוסית, וגם ערבית, כאשר יעדם הוא בעיירה השכנה.

בפעם היחידה שהייתי בקו המקומי היו בו בעיקר ספרדים, ואני יודע שאנשים מהעיירה המקומית שעובדים באזורי הנופש (השומר שלי למשל) חייבים לעלות עליו ולא על הקו הדו-רשותי.

אמנם מה שקובע הוא היעד, אך בהחלט יש אלמנט של סטאטיפיקציה חברתית בין אלו שהאוטובוס האחד לא מעלה ושולחים עבורם אוטובוס נפרד בהפרש 2 דקות שרק אליו הם יכולים לעלות.
 

Ccyclist

Member
ובנוסף - התח"צ בגיברלטר - משת"פים !

עדכון מקווי ההפרדה לפי יעד בספרד

היום עליתי לקו שאוסף רק נוסעים לרשות העירונית הבאה, ובתחנה האחרונה של הרשות העירונית שלי היה פנסיונר ספרדי שרצה לרדת מהדלת האחורית. הנהג סירב לפתוח לו את הדלת, הוא המשיך לקדמת האוטובוס, הנהג התחיל להגיד לו שאסור להוריד נוסעים ושהתחנה הבאה היא בעיירה ליד. התחנה הבאה היא במרחק 2 קילומטרים בכביש בינעירוני, וההמתנה לאוטובוס הבא בכיוון ההפוך יכולה לקחת חצי שעה. אחרי שהחליפו דברים (בצורה מנומסת) הנהג העיר לפנסיונר על כך שעלה לאוטובוס מלכתחילה (מוזר ביותר כי כדי לרכוש כרטיס יש לציין את שם היעד ושניהם דוברי ספרדית) אך התרצה ונתן לו לרדת בדלת הקידמית, ובעודו יורד הוא אמר לו משהו נוסף בטון מנומס אך סמכותי שכנראה מתתרגם ל"אני מוריד אותך רק פעם אחת, בפעם הבאה תשתמש בקו המקומי, על תעשה זאת שוב" או משהו בסגנון.

בדרך חזרה שמתי לב שהאוטובוס הדו-עירוני עוצר בכוונה מרחק 5 מטר מהתחנות. כשהגעתי חזרה לקומפלקס שאלתי את השומר (שנוסע לכאן באוטובוס כל יום) אם בכיוון העיירה הוא חייב לעלות רק על האוטובוס המקומי, והוא אמר שזה אכן כך, הקו הדו-עירוני מוריד נוסעים מהעיר השכנה בכל התחנות (כך הבחנתי ממילא בנסיעה השבועית שלי) אך אינו מעלה נוסעים.

כפי שפירטתי בשבוע שעבר מדובר בשני קווים שבאים תוך 2-5 דקות האחד מהשני, פעם בחצי שעה. משום ששניהם עוצרים בכל אותן התחנות אין אלמנט של קו מהיר מול קו אקספרס. €150,000 - €200,000 מבוזבזים על קו שעיקר תכליתו הפרדה בין נוסעים בתחום הרשות העירונית לנוסעים אל/מהרשות השכנה. לו היו שמים נגרר נפרד או אומרים לנוסעים העירוניים ללכת לאזור שמאחורי האקורדיון היה אפשר לקיים את אותה ההפרדה המגוכחת בהרבה פחות כסף. באותם המשאבים אפשר להכפיל את התדירות בקטע לאוטובוס כל 15 דקות.

(זו אינה חזרה על הפוסט מהשבוע שעבר כי אני מוסיף פרטים על הכיוון ההפוך, ומקרה של נוסע שנפגע)
ובנוסף - התח"צ בגיברלטר - משת"פים !
יתכן ששמעתם בחדשות הקיץ על העיכובים יזומים מצד עובדי עמדת הגבול הספרדית (עיכוב שיא של 7 שעות ברכב, 2 ברגל), אך מסתבר שיש להם משתפי פעולה בצד הגיברלטרי-בריטי של החזית (הגבול). העיכובים גרמו לנו לחשוב על כניסה רגלית במקום החניית הרכב לטריטוריה.

המשת"פים הם חברת האוטובוסים הכחולים ( Gibraltar Bus Company ) שהפסיקה לשלוח את אוטובוסיה מהעיר לחזית, וממשלת גיברלטר שאישרה רפורמת אוטובוסים הזו שהשאירה את קו 5 (לשעבר 10) של סיטיבס (לשעבר קליפסו) בתור מונופול תח"צי של פעם ברבע שעה. האוטובוסים היו יכולים להיות "הנשק הסודי" של גיברלטר נגד המצור החדש שספרד הטילה עליה (היו מספר מצורים ספרדיים בהיסטוריה הגיברלטרית) אך קיצוץ מספר הנסיעות לשליש ממספרן בשנים 2004-2011 הוא שיתוף פעולה עם המצור הספרדי ע"י צימצום זרם המבקרים במוקדי העניין העיקריים של הטריטוריה. תמונת ה"משת"פ" קו 4 כחול למפרץ רוזיה: http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/d/d5/Gibraltar_Bus_Company_Route_4.jpg

