עדיין שומדבר לא עוזר

מישהי177

New member
עדיין שומדבר לא עוזר

היום, אחרי הרבה זמן שלא יצאתי מהבית וכמעט לא מהחדר, הלכתי לקבוצת תמיכה למתמודדים של מישהי שהתחלתי אצלה טיפול (שדרך אגב היא בעצמה מתמודדת) ודווקא הפגישה האישית איתה כן עשתה לי טובה והעלתה לי את המוטיבציה שעוד יש סיכוי ותקווה לחיים טובים יותר. חיכיתי כ"כ לבוא היום לקבוצת תמיכה ולהכיר אנשים חדשים, אבל כשבאתי לשם, ההרגשה הטובה שהייתה לי, התחלפה בהרגשה רעה. שוב, הרגשתי חריגה בין כל האנשים (אפילו שהם בעצמם מתמודדים כמוני) ושלא אתחבר שם לאף אחד והם כבר נמצאים שם כמה חודשים והספיקו להכיר אחד את השני ולצאת, וזה עוד יותר קשה להשתלב ככה, בייחוד לי שקשה לי להתחבר לאנשים ולא נפתחת לכל אחד. באיזשהו שלב במפגש הרגשתי ממש עצובה וכולם שיתפו בחיים שלהם, ואני לא הרגשתי עם זה בנוח ושידעו על החיים האישיים שלי ורק רציתי לחזור הביתה (הרגשתי שבא לי לבכות שאני לא מסוגלת להיות בסביבה של אנשים). אני באמת כבר לא יודעת מה הטעם לחיים האלה, אם אפילו כשאני נמצאת בסביבה של אנשים שכביכול הם כמוני וסובלים מאותן בעיות, אני לא מרגישה שייכת. אז איפה לעזאזל כן ארגיש שייכת? אני לא חושבת שמשהו יעזור לי בחיים האלה. אני מיואשת וחסרת תקווה, וכרגע מרגישה שהמקום הכי בטוח לי להיות בו זה בבית ובחדר שלי ולא בא לי לצאת יותר בחיים. המצב שלי ממש מדורדר אם אפילו את האינטרקציה הכי קטנה אני לא מסוגלת לנהל עם העולם. אין לי כוח לעשות כלום ואין לי מוטיבציה לכלום. אין לי תיאבון וכל מעגל השינה שלי התהפך ולא בא לי לצאת מהמיטה.
 

nike001

New member
מצטער לשמוע...

ההזדהות הקרובה שיכול להרגיש שדומה לשלך היא במועדון גייז בעיר שלי שלעיתים רבות מרגיש חוסר ביטחון לפנות ורק במצבים שנראה ממש טוב קצת יותר קל לי כי יותר מתעניינים ועדיין אני חושש מדחיה ורק עם המון אלכוהול יותר קל לי לתקשר או ללכת עם אנשים קרובים - רק במצבים כאלו. רציתי לשאול אותך כי באמת סקרן אותי - במה את מרגישה חריגה מאנשים אחרים שגורם לך לא לתקשר? זאת נקודה מעניינת כי אם תוכלי לחשוף אותה כאן אולי יקל עלינו להבין יותר אותך ואולי, לא בטוח אבל אולי גם נוכל לסייע לך..
 

מישהי177

New member
קשה להסביר את זה

אני פשוט בן אדם עם אופי שונה ואני אפילו כבר לא בטוחה שזה קשור להפרעת אישיות שלי. יש הרבה אנשים עם הפרעת אישיות גבולית שמתקשרים טוב עם הסביבה והסביבה מקבלת אותם, אבל אצלי המקרה שונה. הרבה פעמים אמרו לי שאני תופעת טבע, משהו מיוחד, ככה כינו את זה ושאני טובה מדי בשביל העולם הזה ויש לי נשמה מיוחדת. לא יודעת, אולי בגלל זה, אנשים לא מתחברים איתי, אפילו שזה אמור להיות דבר טוב, אבל כנראה שבעולם הזה שהוא אכזר זה לא משחק לטובתי, אבל לצערי זה הטבע שלי ואין לי דרך לשנות את זה. אני לא יכולה ללכת נגד הטבע ולשנות את העור שלי כמו שאומרים. וזהו, אין מה לעשות, כנראה שאמשיך לסבול ככה כל החיים שלי כי אין לזה פתרון.
 

Shamy

New member
אני שמחה לשמוע שיצאת

אני חושבת שכן כדאי להמשיך בטיפול הפסיכולוגי והקבוצתי. את צריכה להבין שאת במצוקה קשה ובסערת נפש גדולה מאוד, כל דבר מציף, כל דבר מפריע ואין סבלנות לכלום. דווקא במצב הזה חשוב לפחות להתמיד בטיפול ובקבוצה גם אם לא מרגישים נוח, אחרי כמה זמן תתחילי להתגבש לתוך הקבוצה.זה לא קורה בפעם אחת.
 
