עדכון מהמגרש:
היום בשעת בוקר מאוחרת יצאתי שוב למגרש וחברים יקרים- בצער רב וביגון, בבושה וכלימה אני מכריז- ווילי בלתי אפשרי עם הכלי. גם היום הכל היה לפי הספר ולפי המאמרים, רק שהפעם- בלי פחד! ברבאק מטורף! סופר מגנים וציוד כמובן אבל אני מצטער, אני ויתרתי...
(כמובן עד שיקום החביב שיגיע איתי למגרש) בכל אופן, אחרי 10 דקות של שכנוע עצמי קמתי מהמדרכה, הנעתי מחדש ונזכרתי במשפט סיני עתיק שאומר- "בלי פאניקה, יש סטופי(קה)" וואלה הסינים האלה! אם לא ווילי לפחות ננסה סטופי! ושוב הכל לפי הספר, הנה אני מתחיל לבלום וטסססססססס הקידמי חוץ מלהחליק לא עושה כלום ואני עדיין על 2. ושוב- טססססססס ואני עדיין על 2. עכשיו אני בדילמה- לחתוך את הורידים, להכנס לאמבטיה עם מכשיר פן, כדור בראש, זריקה... מה דעתכם?
גם אני אפגוש את החברים שלי מפורום אופנועים במסיבת העצמאות של תפוז אנשים!
היום בשעת בוקר מאוחרת יצאתי שוב למגרש וחברים יקרים- בצער רב וביגון, בבושה וכלימה אני מכריז- ווילי בלתי אפשרי עם הכלי. גם היום הכל היה לפי הספר ולפי המאמרים, רק שהפעם- בלי פחד! ברבאק מטורף! סופר מגנים וציוד כמובן אבל אני מצטער, אני ויתרתי...
גם אני אפגוש את החברים שלי מפורום אופנועים במסיבת העצמאות של תפוז אנשים!