לפני הרפורמה חברת האוטובוסים הכחולים הפעילה שני קווים מהחזית. קו 9 היה שאטל תדיר מהחזית לכיכר הראשית ורחוב הקניות הראשי, וקו 3 שהיה תדיר פחות אך חצה את כל הטריטוריה מצפון לדרום דרך מספר אטרקציות מרכזיות כולל הרכבל לפיסגת ההר. בסך הכל החברה הפעילה כ8 נסיעות בשעה. מפת הקווים לפני הרפורמה: http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/9/9b/Gibraltar_bus_routes.png

קו 5 (לשעבר 10) וארבעת הנסיעות השעתיות שלו הן הקשר התח"צי היחיד של מרכז העיר (2 ק"מ בתוך הטריטוריה), והסופרמרקט (כ2.5 או 3 ק"מ ממעבר הגבול) למעבר הגבול. אין קישור תח"צי ישיר לרכבל שהוא דרך הגישה להר (ההר והקופים הם האטרקציה התיירותית של הטריטוריה) מפת הרשת כיום: http://3.bp.blogspot.com/-mdm1LYQpW...Y/NIAqXuUqfxM/s1600/gibraltar+bus+network.GIF

הנקודה שבה ישנם מספר קווים בתוך גיברלטר שמובילים העירה נמצאת בחצי הדרך בין מעבר הגבול למרכז העיר כך שלא שווה ללכת אליה ואז להמתין.

תמונה של קו 10 הישן (אוטובוסים אדומים, קליפסו>סיטיבס) לצד 9 הישן של האוטובוסים הכחולים בחזית (המבנה הלבן שמאחורי האוטובוסים הוא מבנה הדרכונים והמכס הבריטי): http://www.globalairporttravel.com/wp-content/uploads/2012/06/gibraltar-airport-buses.jpg

והסיבה שבזמן שהשתמשנו ברכב להכנס לא שמתי לב לשינוי התח"צי והנחתי שפשוט היה מיזוג בין חברות האוטובוסים והמשך הקווים כפי שהכרתי אותם במשך עשור: http://www.flickr.com/photos/austin7nut/10995282315/in/set-72157632452479063 עירבוב אוטובוסי קומותיים וחד קומתיים של קו 5, לשעבר 10.
 

Ccyclist

Member
ערכתי ושכחתי להעביר הגייה, סליחה.

ובנוסף - התח"צ בגיברלטר - משת"פים !
יתכן ששמעתם בחדשות הקיץ על העיכובים יזומים מצד עובדי עמדת הגבול הספרדית (עיכוב שיא של 7 שעות ברכב, 2 ברגל), אך מסתבר שיש להם משתפי פעולה בצד הגיברלטרי-בריטי של החזית (הגבול). העיכובים גרמו לנו לחשוב על כניסה רגלית במקום החניית הרכב לטריטוריה.

המשת"פים הם חברת האוטובוסים הכחולים ( Gibraltar Bus Company ) שהפסיקה לשלוח את אוטובוסיה מהעיר לחזית, וממשלת גיברלטר שאישרה רפורמת אוטובוסים הזו שהשאירה את קו 5 (לשעבר 10) של סיטיבס (לשעבר קליפסו) בתור מונופול תח"צי של פעם ברבע שעה. האוטובוסים היו יכולים להיות "הנשק הסודי" של גיברלטר נגד המצור החדש שספרד הטילה עליה (היו מספר מצורים ספרדיים בהיסטוריה הגיברלטרית) אך קיצוץ מספר הנסיעות לשליש ממספרן בשנים 2004-2011 הוא שיתוף פעולה עם המצור הספרדי ע"י צימצום זרם המבקרים במוקדי העניין העיקריים של הטריטוריה. תמונת ה"משת"פ" קו 4 כחול למפרץ רוזיה: http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/d/d5/Gibraltar_Bus_Company_Route_4.jpg

לפני הרפורמה חברת האוטובוסים הכחולים הפעילה שני קווים מהחזית. קו 9 היה שאטל תדיר מהחזית לכיכר הראשית ורחוב הקניות הראשי, וקו 3 שהיה תדיר פחות אך חצה את כל הטריטוריה מצפון לדרום דרך מספר אטרקציות מרכזיות כולל הרכבל לפיסגת ההר. בסך הכל החברה הפעילה כ8 נסיעות בשעה. מפת הקווים לפני הרפורמה: http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/9/9b/Gibraltar_bus_routes.png

קו 5 (לשעבר 10) וארבעת הנסיעות השעתיות שלו הן הקשר התח"צי היחיד של מרכז העיר (2 ק"מ בתוך הטריטוריה), והסופרמרקט (כ2.5 או 3 ק"מ ממעבר הגבול) למעבר הגבול. אין קישור תח"צי ישיר לרכבל שהוא דרך הגישה להר (ההר והקופים הם האטרקציה התיירותית של הטריטוריה) מפת הרשת כיום: http://3.bp.blogspot.com/-mdm1LYQpW...Y/NIAqXuUqfxM/s1600/gibraltar+bus+network.GIF

הנקודה שבה ישנם מספר קווים בתוך גיברלטר שמובילים העירה נמצאת בחצי הדרך בין מעבר הגבול למרכז העיר כך שלא שווה ללכת אליה ואז להמתין.

