"עדיף לי עצב עמוק מחיוך מזויף.."

מיכל..~

New member
"עדיף לי עצב עמוק מחיוך מזויף.."

לפעמים אני רוצה לשכוח מכל מה שהיה ולא לכתוב יותר לעולם כל המילים שלי נמוגות באויר כלא היו נמחות ונמחקות כחוף אשר גל שטף את חופיו המילים שלי לא חרוטות עמוק בסלע לא נעוצות בתוך לוח שעם המילים שלי עפות ברוח לארבעת רוחות השמיים מתפזרות כלא היו כל אות נישאת על כנפיים ועפה הרחק מכאן לארצות החום לפעמים אני רוצה למחוק את כל מה שהיה וגם את מה שכבר לא יהיה ככה לא יהיו יותר זכרונות, לא יהיו יותר מחשבות זה מוזר, אתם יודעים תמיד אני כותבת רק שרע לי, רק שכואב המילים שלי תמיד מדברות על פחד, וצער, ורק מזילות דמעה פעם מישהו אמר לי שיש לי מילים מתוקות שהוא רק יונק אותם לתוך נשמתו ומרגיש שבע אבל המילים שלי כלל לא מתוקות, המילים שלי מלאות מלוח כשכותבים חושבים שזה נגמר, ובעצם הכל כ"כ הרבה ממשיך הלאה וזה תמיד ישאר אי אפשר לשרוף את מילותיי הם לעולם לא יתפוגגו אף פעם לא כותבת שגם טוב, אף פעם לא כותבת כששמח כל זכרונותיי ישארו כאבים ופחד-כל מילותיי עצובות עצב ממלא את העבר שהיה בעצם מלא כ"כ באושר כי כל הזיכרון שלי נצור באותיות והאותיות שלי האותיות שלי שחורות. [14.1.03]
 
../images/Emo41.gif

קצת קשה לי להגיב.. אבל אני עושה מאמץ, כי חשוב לי.. המילים שלך..אין לך מושג כמה מחממות הן, כמה בונות ועוזרות ומרימות מהריצפה התגובות שלך.. וגם אם את כותבת רק כשעצוב..אבל את כותכת את העצב שלך כלכך טוב, כלכך נקי (אני לא בטוחה שזה ממש מנחם..
) אבל ההזדהות והחיבוק שבאים אחרי זה אולי הם אלה שעושים אח"כ חיוך וזיכרון טוב יותר.. והיה לי קשה להגיב כי נורא הזדהיתי מילים שעפות לאבע רוחות השמיים אבל עם זאת הן לא יתפוגגו לעולם המילים שלך אולי לא חרוטות עמוק בסלע אבל הן חקוקות עמוק עמוק בלב שלך ושלי ושל כל מי שקורא אותך. רציתי לצטט אותך..אבל לא בידיוק הצלחתי לבחור משפט אחד..כי כל הקטע הזה, כל המילים שלך צעקו לי.. אז ברשותך (וברשותי) אבחר משפט אחד קטן.. "עצב ממלא את העבר שהיה בעצם מלא כ"כ באושר" הרגשתי את המשפט הזה טוב טוב בראש, קודח עמוק עמוק ורק רוצה לומר לך..ואפילו קצת לבקש ממך.. אל תכתבי את הכל בשחור.. תכתבי קצת זכרונות טובים כי אחר"כ לקרוא את זה ולזכור את זה יכול למלא את הלב בחום ובאהבה ושמחה..ששום דבר לא משתווה אליה. יש לך עבר מאושר..אל תטשטשי אותו בדיו שחורה..בבקשה טוב..יצא לי קצת מבולבל..וארוך.. מקווה שלא סיבכתי מדי, ושהבנת את מה שרצתי לומר..
 

