סתם יום מחורבן (ואולי טריגר)
ראש חודש אדר, היה שמייח אצלינו בביצפר. שמח לאחרים.... לי לא. היו לי היום כ-10 טריגרים מכל דבר בערך. אפילו כשהברגתי בורג הסיטואציה קפצה שוב למוח, כשדיברתי עם סתם כל מיני בנים- קפץ, ואז בכיתה פתחתי שירון וראיתי את השיר "ואולי" של עברי לידר, זה שבר אותי לגמרי. רציתי ששאול יהיה לידי ושינחם אותי, אבל הוא רחוק.... אז מי שפעם אהבתי והייתה חברה טובה שלי (וסיפרתי לה) לקחה אותי לטיול ובו שיתפתי אותה במה שעובר עלי בערך. חזרתי לגיל 12, שוב ילדה מסכנה שוכבת בשירותים המצחינים בקניון שמעליה גבר מצחין יותר מהשירותים. ולא רציתי לדבר איתה, אני לא אוהבת אותה, היא יותר מידי צומי כזאת... אבל היא היחידה שיכולתי לדבר איתה, לא היה מישהו אחר, והייתי חייבת לזרוק את ה"אבן" הזאת למישהו אחר, היא כבדה לי מידי. בקיצור, כל היום דיכאון וקצת בכי. יומטוף לכם =) (אימצתי את הסימן הזה למרות שהוא לא מתאים לי כרגע). אני
ראש חודש אדר, היה שמייח אצלינו בביצפר. שמח לאחרים.... לי לא. היו לי היום כ-10 טריגרים מכל דבר בערך. אפילו כשהברגתי בורג הסיטואציה קפצה שוב למוח, כשדיברתי עם סתם כל מיני בנים- קפץ, ואז בכיתה פתחתי שירון וראיתי את השיר "ואולי" של עברי לידר, זה שבר אותי לגמרי. רציתי ששאול יהיה לידי ושינחם אותי, אבל הוא רחוק.... אז מי שפעם אהבתי והייתה חברה טובה שלי (וסיפרתי לה) לקחה אותי לטיול ובו שיתפתי אותה במה שעובר עלי בערך. חזרתי לגיל 12, שוב ילדה מסכנה שוכבת בשירותים המצחינים בקניון שמעליה גבר מצחין יותר מהשירותים. ולא רציתי לדבר איתה, אני לא אוהבת אותה, היא יותר מידי צומי כזאת... אבל היא היחידה שיכולתי לדבר איתה, לא היה מישהו אחר, והייתי חייבת לזרוק את ה"אבן" הזאת למישהו אחר, היא כבדה לי מידי. בקיצור, כל היום דיכאון וקצת בכי. יומטוף לכם =) (אימצתי את הסימן הזה למרות שהוא לא מתאים לי כרגע). אני