תמונה של קו 10 הישן (אוטובוסים אדומים, קליפסו>סיטיבס) לצד 9 הישן של האוטובוסים הכחולים בחזית (המבנה הלבן שמאחורי האוטובוסים הוא מבנה הדרכונים והמכס הבריטי): http://www.globalairporttravel.com/wp-content/uploads/2012/06/gibraltar-airport-buses.jpg

והסיבה שבזמן שהשתמשנו ברכב להכנס לא שמתי לב לשינוי התח"צי והנחתי שפשוט היה מיזוג בין חברות האוטובוסים והמשך הקווים כפי שהכרתי אותם במשך עשור: http://www.flickr.com/photos/austin7nut/10995282315/in/set-72157632452479063 עירבוב אוטובוסי קומותיים וחד קומתיים של קו 5, לשעבר 10.
ערכתי ושכחתי להעביר הגייה, סליחה.
 

Ccyclist

Member
אכן קטן עליהם, פרנקו סגר את החזית ל16 שנה

הגהה...
סולחים.

מאז המצור על ברלין בימי כרושצ'וב לא נראתה עמידה איתנה כ"כ של ציבור אזרחי מנותק מכל דרכי התחבורה!
אכן קטן עליהם, פרנקו סגר את החזית ל16 שנה
1969 - 1985

במשך 16 שנה גיברלטר היתה למעשה אי, כאשר הקישורים היחידים אליה היו בים (רוב החוף המערבי של הטריטוריה הוא נמל, עם שוברי גלים בריטיים בדומה לחיפה), ובאוויר.

לטריטוריה יש מסלול המראה של ה RAF המשמש גם את שדה התעופה האזרחי, המסלול חוצה את הכביש הראשי המוביל לספרד וכאשר יש טיסה מורידים את המחסומים ל10 דקות כדי שהמטוס ינחת ויסע לטרמינל

המצור על מערב ברלין ארך פחות משנה. ההבדל הוא שאז זו היתה עוינות גלויה בין שני הגושים, וכיום רשמית מדובר בשתי מדינות חברות באיחוד האירופי שחתמו לפני 23 שנה על הסכם המאפשר "מעבר חופשי של סחורות וכוח עבודה" (בפרטיקה מדובר במעבר חופשי של אזרחים בין מדינות האיחוד). ב2011 הגיעו לגיברלטר 12 מיליון תיירים, שזה פי 3.4 ממספר התיירים המבקרים בישראל, אך משום שלטריטוריה מגיעות רק 4-5 טיסות ביום, ואולי אוניית קרוז ביומיים ברור שדרך ההגעה הפופולרית ביותר לטריטוריה היא דרך מעבר הגבול היבשתי. לרוב מדובר בתיירות יום, התייר ששוהה בספרד שבוע-שבועיים קופץ לטריטוריה הבריטית הקטנה ליום אחד בתור גימיק ובדרך כלל חוזר ללון בספרד. כאשר החזרה לספרד הופכת לסיוט של שבע שעות במחסומים (טכנית התירוץ הוא שהם מחפשים מבריחי סיגריות כי המס על הסיגריות בטריטוריה נמוך מזה שבספרד, אך המשטרה הספרדית יודעת מיהם מבריחי הסיגריות הספרדיים ואין סיבה להטריד תיירים תמימים) התיירים מפחדים לבקר, וזה יכול לחנוק את הענף. מהסיבה הזו ההטרדות האלו הוטלו דווקא ביולי-אוגוסט, בשיא עונת התיירות. מאז שהצי המלכותי צימצם את נוכחותו בגיברלטר בתום המלחמה הקרה התיירות הפכה לענף חשוב בכלכלה המקומית, וסגירת החזית היא למעשה המקבילה האירופאית הליגליסטית והבלתי אלימה של קסאמים על נתב"ג.

