עדיין סופרת...

miri9030

New member
עדיין סופרת...

הייתי אמורה להיות עכשיו בשבוע 37 כמה חיכיתי לחודש הנכסף הזה, להיות בתשיעי להתכונן ללידה. במקום איבדתי אותך אהבה שלי לפני חודש ושלושה שבועות ומאז חיי אינם חיים מלאה בעצבות וכאב מרגישה כאילו מתהלכת על במה ואני השחקנית. רק מחשבות ממלאות את ראשי איך היית נראה היום ואיך היו פני הדברים לו רק יכולתי לשנות ולמחוק את אותה שבת ארורה בה הכל התנפץ וכל כך כל כך כאב!! יוסף שלי אהבת חיי מתגעגעת אלייך רגע רגע ומדמיינת כל יום שלנו איתך, אמא.
 
מירי יקרה

זה הזוי, זה לא ייאומן לראות איך השעונים של כולם, אפילו שלך, ממשיכים לתקתק, איך הזמן סופר שניה, ועוד שניה, ועוד דקה, ועוד שעה, ועוד יום, ועוד שבוע, ועוד חודש. הזמן של כולם ממשיך, ורק הזמן שלו נעצר. ורק אצלו שום דבר לא משתנה, וכל יום שמתרחק קשה יותר ויותר לדמיין מה היה יכול להיות...
כל כך מבינה...
 

מקוםבלב

New member
היי יקרה,

טבעי לחלוטין להמשיך ולספור את שבועות ההריון.הכל עדיין טרי וכל כך כואב .
שולחת חיבוק גדול
 
למעלה