שלום

כדאי לדעת להתחבר לאנשים וליצור אתם קשרי חיבה ואהבה יפים. נסי יותר לדבר עם אנשים, למצוא אתם עניין משותף, לתת להם מעצמך ומאישיותך. חברויות נוצרות באופן טבעי, היי אמתית ונחמדה ולאט יהיו לך חברים. עליך לאהוב ולהעריך את עצמך, ואז יאהבו ויעריכו אותך יותר. אין דבר כזה אדם שלא יכול להיות בקשרים עם אף אחד. הכי חשוב להיות אדם טוב לאחרים. הציגי בחברה את מעלותייך והדברים שאת טובה בהם, בעיקר טוב לב.
 

מישהי177

New member
אתה טועה

דווקא הטוב לב זה מה שדפק אותי בחיים עם אנשים.
אנשים בעולם הזה הם לא מלאכים והם מנצלים את מי שנראה להם טוב.
 
תשובה

צריך לתת טוב לב מתוך מחויבות אישית לשמח אנשים אחרים ולהתחשב ברצונותיהם, ולא בציפייה לקבל תמורה. צריך לתת באופן טבעי כי חושבים שהאדם ראוי לטוב, ולא באופן מלאכותי כדי לשכנע. אפשר לתת גם בלי לוותר על זכויותינו הבסיסיות, אסור להזיק ולהרע לאחרים ומי שצריך עזרה חשוב לעזור לו.
 

מישהי177

New member
אני לא נותנת בציפייה לטוב

אני טובה באופן טבעי וזה רק דופק אותי בחיים. אבל עזוב, אני רואה שאתה לא מבין ואין טעם להסביר.
 
אז כדי לא להיות טוב מדי

צריך כמו שכתבתי לתת בעיקר כשחושבים שהאחר באמת זקוק לעזרה, וכמובן לא להזיק ולהרע לאחרים. אני מסכים שקודם כל חשוב לשמור על עצמנו.
&nbsp
 

סהר-תמיכה

Member
מנהל
עור חשוף וצעדים בעולם


היי מישהי 177 ,
נשמע מדבריך שאת אולי מרגישה שייכת לקבוצה גדולה של אנשים המסתובבים בינינו עם כאילו שכבת עור חשופה ורגישה, אנשים טובים שמרגישים שהם שונים כל כך מסביבתם...לא מובנים ,מעין "עוף " מוזר...
מצד אחד כמהים לקשר עם הסביבה ומצד שני הסביבה מורגשת ונחוות על ידם כמקום מאיים ומשתק והם מוצאים את מפלטם בחדר, בבית...

עשית צעדים לשינוי מצבך למרות הקושי :התחלת טיפול אצל מישהי שהיא בעצמה מתמודדת כפי שהגדרת אותה ואת הרגשת טוב לאחר המפגש איתה, ראית שיש סיכוי ותקווה לעתיד טוב יותר...

צעד נוסף היה להשתתף בקבוצת התמיכה, נדרש לכך הרבה אומץ...למרות הפחדים שלך בחרת להשתתף בקבוצת תמיכה עם מתמודדים אחרים.

נכון שלאחר שגייסת את כל משאבי האנרגיה שלך ביציאה מהבית ובהשתתפות במפגש עם עוד אנשים חווית אכזבה ,היו לך צפיות להשתלב באופן מיידי וכשהגיע רגע האמת ,בפועל נכנסת לקבוצה בה חברי הקבוצה כבר מכירים זה את זה והם מעין קבוצה סגורה ומגובשת וזה שוב החזיר אותך לתחושות המוכרות של זרות ובדידות כשאת נמצאת בין אנשים...

עשית שני צעדים משמעותיים קדימה והוכחת שאת בהחלט מסוגלת לעשות אנטרקציה עם העולם הסובב אותך...אל תחמירי עם עצמך.

נדרשת מידה של סבלנות כי מדובר בתהליך ורצוי שיעשה באופן הדרגתי ,בתיווך המטפלת ,ליצור קודם מפגש עם אדם נוסף אחד ולאחר מכן עוד מישהו ולא בבת אחת להיכנס לקבוצה גדולה בה כולם מכירים את כולם ואת החדשה היחידה...

מאחלת לך הרבה צעדים בטוחים בעולם, גם אם הם מתחילים בקצב איטי ובהיסוס וגם אם יש צעדים אחורה הנסוגים אל החדר הבטוח מדובר בתהליך שיוביל אותך למקום טוב יותר.
מאחלת לך לילה טוב ותעדכני אותנו בהמשך צעדיך בעולם,
מתנדבת סה"ר
 
למעלה