בהקשר הפורום: מטוס בריטיש איירוויז נוסע על המסלול, מעבר למחסומים, צולם מאוטובוס קו 5 http://wordlesstech.com/wp-content/uploads/2012/01/Gibraltar-Airport-where-planes-meet-cars-3.jpg

באקצרה פרועה: http://forum.keypublishing.com/attachment.php?attachmentid=216245&stc=1&d=1367910892

מבניין הטרמינל הישן או מגדל הפיקוח, האוטובוסים הכחולים עוצרים בשדרת הדקלים שלמרגלות הבניין הגבוה, קצת רחוק מדי להליכה ממעבר הגבול (נקודת הצילום היא בחצי הדרך בין המעבר לתחנה) http://f4aviation.co.uk/wp-content/uploads/2009/07/Gibraltar-Airport-Road-Crossing.jpg

מפסגת ההר, תמונה מלפני 3-4 שנים בערך, לפני הקמת הטרמינל החדש (זה נראה הגיוני, מסודר, ובריטי יותר, מערכת השערים שבהמשך הכביש הם מעבר הגבול להולכי רגל, והכניסה למכוניות, מימין להם ובהמשך הגדר - שער כחול המתאים לשתי מכוניות בדיוק בקו ישר החוצה ממבנה משאיות הכיבוי בשדה התעופה, מבנה המכס הספרדי שהוא המקור לכל הצרות, היום למשל היו 5 טורי מכוניות בצד הבריטי ורק מסלול אחד במסלול הירוק, כפי שניתן לראות יש הרבה מקום בצד הספרדי בו ניתן להרחיב את אזור הבידוק על מנת לאפשר את המעבר החופשי עליו הם חתומים ): http://img.gawkerassets.com/img/18e956l40rjwqjpg/original.jpg

ומבט אחרון מהפיסגה, מטוס קטן נוחת בשדה התעופה http://www.buzzhunt.co.uk/wp-content/2011/11/Gibraltar-Airport1.jpg
 

down under

New member
פרנקו מת ב-75' אז הוא לא יכול היה לסגור

אכן קטן עליהם, פרנקו סגר את החזית ל16 שנה
1969 - 1985

במשך 16 שנה גיברלטר היתה למעשה אי, כאשר הקישורים היחידים אליה היו בים (רוב החוף המערבי של הטריטוריה הוא נמל, עם שוברי גלים בריטיים בדומה לחיפה), ובאוויר.

לטריטוריה יש מסלול המראה של ה RAF המשמש גם את שדה התעופה האזרחי, המסלול חוצה את הכביש הראשי המוביל לספרד וכאשר יש טיסה מורידים את המחסומים ל10 דקות כדי שהמטוס ינחת ויסע לטרמינל

המצור על מערב ברלין ארך פחות משנה. ההבדל הוא שאז זו היתה עוינות גלויה בין שני הגושים, וכיום רשמית מדובר בשתי מדינות חברות באיחוד האירופי שחתמו לפני 23 שנה על הסכם המאפשר "מעבר חופשי של סחורות וכוח עבודה" (בפרטיקה מדובר במעבר חופשי של אזרחים בין מדינות האיחוד). ב2011 הגיעו לגיברלטר 12 מיליון תיירים, שזה פי 3.4 ממספר התיירים המבקרים בישראל, אך משום שלטריטוריה מגיעות רק 4-5 טיסות ביום, ואולי אוניית קרוז ביומיים ברור שדרך ההגעה הפופולרית ביותר לטריטוריה היא דרך מעבר הגבול היבשתי. לרוב מדובר בתיירות יום, התייר ששוהה בספרד שבוע-שבועיים קופץ לטריטוריה הבריטית הקטנה ליום אחד בתור גימיק ובדרך כלל חוזר ללון בספרד. כאשר החזרה לספרד הופכת לסיוט של שבע שעות במחסומים (טכנית התירוץ הוא שהם מחפשים מבריחי סיגריות כי המס על הסיגריות בטריטוריה נמוך מזה שבספרד, אך המשטרה הספרדית יודעת מיהם מבריחי הסיגריות הספרדיים ואין סיבה להטריד תיירים תמימים) התיירים מפחדים לבקר, וזה יכול לחנוק את הענף. מהסיבה הזו ההטרדות האלו הוטלו דווקא ביולי-אוגוסט, בשיא עונת התיירות. מאז שהצי המלכותי צימצם את נוכחותו בגיברלטר בתום המלחמה הקרה התיירות הפכה לענף חשוב בכלכלה המקומית, וסגירת החזית היא למעשה המקבילה האירופאית הליגליסטית והבלתי אלימה של קסאמים על נתב"ג.

