סתם
כמעט עלו עליי בבית. מלחיץ ממש. אחי הקטן פתאום אמר בארוחה שהתחלתי להתנהג באופן שונה, אחי הגדול אמר שלא יזיק אם אחייך מדי פעם (למרות שאני כן מחייכת אבל לא אליו, מכל מיני סיבות). ואסור כ"כ שהם יגלו. שמישהו יידע מה אני עושה. הם יודעים שכשאני על המחשב, הם צריכים להתרחק, אסור להם לראות מה אני עושה במחשב. הם יודעים שאני נכנסת לפורום בתפוז, אבל הם לא יודעים איזה. יש לי דרכים להסוות את מעשיי אבל לפעמים אני לא מקפידה מספיק, ואז יש חשש שאם הם יעשו משהו מסוים, הם יגלו. לא יודעת מה עדיף. אם לפני שהתחלתי טיפול והייתי נופלת מדי פעם, תלוי בנסיבות, או עכשיו- שיש מעין עצב מתמשך שבא והולך. אבל תמיד אורב, לעולם איני בטוחה מפניו. ואיש לא יודע כמה לבד עם כל המחשבות, עם כל האכזבות מעצמי, עם הכל. כ"כ לא נכון שאני לא כועסת על עצמי. כ"כ לא. אוף, חבל שהפסקתי עם זה. לא נורא, עוד בטח אוכל לחזור לזה, זה בטוח עוד לא אבד לי. קצת נמאס לי מעצמי, ומעוד דברים. מצטערת על ההודעה הזו. לא חייבים להתייחס.
כמעט עלו עליי בבית. מלחיץ ממש. אחי הקטן פתאום אמר בארוחה שהתחלתי להתנהג באופן שונה, אחי הגדול אמר שלא יזיק אם אחייך מדי פעם (למרות שאני כן מחייכת אבל לא אליו, מכל מיני סיבות). ואסור כ"כ שהם יגלו. שמישהו יידע מה אני עושה. הם יודעים שכשאני על המחשב, הם צריכים להתרחק, אסור להם לראות מה אני עושה במחשב. הם יודעים שאני נכנסת לפורום בתפוז, אבל הם לא יודעים איזה. יש לי דרכים להסוות את מעשיי אבל לפעמים אני לא מקפידה מספיק, ואז יש חשש שאם הם יעשו משהו מסוים, הם יגלו. לא יודעת מה עדיף. אם לפני שהתחלתי טיפול והייתי נופלת מדי פעם, תלוי בנסיבות, או עכשיו- שיש מעין עצב מתמשך שבא והולך. אבל תמיד אורב, לעולם איני בטוחה מפניו. ואיש לא יודע כמה לבד עם כל המחשבות, עם כל האכזבות מעצמי, עם הכל. כ"כ לא נכון שאני לא כועסת על עצמי. כ"כ לא. אוף, חבל שהפסקתי עם זה. לא נורא, עוד בטח אוכל לחזור לזה, זה בטוח עוד לא אבד לי. קצת נמאס לי מעצמי, ומעוד דברים. מצטערת על ההודעה הזו. לא חייבים להתייחס.
