סתם להוציא..

[lital172]

סתם להוציא..

"מותר לך לבכות לפעמים שמשהו נשבר בך בפנים.." וככה אני מרגישה שמשהו נשבר בי מבפנים. משהו מת. אני מתגעגעת אליה והגעגוע מכאיב לי. לא נותן לי מנוחה ואני יודעת שהדבר הנכון שהוא להרפות וזה כל כך קשה ואף אחד לא מבין. אף אחד לא יודע כמה זה קשה להרפות ממנה. מהדבר הכי יקר לי בחיים וזה שובר לי את הלב. חשבתי שאנחנו תמיד נהיה ביחד והנה מגיעה הפרידה. ועם כל הכאב אני יודעת שאני צריכה להרפות וזה הורג אותי מבפנים. לא רוצה לוותר עליה ,אבל זאת היא שויתרה עלי וזה כל כך מכאיב לי. מכאיב לי שהיא עזבה. שהיא לא יכלה להתמודד עם הדיכאון שלי. העצב שלא נגמר. ומצד אחד אני מבינה אותה , מבינה את הכאב שלה לראות אותי סובלת. שהיא לא יכולה להתמודד עם הבכי שלי כל הזמן הבנתי שהיא רוצה להיות שמחה והיא אמרה לי במפורש "את בדיכאון ואני לא רוצה דיכאון בחיים שלי יותר" וזה שבר לי את הלב. רק המשפט הזה שאמר הכל. ואני מנסה להרפות . מנסה לשחרר אחיזה וזה כל כך קשה. מחכה כל הזמן תשלשחי הודעה שתגידי שאת מתחרטת שאת מתגעגעת כמו שאני..והכי הכי לשמוע שוב שאת אוהבת אותי. כמה זמן לא אמרת לי שאת אוהבת אותי. אני מרגישה שאת לא אוהבת אותי יותר והכאב לא מרפה. לא נעלם. הוא פה להכאיב לי תמיד. הזכרונות לא עוזבים והכאב רק מתחזק. ואני רק רוצה לישון. רק רוצה שקט. ושהכאב הזה יפסיק כי אני לא יכולה יותר. לא מסוגלת. דיי.

סליחה.

 

[lital172]

..

"לפעמים אני לא מבין אותך את עוברת שינוי, לפעמים אני בורח לא להיות תלוי..אבל חוזר אליך את המלאך שלי" ופתאום את השתנית לי. נהפכת להיות קרה אלי. וההודעות שלך כל כך מכאיבות לי. ביום הולדת שלי שמעתי את הקול שלך ורעדתי מבכי אחרי הרבה זמן שלא שמעתי את הקול שלך. שמעתי אותו ורעדתי קצת. לא יודעת מה זה עשה לי בלב. אני מרגישה שאת השנית לי ושאף פעם לא תחזרי להיות אורי שלי. מה שהיה פעם כבר לא יחזור וזה כל כך מכאיב לי. ואני חייה בעבר לא יודעת איך לחיות את הרגע. את ההווה. רק רוצה קצת שקט והשגעגוע יניח לי ולא ילחץ חזק. כואב לי הלה. חזק כל כך. בבקשה תחזרי, אני לא יכולה יותר.

זה נצח בלעדייך

 

[M a b e l]

../images/Emo201.gifאבל למה סליחה?

להוציא את הכאב - למילים, לבכי, לכל דבר - זה בדיוק מה שאת צריכה לעשות... מצטערת לקרוא אותך ככה... באמת יש פרידות ששוברות את הלב, והכאב הוא נוראי... אבל לאט לאט את תקומי מזה, לאט לאט את תיראי שיש חיים ויש שימחה ויש טוב גם אחרי שהרפית ממנה...

 

[lital172]

מייבל שלי

תודה לך על התגובה. חיממת לי את הלב. יש פרידות שקורעות את הלב. ואני לא יודעת איך להמשיך מכאן. אני מרגישה שאני נשברת שזה הסוף. אני יודעת שיש חיים בלעדיה והפחד שלי הוא לגלות שאני יכולה בלעדיה. תמיד אמרתי שהיא החיים שלי ושאני לא יכולה בלעדיה. ופתאום לגלות שאפשר..מפחיד אותי בלב. לא רוצה בלעדיה. רוצה איתה. רווצה קרוב אליה. שהיא תחבק שוב ותנגב את הדמעות. כל כך צריכה אותה עכשיו. תודה מייבל שלי, על התגובה האוהבת הזאת. לא יודעת מלה אני מבקשת סליחה, פשוט כי כואב. ואני רוצה לעזור ולמתוך אבל אין בי את הכוחות. ואני בכל זאת מתאמצת כי חשוב לי לעזור..אוף זה כל כך קשה. אוהבת אותך מאוד. איך את מרגישה?