בהקשר הפורום: מטוס בריטיש איירוויז נוסע על המסלול, מעבר למחסומים, צולם מאוטובוס קו 5 http://wordlesstech.com/wp-content/uploads/2012/01/Gibraltar-Airport-where-planes-meet-cars-3.jpg

באקצרה פרועה: http://forum.keypublishing.com/attachment.php?attachmentid=216245&stc=1&d=1367910892

מבניין הטרמינל הישן או מגדל הפיקוח, האוטובוסים הכחולים עוצרים בשדרת הדקלים שלמרגלות הבניין הגבוה, קצת רחוק מדי להליכה ממעבר הגבול (נקודת הצילום היא בחצי הדרך בין המעבר לתחנה) http://f4aviation.co.uk/wp-content/uploads/2009/07/Gibraltar-Airport-Road-Crossing.jpg

מפסגת ההר, תמונה מלפני 3-4 שנים בערך, לפני הקמת הטרמינל החדש (זה נראה הגיוני, מסודר, ובריטי יותר, מערכת השערים שבהמשך הכביש הם מעבר הגבול להולכי רגל, והכניסה למכוניות, מימין להם ובהמשך הגדר - שער כחול המתאים לשתי מכוניות בדיוק בקו ישר החוצה ממבנה משאיות הכיבוי בשדה התעופה, מבנה המכס הספרדי שהוא המקור לכל הצרות, היום למשל היו 5 טורי מכוניות בצד הבריטי ורק מסלול אחד במסלול הירוק, כפי שניתן לראות יש הרבה מקום בצד הספרדי בו ניתן להרחיב את אזור הבידוק על מנת לאפשר את המעבר החופשי עליו הם חתומים ): http://img.gawkerassets.com/img/18e956l40rjwqjpg/original.jpg

ומבט אחרון מהפיסגה, מטוס קטן נוחת בשדה התעופה http://www.buzzhunt.co.uk/wp-content/2011/11/Gibraltar-Airport1.jpg
פרנקו מת ב-75' אז הוא לא יכול היה לסגור
את הגבול עד 85'...
 

down under

New member
כן, רק שהמלך דון חואן קרלוס שגם דה יורה וגם

הוא סגר פעם אחת, לקח 10 שנים לפתוח..
כן, רק שהמלך דון חואן קרלוס שגם דה יורה וגם
דה פקטו עלה לשלטון עם מותו של הרודן פרנקו, תוך שנה וחצי הפך את ספרד לדמוקרטיה אמיתית לכל דבר.
הוא השאיר את עצמו רק כשליט רשמי (ממש כמו מלכת אנגליה או מלך שבדיה וכו') ולכן הממשלה הדמוקרטית הראשונה
של ספרד שהחלה למשול שם ב-77' (שנה מעניינת מבחינת שינויי ממשלות בעולם) יכולה היתה בקלות לבטל את הנושא של הסגר על ג'יברלטר
שכן היא (הממשלה) בטלה המון חוקים ותקנות וצווים אנטי דמוקרטיים שחוקקו ותוקנו בתקופת פרנקו.

היות והיא לא בטלה הרי שמשנת 77' ועד 85' אי אפשר להתייחס לזה כאל סגר של פרנקו.
 

Ccyclist

Member
היות וההחלטה הושארה על כנה מדובר בהמשך.

כן, רק שהמלך דון חואן קרלוס שגם דה יורה וגם
דה פקטו עלה לשלטון עם מותו של הרודן פרנקו, תוך שנה וחצי הפך את ספרד לדמוקרטיה אמיתית לכל דבר.
הוא השאיר את עצמו רק כשליט רשמי (ממש כמו מלכת אנגליה או מלך שבדיה וכו') ולכן הממשלה הדמוקרטית הראשונה
של ספרד שהחלה למשול שם ב-77' (שנה מעניינת מבחינת שינויי ממשלות בעולם) יכולה היתה בקלות לבטל את הנושא של הסגר על ג'יברלטר
שכן היא (הממשלה) בטלה המון חוקים ותקנות וצווים אנטי דמוקרטיים שחוקקו ותוקנו בתקופת פרנקו.

היות והיא לא בטלה הרי שמשנת 77' ועד 85' אי אפשר להתייחס לזה כאל סגר של פרנקו.
היות וההחלטה הושארה על כנה מדובר בהמשך.
על מנת לפתוח את הגבול היה צורך בהחלטה חדשה, ומשום שלא היתה כזו במשך 5 שנים (עד פתיחת הגבול להולכי רגל ב82) אפשר להתייחס לזה כאל המשך ההחלטה הקודמת - סגירת החזית - שאותה קיבל הרודן.
 

down under

New member
ב-92' המעבר, לצערי לא זוכר עם או בלי

היות וההחלטה הושארה על כנה מדובר בהמשך.
על מנת לפתוח את הגבול היה צורך בהחלטה חדשה, ומשום שלא היתה כזו במשך 5 שנים (עד פתיחת הגבול להולכי רגל ב82) אפשר להתייחס לזה כאל המשך ההחלטה הקודמת - סגירת החזית - שאותה קיבל הרודן.
ב-92' המעבר, לצערי לא זוכר עם או בלי
רכב, לקח דקות אחדות לכל כוון.
 