מיכל..~

New member
אז בחיי,

שלחתי לעצמי איימל כי לא הייתי יכולה להדפיס במחשב של ביצפר והדיסקט המעפן שלי נדפק קשות. ושימו לב שאני גם מפרסמת את המיילים שאני שולחת לעצמי, שזה דבר עצוב בפני עצמו.. השבוע הייתי צריכה לחכות בתחנה המרכזית איזה חצי שעה עד שהאוטובוס לי יגיע, אז החלטתי לקרוא את המחברת שלי מההתחלה. וקראתי, וראיתי שחוץ מ2 קטעים שם, הכל כ"כ עצוב.. ומפחיד.. ואוח איך אני יכולה להכניס את עצמי לדיכאון רק בגלל דברים שרשמתי פעם. למרות שהם כבר חלפו ואינם, שאני קוראת אותם אני יודעת שפעם הרגשתי ככה.. והפעם הזה עושה לי כ"F הרבה חבל בתוך הבטן שאני רק בוכה על העבר.. ואני יודעת שזה דבר מטומטם לעשות, לבכות על דבר שכבר איננו, איך אומרים "לא בוכים על חלב שנשפך" אבל לפעמים זה כ"כ מעציב אותי.. וזה ממלא אותי מבפנים העצב הזה לפעמים אני חושבת שזה לעולם לא ייגמר ותסתכלו איזה קטנה אני, לעזאזל אני כזאתי פיצית אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי ואיפה אני ומה אני עושה עכשיו, ואח"כ.. ובכלל.. זה כ"כ דבילי זה כ"כ לא נכון ולא אמיתי.. ואצלי, אצלי הכל בסדר, באמת החלטתי לעשות לעצמי טוב ולתת לעצמי להרגיש שמח-מי יודע? יכול להיות שזה באמת ישכנע אותי שדבר כזה קיים.. ותאמינו או לא, אני באמת מתחילה להשתכנע לפעמים אני כ"כ מפחדת, שזה כואב לי ולוחץ על הריאות ויש לי איזה קטע כזה מטומטם שאני חייבת לדעת שאוהבים אותי אחרת אני מרגישה כ"כ לבד ושאתה לבד אתה מרגיש כ"כ חסר אונים-שזאת באמת ההרגשה הכי נוראית שיכולה לקרות ויש לי קטע מטומטם כזה שאני חושבת שכל בנאדם שני ´שונא´ אותי.. הוא לפחות לא מחבב מי ידוע מה והיה מעדיף שאני יתרחק ממנו ככל האפשר.. וזה כ"כ עצוב לי שלא אוהבים אותי היה פה פעם סיפור שהופיעה בו "נרקמונית של אהבה" הקריז שלי זה עצב, ופחד, וכ"כ הרבה געגוע.. לפעמים אני משתגעת מזה. משתגעת מזה מעצמי, מזה שאני חייבת לדרוש כמויות ענקיות של תשומת לב. כתבתי פעם בפורום אחר: "לפעמים זה כ"כ מטופש לבקש אייקונים ולפעמים זה נותן כ"כ הרבה כח מראה לך, שיש איתך מישו ולמרות שאתה מרגיש לבד.. יש איי שם מישו שחושב עלייך ולו לאותה שנייה שהוא לחץ על "שלח".." * ואני יכולה עוד לכתוב ולכתוב ולכתוב.. אבל אני פוחדת שאני רק אסבך ת´צמי עוד יותר.. פשוט כ"כ מפחיד אותי להישאר לבד.. [למרות שאני לא.] פפפ.. כבר מאוחר לילה טוב ושבוע מוצלח לכולנו
 

mad sheep

New member
../images/Emo23.gif

כל כך מזדהה עם מה שכתבת. גם אני כותבת רק כשעצוב. לא יודעת למה. הפעמים שכתבתי כששמחתי היו נדירות. ואני אוהבת אותך. תזכרי את זה.
 

CRAZYIT

New member
../images/Emo24.gif לך...

את יודעת את מזכירה לי אותי כשהייתי קטנה כשהייתי כותבת לעצמי בלבד.. במחברת רק לעיניים שלי - לא חושבת שמישהו אחר ראה את זה מלבדי - אולי ארז אבל הוא יודע הכל גם בלי שאדבר!.. לא משנה... אבל את... את לא לבד את לא קטנה... את כל כך מיוחדת!!! ובא לי כל כך ל
אותך חיבוק אוהב שתדעי שזה לא רק באותה שניה מסויימת.. תדעי שזה תמיד!!! מקווה שהיום תרגישי מעודדת יותר ותמיד תדעי כל דבר שעובר בחיים הוא לטובה ולרעה... ופעם אולי תצחקי על זה... אוהבת אותך, תמיד!
 
רק להתייחס

למשפט אחד... "המילים שלי עפות ברוח לארבעת רוחות השמיים מתפזרות כלא היו " ואולי זה באמת גם ככה, אבל בעיקר המילים שלך נטמעות לפני התעופה הזו, בהרבה לבבות, לפחות המילים שלך נכנסות לנשמה, נוגעות בפנים, נקראות, נחשבות, נזכרות. דווקא קראתי גם קטעים של שמחה אמיתית, והם היו מיוחדים כל כך, ציפורים נדירות? חבל שדווקא כשעצוב, המוזות עושות עמנו חסד, רב יותר משברגעים של אושר. ונכון, אי אפשר לשרוף מילים, הן יישארו, חקוקות במקומות או עפות ברוח, לפעמים. אני את אלו שלך, אוהבת לקרוא. ר
 
למעלה