תודה.

 

[M a b e l]

ליטל...

הדבר היחיד ששימח אותי לקרוא בתגובות שלך זה שכתבת לעדי "מקווה שעם הזמן אני אצליח להתגבר על הפרידה הזאת ולהתחיל חיים חדשים..גם אם זה אומר בלעדיה". ואת התקווה הזאת, את האמונה הזאת, את חייבת לשמור. עכשיו זה כואב נורא, ואת הכאב צריך להוציא החוצה, כמו שאת עושה. אבל גם אם עכשיו זה נראה כאילו שום דבר כבר לא יהיה טוב בלעדיה את חייבת להאמין, ולהזכיר לעצמך כל הזמן, שהשלב הזה יגיע, שלאט לאט את תמשיכי הלאה. ובבקשה תמשיכי להוציא את מה שעובר עליך, ואל תרגישי רע אם לא תמיד יש אנרגיות או מצב רוח מתאים לתמוך באחרות...

 

[lital172]

מייבל שלי

תודה על האמונה שלך בי. אני לא מאמינה שכתבתי את המילים האלה. כי מבחינתי שהיא עזבה החיים שלי נגמרו. סליחה על השלילות אולי באמת אני צריכה תרופה נגד אובססיה. זהו בכר לא יכולה להכחיש. כנראה שמה שהיא אמרה לי נכון. ואני אנסה לשמור את האמונה הזאת ולא לוותר. שלאט לאט אני אוכל להמשיך הלאה בלעדיה. כי זה אף פעם לא יהיה בלעדיה תמיד יהיה לה מקום שמור בלב שלי. לנצח. הלוואי ואני אצליח להמשיך הלאה. כי לשבת ולחכות כל היום שהיא תשלח הודעה. רק לשמוע ממנה. זה שובר אותי לחתיכות כל יום שעובר והיא לא מדברת איתי. אני יודעת שזה נגמר קשה לי לקבל את זה. כולם אומרים לי להרפות שצריך לדעת לשחרר. ומייבל שלי. אני רק רוהצ להחזיק. כי קשה לי..קשה לי לוותר. אוהבת אותך סליחה שאני ככה.

 

[adi948]

ליטלי אהובה.

אני כל כך מכירה את הכאב הזה, הגעגוע שחונק בגרון. הידיעה שאיבדת אדם, מבלי לאבד אותו לגמרי. אלא רק בתוך הקשר שהיה בינכן. אני יודעת כמה זה כואב. כמה הכאב הזה יכול לשתק את כל הגוף, ולהשאיר רק נפש צורבת אחת. וכמו שאני יודעת זאת, אני גם יודעת [ממרחק של זמן.] שאפשר שהוא יפחת, ואפשר שדברים יראו אחרת, יתכהו עם הזמן, יתרחקו, ינשמו ובעיקר יאפשרו לך מרווח נשימה. זה לא פשוט בכלל לשחרר אחיזה מאדם שאוהבים. במיוחד כרוצים אותו כל כך כחלק מן החיים שלך, במיוחד שמשהו מנוע ממנו את האפשרות הזאת. אבל זה קורה. לאט לאט, ובכל יום שעובר משהו בך משחר טיפונת. תחווי את הכאב, אל תפחדי ממנו, תרשי לעצמך את הזמעות, ואת כל הזמן שאת צריכה כדי להרגיש כי רק ככה תוכלי, בבוא הזמן להמשיך האלה.

חזק חזק

 

[lital172]

עדי, יקרה שלי

אם ידעת כמה המילים שלך חשובות לי. מה הן עושות לי בלב. ותודה שאת איתי ותודה על מה שכתבת. אני מרגישה שהזמן לא מרפא את הפצעים אבל אולי עם הזמן אני אוכל לחיות בלעדיה. כרגע הפצע עוד טרי וצריך לחטאות אותו ולחבוש אותו. לתת לו חום ואהבה כי כואב עמוק בפנים. תודה על המילים שלך. כמה שאת צודקת. כמה קשה לשחרר אחיזה מאנשים שאנחנו אוהבים. כמה זה קשה ושובר את הלב מנסה לשחרר את הדמעות. אבל כמו שילדה זהב כתבה, הדמעות בלב. מתקשות לצאת. חנוק בגרון וכואב. מקווה שעם הזמן אני אצליח להתגבר על הפרידה הזאת ולהתחיל חיים חדשים..גם אם זה אומר בלעדיה. אוהבת אותך ותודה שאת כאן תמיד. אהובה שלי. הרגשתי את החיבוק חזק חזק. תודה עלייך. {

}

 

[כוכב זוהר בשמים]

קשר

שלא עושה טוב או מזיק לאחד מהצדדים לא יכול להשאר ובטח קשר שמזיק לשני הצדדים. ככה זה גם בקשר בין חברות.