Ccyclist

Member
המעבר לספרד ברגל יכול לקחת דקות גם כיום

ב-92' המעבר, לצערי לא זוכר עם או בלי
רכב, לקח דקות אחדות לכל כוון.
המעבר לספרד ברגל יכול לקחת דקות גם כיום

הנה אתר עם מצלמות בשידור חי (צריך לבחור את האייקון) מהחזית. http://www.frontierqueue.gi/

העניין הוא שהקיץ עיכבו את הולכי הרגל בכל מני טריקים מכוערים כמו חיפוש בכליהם של כל הולכי הרגל (יש מכונות לסריקת תיקים בבניין המכס הספרדי, אבל בדרך כלל לא דורשים שיעבירו בהם את המטען), ובתחום הדרכונים (שאינם מוחתמים או נסרקים בימים שבתיקונם, בעשור שלם לא הוצאתי אותם מחוץ לחלון המכונית אלא פשוט הראתי אותם לאיש הדרכונים) הטריק המכוער הקיץ היה לבקש את הדרכונים ביד, לשים אותם על מדף בבודקה, להמתין דקה או שתיים ואז להחזיר.

הספרדים לא צריכים ללמוד איך לעשות שביתה איטלקית...

בדרך כלל כניסה ויציאה ברגל הם עניין של דקות (פחות מ5 דקות לבעלי דרכון אירופאי) כניסה ברכב היא עניין של 5-15 דק' בחורף אך יכולה להיות עד שעה בקיץ, יציאה ברכב 20-40 דקות בחורף, שעה פלוס בקיץ.
 

Ccyclist

Member
בדיוק, החזית היתה סגורה לכלי רכב ל16 שנה.

הוא סגר פעם אחת, לקח 10 שנים לפתוח..
בדיוק, החזית היתה סגורה לכלי רכב ל16 שנה.
פרנקו סגר את הגבול ב1969 ולא פתח אותו שוב.

ממלכת ספרד (דמוקרטיה חוקתית צעירה) פתחה את הגבול להולכי רגל ב1982, היה הסכם לפתיחה מחדש של הקשר הרכבי אך הוא התעכב בגלל מלחמת פולקלנדס.

רק ב1985 החזית נפתחה מחדש לתנועת כלי רכב.

יש לציין שספרד הצטרפה לאיחוד האירופאי רק ב1986, ושהסכם מאסטריכט (תנועה חופשית של סחורה* וכוח עבודה - קרי אזרחים) נכנס לתוקף רק מ1992.

*אין מכסים בתוך האיחוד האירופי, אך ישנן הגבלות על העברת מוצרים כמו אלכוהול וטבק שעליהן יש מיסוי נפרד במדינות השונות. ההגבלות האלו ומי שמנסים להבריח סיגריות שנקנו לפי המס הגיברלטרי הנמוך על הסיגריות לספרד הן התירוץ לסגירות ולהטרדות, אך העובדה היא שיש רק נתיב אחד במסלול הירוק מגיברלטר לספרד כאשר בצד הבריטי המכוניות ממתינות בשישה נתיבי המתנה ויש נתיב המתנה שביעי לאופנועים אומרת שהספרדים לא מוכנים להתאים את מעבר הגבול לדרישה, שהיא בעיקר דרישה של תושביה ותייריה.

דרך השער המסכן הזה אמורים לצאת שישה נתיבי ההמתנה. אם תצאו מהזום תראו שיש די והותר שטח ממזרח לאזור מעבר הגבול, ושרוב אזור המעבר מסביב לשער הוא שטח פתוח שאפשר בקלות לשים בו שער נוסף, וכן ממזרח לאזור המשאיות יש שטח פתוח רב. https://maps.google.es/maps?q=gibra...d=zbNUN0yZ88L209-ruoPXnw&cbp=12,187.6,,2,1.77
 

Ccyclist

Member
ייצוג הלו"ז על ציר הזמן

עדכון מקווי ההפרדה לפי יעד בספרד

היום עליתי לקו שאוסף רק נוסעים לרשות העירונית הבאה, ובתחנה האחרונה של הרשות העירונית שלי היה פנסיונר ספרדי שרצה לרדת מהדלת האחורית. הנהג סירב לפתוח לו את הדלת, הוא המשיך לקדמת האוטובוס, הנהג התחיל להגיד לו שאסור להוריד נוסעים ושהתחנה הבאה היא בעיירה ליד. התחנה הבאה היא במרחק 2 קילומטרים בכביש בינעירוני, וההמתנה לאוטובוס הבא בכיוון ההפוך יכולה לקחת חצי שעה. אחרי שהחליפו דברים (בצורה מנומסת) הנהג העיר לפנסיונר על כך שעלה לאוטובוס מלכתחילה (מוזר ביותר כי כדי לרכוש כרטיס יש לציין את שם היעד ושניהם דוברי ספרדית) אך התרצה ונתן לו לרדת בדלת הקידמית, ובעודו יורד הוא אמר לו משהו נוסף בטון מנומס אך סמכותי שכנראה מתתרגם ל"אני מוריד אותך רק פעם אחת, בפעם הבאה תשתמש בקו המקומי, על תעשה זאת שוב" או משהו בסגנון.

בדרך חזרה שמתי לב שהאוטובוס הדו-עירוני עוצר בכוונה מרחק 5 מטר מהתחנות. כשהגעתי חזרה לקומפלקס שאלתי את השומר (שנוסע לכאן באוטובוס כל יום) אם בכיוון העיירה הוא חייב לעלות רק על האוטובוס המקומי, והוא אמר שזה אכן כך, הקו הדו-עירוני מוריד נוסעים מהעיר השכנה בכל התחנות (כך הבחנתי ממילא בנסיעה השבועית שלי) אך אינו מעלה נוסעים.

כפי שפירטתי בשבוע שעבר מדובר בשני קווים שבאים תוך 2-5 דקות האחד מהשני, פעם בחצי שעה. משום ששניהם עוצרים בכל אותן התחנות אין אלמנט של קו מהיר מול קו אקספרס. €150,000 - €200,000 מבוזבזים על קו שעיקר תכליתו הפרדה בין נוסעים בתחום הרשות העירונית לנוסעים אל/מהרשות השכנה. לו היו שמים נגרר נפרד או אומרים לנוסעים העירוניים ללכת לאזור שמאחורי האקורדיון היה אפשר לקיים את אותה ההפרדה המגוכחת בהרבה פחות כסף. באותם המשאבים אפשר להכפיל את התדירות בקטע לאוטובוס כל 15 דקות.

(זו אינה חזרה על הפוסט מהשבוע שעבר כי אני מוסיף פרטים על הכיוון ההפוך, ומקרה של נוסע שנפגע)
ייצוג הלו"ז על ציר הזמן
פתאום נחתה עלי ההשראה - הזמן הוא הקבוע והוא נקודת המוצא לשירטוט "מפת הרשת" המצורפת.

משמאל: שני לוחות זמנים, התחלתי אותם ב7:00 כי לא רציתי לנקוב בשעה 0:00, הם מסתיימים אחרי 5 אוטובוסים מנקודת המוצא אך בעיקרון הלו"ז (המצוי וכן הרצוי) ממשיכים עד ל10 בלילה לפני שהתדירות יורדת, כאשר השירות האחרון יוצא ב23:30 בערך.

מימין: ייצוג גאוגרפי פשוט של הרשתות השונות.

הקווים הם:
בכחול: הקו הדו-רשותי מהעיירה שלי לעיירה השכנה (היה קיים מזה עשור והיה מוריד ומעלה בכל התחנות עד לשינוי)
בירוק: קו בתחומי הרשות השכנה שמסיע מאזור בגבולה המערבי ועד למרכז העיירה
בכתום: הקו המקומי הקיים, שחופף את הלו"ז של הקו הכחול, מעלה רק נוסעים בתחומי הרשות והוא הקו שאני מתלונן עליו.
באזום: השינוי שאני מציע לקו המקומי - השהייתו ב15 דק', ביטול נוהלי העלייה, והארכתו לאזור במערב הרשות השכנה בה ניתן להחליף לקו הירוק.

הלוח ה"רצוי" הוא העליון, ובו רואים איך כל 15 דק יוצא אוטובוס כלשהו, שמגיע לתחנה X (שממחישה את תחנת הנוסעים הטיפוסית בציר). הקו הכחול הוא הקו הבינעירוני, הגבול באדום הוא הגבול ויש אפשרות מעבר בין הקו האדום לירוק.

הלוח ה"מצוי" הוא התחתון, ובו רואים איך ממתינים חצי שעה ובאים שני אוטובוסים, ישנה הפרדה, וכן יש נתק בין הקו המקומי שלנו לקו המקומי ברשות השכנה.

מה שמעניין בצורת היצוג הזו היא שהתחנות הופכות לקו גמיש ויחסי על ציר הזמן.
 

עלה13

New member
זה לא מה שקורא באגד בקו בינעירוני?...

עדכון מקווי ההפרדה לפי יעד בספרד

היום עליתי לקו שאוסף רק נוסעים לרשות העירונית הבאה, ובתחנה האחרונה של הרשות העירונית שלי היה פנסיונר ספרדי שרצה לרדת מהדלת האחורית. הנהג סירב לפתוח לו את הדלת, הוא המשיך לקדמת האוטובוס, הנהג התחיל להגיד לו שאסור להוריד נוסעים ושהתחנה הבאה היא בעיירה ליד. התחנה הבאה היא במרחק 2 קילומטרים בכביש בינעירוני, וההמתנה לאוטובוס הבא בכיוון ההפוך יכולה לקחת חצי שעה. אחרי שהחליפו דברים (בצורה מנומסת) הנהג העיר לפנסיונר על כך שעלה לאוטובוס מלכתחילה (מוזר ביותר כי כדי לרכוש כרטיס יש לציין את שם היעד ושניהם דוברי ספרדית) אך התרצה ונתן לו לרדת בדלת הקידמית, ובעודו יורד הוא אמר לו משהו נוסף בטון מנומס אך סמכותי שכנראה מתתרגם ל"אני מוריד אותך רק פעם אחת, בפעם הבאה תשתמש בקו המקומי, על תעשה זאת שוב" או משהו בסגנון.