 

[lital172]

תודה כוכבי שאת כאן

לא דיברנו מלא זמן ואני מתגעגעת. מקווה שאת בסדר. ששקט לך בפניםם. ואני תמידד פה מקווה שאת לא שוכחת.

 

[טובלת באור]

ליטלי מתוקה ../images/Emo201.gif

את כל כך סובלת... ואני מכירה כל כך מקרוב את הסבל הזה... את לא יכולה לקבל תרופות שיקלו עלייך להתמודד עם הדיכאון הזה? אותי התרופות פשוט מצילות... אני איבדתי את האנשים שהיו הכי קרובים אלי... הכי קרובים וגם הכי קשים לי... ההורים שלי... לא שאני משווה, אני לא משווה כאב לכאב, אני רק רוצה להגיד לך שאפשר להתמודד, שזה קשה נורא, אבל זה אפשרי... כשגיליתי שאמא שלי חולה והיה ברור לי לאן זה הולך, רציתי למות יחד איתה... לא חשבתי שאני אצליח לחיות אחרי שהיא תמות... הייתי כל כך תלויה בה, לטוב ולרע... והנה אני כבר 4 שנים אחרי ואני חיה... אני משתדלת... אני עושה הכל, כי הבטחתי לה כשנפרדתי ממנה שאני אעשה הכל כדי לטפל בעצמי הכי טוב שאני יכולה... אני בטוחה שלהבדיל מיליון הבדלות, אותה חברה שהתרחקה ממך תהיה הרבה יותר שמחה אם תטפלי בעצמך ובדיכאון שלך... זה יעשה טוב גם לך וגם לה... אני לא יודעת אם את לוקחת תרופות או לא, אבל אני בהחלט ממליצה לך לשקול את זה כאופציה ולא לפסול, כי חבל לי לראות אותך סובלת כל כך ואני מבקשת שלא תעשי שטויות, ליטל, אנא ממך, למען כולנו פה בפורום... וכולנו אוהבים אותך כי יש לך נשמה נדירה, את בחורה טהורה, אין בך טיפת רוע, אי אפשר שלא לאהוב אותך... ואת חייבת, חייבת להרפות, לתת לה ללכת... את חייבת, כי יש לך קיום עצמאי, כי לפני שהכרת אותה היית את עצמך, וגם עכשיו את מסוגלת לחיות בלעדיה. בטח שאת מסוגלת. זה קשה נורא, אבל את תתגברי אם תתעסקי בדברים אחרים ביום יום שלך ותמצאי דברים שיעסיקו אותך וישמחו אותך, כמו האוטיסטים למשל... ואני רוצה להגיד לך שהלוואי, הלוואי שקצת מטוב הלב שלך ייזרק כמו בומרנג אלייך בחזרה, אותו טוב לב שאת מרעיפה פה בשפע על כולנו, על כל אחת ואחת מאיתנו, מרפרפת מעלינו בכנפיים של פיה ומפזרת אבקה של צבעים מוארים... כמו גחלילית, זוכרת? היא לא האור היחידה. יש לך את כולנו, את כל האורות של כולנו, וכולנו כאן איתך כדי להאיר לך את הדרך כדי שלא תלכי בה לאיבוד, ורק תאמיני, תאמיני בעצמך, תאמיני שאת יכולה, כמו שאת מעודדת אותנו... כי נשמה טהורה כמו שלך לא מוצאים בכל מקום ובכל יום... אוהבת אותך מאד ודואגת גם, טובי

 

[היתולית]

איזו תגובה מרגשת../images/Emo7.gif../images/Emo201.gif

 

[lital172]

טובי שלי../images/Emo201.gif

כמה ריגשת אותי עם התגובה שלך. תודה ששיתפת אות בעולם שלך. עצוב לי לשמוע שאיבדת הרבה אנשים שהיו קרובים אלייך. ולאבד אמא אני לא יכולה לתאר איך זה ומקווה שאני לא אצטרך. אני שמחה שהבטחת לה שאת תטפלי בעצמך ותשמרי עלייך. והנה אחרי 4 שנים את פה עושה הכל כדי להיות בסדר ונלחמת למרות כל הקשיים. ואני בטוחה שמלמעלה היא גאה בילדה שלה. למה שהיא נהפכה להיות .קרן אור אחת גדולה שמאירה ונותנת תקווה לאחרים. וכמה אהבה את מרעיפה לכולנו. תודה עלייך. שאת טובלת את כולנו באור שלך. תודה שאתן כאן להאיר לי את בדרך. מקווה להרגיש אותה מוארת ולמצוא את הדרך שלי. תודה ריגשת אותי כל כך עם האורות. תודה על כל המילים האוהבות שלך ועל האהבה שלך שאת תמיד נותנת לי להרגיש אותה. אין לי ספק שאמא שלך גאה בך מלעמלה ומאושרת לראות את הילדה שלה ככה. מחזיקה מעמד ועושה הכי כדי להבריא. את הילדה שכל אמא הייתה רוצה. אוהבת אותך מאוד ומתגעגעת. הרבה זמן לא ראיתי שפתחת הודעה..את בסדר? אל תשכחי שיש לך כאן מקום תמיד. אוהבת אותך. גחלילית שלי, זוכרת?

 

[lital172]

שכחתי להוסיף.

"מרפרפת מעלינו בכנפיים של פיה ומפזרת אבקה של צבעים מוארים... כמו גחלילית, זוכרת? " איך אפשר לשכוח טובת יקרה שלי?!.. שכחתי להגיב לך על התרופות. אז רק להגיד שכן יש לי טיפול תרופתי וזה עוזר לי קצת ועושה לי שקט בלב אבל מצד אחד זה גורם לי לאכול הרבה ואני משמינה ורע לי עם איך שאני נראית אבל אני לא מפסיקה כי זה גם עוזר לי קצת..זה נותן לי שקט בלב וזה חשוב לי. מקווה שעם הזמן הכאב יפחת. כי נורא כואב עכשיו. ואל תדאגי בובי שלי. תדאגי לעצמך את הכי חשובה. אני פה שומרת על עצמי. תשמרי לי עלייך. גחלילית שלי.

 

[טובלת באור]

../images/Emo7.gif ריגשתותי, שוב, כרגיל...

מקסימה. המילים שלך כמו משחה מרפאת על פצעים. תני לעצמך קצת משחה כזו, מרחי אותה על הלב שלך! מה עם טיפול נפשי בשיחות? יש לך משהו כזה? ואולי צריך להוסיף לך תרופה נגד אובססיות? כי לדעתי הבלתי מלומדת נשמע שאת פשוט אובססיבית על אותה בחורה, ובגלל זה קשה לך להרפות ממנה... המטפלים שלך יודעים על התחושות הקשות האלה? כי אולי הטיפול התרופתי שלך לא מספיק? לי הוסיפו לפני חצי שנה עוד תרופה, בנוסף למה שלקחתי כבר ממזמן, מפני שהיו לי תנודות מאד חדות במצבי הרוח והתקפי בכי בלתי נשלטים, והיום אני יותר מאוזנת [למרות שהמצב שלי רחוק מלהיות אידיאלי]... שולחת לך

מלא

לשימוש כמה פעמים ביום שאת רוצה, אין סכנה של מינון יתר

טובי

 

[lital172]

טובלת שלי.

מה שכתבת שאני משחה מרפאת צבעים. זה כל כך מרגש. תודה רבה. עצוב לי תמיד ניסתי להכחיש שאני אובססיבית אליה ושהיא אמרה לי את זה נשבר לי הלב. היא אמרה לי שאין אהבה שזאת אובססיה. ויש אהבה. כמה אני אוהבת אותה. אין מילים שיצליחו לתאר עד כמה. יש תרופה נגב אובססיות? לא ידעתי..לא יודעת עד כמה זה יעזור. יש לי פסיכולוגית כל שבועיים זה לא הרבה אבל כל שיחה איתה זה 200 שקל לפגישה אז אין מה לעשות עם זה. שמחה לקרוא שאת מאוזנת. ששאת במקום אחר עכשיו. תושדה לך על כל האהבה שלך ועל המילים. קצת קשה לי כרגע. אוהבת אותך.

 

[טובלת באור]

בטח, יש תרופות כאלו

שמטפלות באובססיות. אני ממליצה לך מאד לחזור לרופא שמטפל בך [פסיכיאטר?] ולהסביר לו על המצב. יכול להיות שהוא יחליט להוסיף לך תרופה ויכול מאד להיות שזה יעזור. אין לך מה להפסיד. ובקשר לפסיכולוגית - את יכולה לנסות לקבל טיפול במקום ציבורי ואז זה לא יעלה לך כסף - צריך לברר את זה במרכז לבריאות הנפש באיזור מגורייך או בקופת חולים. בכל מקום מרכזי בארץ יש תחנה לבריאות הנפש והטיפול שם הוא בחינם, או שמסובסד ביותר [עשרים ומשהו שקל לרבעון = 3 חודשים]. לי התיאורים שלך נשמעים אובססיביים. זה לא אומר שאת לא אוהבת אותה. אני מאמינה לך מאד שאת אוהבת אותה. אבל יש פה משהו מעבר, יש כאן היאחזות בציפורניים בדבר שכבר לא קיים וחוסר רצון להרפות, או חוסר יכולת להרפות. והסבל שאת עוברת נשמע לי מהתיאורים שלך פשוט בלתי נסבל. ולמה לא להקל על עצמך ולקחת תרופה אם אפשר לתת לך משהו כזה? אני מאד ממליצה לך לחזור לפסיכיאטר ולספר לו כמה את סובלת. יכול מאד להיות שאפשר לשנות את זה ולהקל עלייך מאד. ואם תלכי לפסיכולוגית בשירות הציבורי אני מניחה שזה יהיה בתדירות של פעם בשבוע, כך שתוכלי לפרוק יותר את הלב בתדירות גבוהה יותר... זה הרבה עניין של מזל שם, הנושא של כימיה בין מטפלת למטופלת. לי, בכל אופן, לא היתה ברירה [פשוט אין כסף]. אני באמת מתפללת מכל לבי שיהיה לך קל יותר. את כל כך ראויה. את באמת מיוחדת מאד, לא סתם אוהבים אותך כל כך כאן [ואני בטוחה שגם בחיים המציאותיים].

טובי

 

[lital172]

טובי שלי../images/Emo201.gif

תודה על המילים שלך. לא ידעתי שיש תרופה כזאת. אולי באמת זה יכול לעזור לי קצת. תודה שאת מאמינה לי שאני אוהבת אותה. אני לא מרפה ממשהו שלא קיים? תוכלי להסביר את עצמך קצת שאני אבין? מאוד חשוב לי להבין אותך. תודה על התגובה הזאת. את תמיד עושה לי טוב ומחממת לי את הלב. תודה על הרצון הטוב לעזור ועל הלב הענק שלך עוד מעט יש לי שוב פסיכאטר ואני אדבר איתו על זה מקווה שהוא יתן לי פתרון ואיזה תרופה שמשכיחה קצת את הגעגועים כי זה הורג אותי. שמחה שיש לך את האפשרות לדבר על מה שבלב ושזה בלי כסף. העיקר שמצאת לך משהו שיעשה לך טוב. אולי גם אני אנסה. תודה רבה שוב על המילים שלך. את תמיד מרגשת אותי.תודה שאת אוהבת אותי ותודה שאת לא עוזבת. אוהבת אותך כל כך . תודה שאת קיימת.

 

[טובלת באור]

ילדונת ../images/Emo23.gif

התכוונתי שאת מסרבת לתת לה ללכת... שהקשר ביניכן בעצם לא קיים, כי את רוצה אותו והיא לא, וככה אי אפשר לקיים קשר הדדי הרי, ולמרות זאת את לא "משחררת" אותה. מבינה עכשיו? וליטל, אני בטוחה שעוד יהיה לך טוב. כל רגש חולף, ואביב גפן צדק. תזכרי מה שאמרתי לך. תיאחזי במילים האלה. הכל חולף. הכל. שום דבר לא נשאר לנצח. אנחנו ניפגש פה עוד כמה שנים ונחייך ואת אפילו לא תזכרי למה כאב לך כל כך...

ותמונה מיוחדת בשבילך, ש"גנבתי" זה עתה מפיטרינית...

 

[lital172]

טובי שלי../images/Emo23.gif

תודה על המילים טובי שלי. הלוואי ועוד ניפגש פה ונצחק על הכל. תודה על המילים שלך איך את תמיד יודעת איך לרפא לי את הלב. אוהבת אותך. ותודה על התמונה. האורות בתמונה זה כמו הדרך שאמרת לי שהיא מוארת באהבה שלך ושל כולן. כמה זה נכון. תודה יקרה שלי . תודה רבה