בדרך חזרה שמתי לב שהאוטובוס הדו-עירוני עוצר בכוונה מרחק 5 מטר מהתחנות. כשהגעתי חזרה לקומפלקס שאלתי את השומר (שנוסע לכאן באוטובוס כל יום) אם בכיוון העיירה הוא חייב לעלות רק על האוטובוס המקומי, והוא אמר שזה אכן כך, הקו הדו-עירוני מוריד נוסעים מהעיר השכנה בכל התחנות (כך הבחנתי ממילא בנסיעה השבועית שלי) אך אינו מעלה נוסעים.

כפי שפירטתי בשבוע שעבר מדובר בשני קווים שבאים תוך 2-5 דקות האחד מהשני, פעם בחצי שעה. משום ששניהם עוצרים בכל אותן התחנות אין אלמנט של קו מהיר מול קו אקספרס. €150,000 - €200,000 מבוזבזים על קו שעיקר תכליתו הפרדה בין נוסעים בתחום הרשות העירונית לנוסעים אל/מהרשות השכנה. לו היו שמים נגרר נפרד או אומרים לנוסעים העירוניים ללכת לאזור שמאחורי האקורדיון היה אפשר לקיים את אותה ההפרדה המגוכחת בהרבה פחות כסף. באותם המשאבים אפשר להכפיל את התדירות בקטע לאוטובוס כל 15 דקות.

(זו אינה חזרה על הפוסט מהשבוע שעבר כי אני מוסיף פרטים על הכיוון ההפוך, ומקרה של נוסע שנפגע)
זה לא מה שקורא באגד בקו בינעירוני?...
כשהוא נכנס לעיר היעד הוא רק מוריד נוסעים
 

Ccyclist

Member
בשטח העיר השכנה הוא מעלה ומוריד בכל כיוון

זה לא מה שקורא באגד בקו בינעירוני?...
כשהוא נכנס לעיר היעד הוא רק מוריד נוסעים
בשטח העיר השכנה הוא מעלה ומוריד בכל כיוון

אם היה מדובר בקו בינעירוני מובהק בין מרכזי העיירות היה אפשר להבין את האיסוף והפיזור, אך מדובר בקו שמשרת 15-20 קילומטרים של ציר מיושב בשני תחומי שיפוט שכנים, עם תחנה כל קילומטר בערך.

בתחום הרשות השכנה ישנו קו מקומי קצר וותיק המקביל לקו הדו-רשותי הוותיק שמכפיל את התדירות לאורך הציר בתחומה, וזה בסך הכל מה שאני רוצה שהקו המקביל "שלנו" יעשה.

במקום הכפלת התדירות בתחום הרשות קיבלנו שני אוטובוסים שבאים ביחד פעם בחצי שעה, ואפלייה לפי יעד. אינני מבקש אף דבר שלא קיים בספרד, במרחק תחום שיפוט עירוני אחד.
 

עלה13

New member
נשמע שזה לא אידיאלי...

בשטח העיר השכנה הוא מעלה ומוריד בכל כיוון

אם היה מדובר בקו בינעירוני מובהק בין מרכזי העיירות היה אפשר להבין את האיסוף והפיזור, אך מדובר בקו שמשרת 15-20 קילומטרים של ציר מיושב בשני תחומי שיפוט שכנים, עם תחנה כל קילומטר בערך.

בתחום הרשות השכנה ישנו קו מקומי קצר וותיק המקביל לקו הדו-רשותי הוותיק שמכפיל את התדירות לאורך הציר בתחומה, וזה בסך הכל מה שאני רוצה שהקו המקביל "שלנו" יעשה.

במקום הכפלת התדירות בתחום הרשות קיבלנו שני אוטובוסים שבאים ביחד פעם בחצי שעה, ואפלייה לפי יעד. אינני מבקש אף דבר שלא קיים בספרד, במרחק תחום שיפוט עירוני אחד.
נשמע שזה לא אידיאלי...
בתל אביב ובמטרופולין מצד אחד יש ארבעה מפעילים נותנים כיסוי סביר, רב קו שהוא בסך הכל נותן שרות אך מצד שני תדירות שדורשת שיפור גם בקווים עם ביקושים גדולים, עדיין ישנם אוטובוסים גבוהי קומה מזהמים וסידור פנימי לא מושלם, ללא נתיבים רציפים
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה