סרט השבוע

מיכאל1411

New member
סרטי השבוע

(2013) Lucky Bastard
מותחן פאונד פוטג' אירוטי. כן, גם כזה מצאתי. אהבתי אותו וממליץ.
10/7
טריילר -
http://www.youtube.com/watch?v=_Y2_9CwCaQQ

(2012) אהבה Amour
מאוד לא נעים או נוח לצפות בתהליך המייסר והאיטי של הזיקנה. סרטו של מיכאל הנקה, מגדולי הבמאים של ימינו, מפרק לגורמים
את השלבים הללו ביד אומן, מעמת את בני הזוג עם עצמם ומכווץ את החיים ההו-כה מופלאים למימדים טבעיים כיונה שברירית.
תחושת המחנק עדיין משסה בי את הבל פיה המר והנקה נהנה מזה. קולנוע מינימליסטי-אינטימי קשה לצפייה המציע תגמול רגשי חד פעמי.
10/7
טריילר -
http://www.youtube.com/watch?v=6Tuc3zjvJU8

(2012) הורג אותם ברכות Killing Them Softly
החמצה לא קטנה. יפה לו לנסות לדמות את אמריקה לעסק לכל דבר ולתבל את העלילה במסרים קשוחים.
לנסות לא בהכרח מניב תוצאות מרשימות והסרט לא עובד כשורה. הבימוי המסוגנן של אנדרו דומיניק מחפה במעט על דמויות שטחיות.
עברו 7 שנים מאז סרט הפשע האמריקני הגדול האחרון ('השתולים') וממש ציפיתי לנוקאאוט רציני.
10/6
טריילר -
http://www.youtube.com/watch?v=tDyaNnrgdp4

(2012) איש היערות Hombre Y Tierra
פאונד פוטג' מכסיקני טוב מאוד. תמיד אני מגלה מחדש עד כמה אפשר להפחיד ולסקרן במינימום אמצעים.
10/7
טריילר -
http://www.youtube.com/watch?v=JP_2tu_S1Qg

(2011) דרייב Drive
אין לי ממש מילים לתאר עד כמה הסרט מצוין ועד כמה ניקולס ווינדינג רפן הוא במאי נדיר בחשיבותו כיום.
התפרצות הדחפים העמוקים ביותר של האדם מתוארת כאן כמירוץ בלתי נגמר לגאולה. בדרך אליה יש אלימות קיצונית וחמלה חרישית. קולנוע מהפנט.
הדמות חסרת השם של גוסלינג תמיד חותרת לעשות את המעשה הנכון, מכניס עצמו לסיטואציות מסובכות בשביל לקבל את מנת הריגוש האנושית לה הוא זקוק,
כזו ששונה מאוד בעליל מהריגוש של להיות ''סתם'' נהג מירוצים/שודים/פעלולן סרטים. יש כאן תיאור מדהים של הרהור מוסרי ודחפים עמוקים. והפסקול! מושלם.
10/9
טריילר -
http://www.youtube.com/watch?v=CWX34ShfcsE

(2011) הערת שוליים
אפשר לשפוך מילים על גבי ערימות של מילים על סרטו המבריק של יוסף סידר. הרבה זמן לא נתקלתי בסרט ישראלי עם נוכחות כזו מרתקת,
כמעט בכל אספקט. יש בו מן ריגוש שכלי מיוחד, בנייה מעוררת השראה של נראטיב והומור ממזרי. סרט מרובה עולמות מנוגדים, הנידונים כאן
על טיבם במימד צר בו נמוגה התשוקה לחקר האמת. זיהיתי בעיקר שיטוטים אינסופיים מופלאים המחפשים את משמעויות כוחה של המילה הכתובה והאמורה.
שלמה בראבא יוצר בקלות אווירה צורמת. מעולה.
10/8
טריילר -
http://www.youtube.com/watch?v=36-WPYxEdUo

(2011) הנותנת
סרטה של הגר בן אשר לא נתן לי שום חומר למחשבה. אכזבה. הגר כן נתנה לי הצצה אמיצה, מפורשת ובוטה לחולשה גברית
אל מול יציבות ייצוגית של אישה משוחררת מינית במשק שליו לכאורה. שוטים שוקקי דממה הנודדים חיש מהר לזמזום חושני של טבע וסקס,
לא בהכרח מעמידים את התובנות שלה בשורה אחת עם הפואטיקה הארומתית-אמנותית שהיא שאפה להניח לנו לבהות בה. סטטי מדי.
התפוררות הטבע האנושי עפ''י הגר בן אשר: תן ויקחו ממך יותר. סרט ניצול עם ביקורת קשה במסווה של ציור קולנועי לא מרשים במיוחד.
10/5
טריילר -
http://www.youtube.com/watch?v=fbedvYR7q1k

(2011) ההתחלפות
סרטו של ערן קולירין הוא סרט לא רגיל. במציאות הישראלית המבעבעת, קשה מאוד למקם את השגרה כפקטור מוחשי.
לכן, הופתעתי לטובה לגלות כאן פנינה קטנה ומתוחכמת על הניסיון לחיות מחדש, לחיות באמת. הפיזיקה של הקולנוע הופכת את האצור
בדמותו של רותם קינן המצוין לאויב מס' אחד של הקיום האליטיסטי. שרון טל היא גילוי מקסים ודב נבון הוא... דב נבון. סרט ערמומי.
10/7
טריילר -
http://www.youtube.com/watch?v=qWmLmgTHFCU

(2011) ילנה Elena
לפני 10 שנים, אנדריי זוויאגינצב הימם את כולם עם 'השיבה', בדיוק כשהיה נדמה כי הקולנוע הרוסי הלך לו ונדם. וזו באמת
הייתה חווייה בלתי נשכחת של פעם בעשור. הרגע ראיתי את סרטו הטרי יחסית, 'ילנה', והפעם לא חשתי את האורגזמה הקולנועית
כמו אז עם 'השיבה'. 'ילנה' הרגיש לי כמו תרגיל אמנותי-סוציולוגי. יש בו כמה רגעים מקפיאי דם וצילום למות למענו אבל הוא משאיר
חלל רגשי קר מדי בסיומו. לחובבי דיכאון.
10/6
טריילר -
http://www.youtube.com/watch?v=d7lct4-S3iU

(2000) ההסדר
יוסף סידר הפך רשמית לבמאי הישראלי האהוב עליי כרגע, אולי לצד אסי דיין. 'בופור' ו'הערת שוליים' שלו הם דוגמאות לקולנוע ישראלי אמיתי וטוב.
משולש אהבים בין טינקרבל (נפלאה)-אקי אבני (טום קרוז הישראלי)-עידן אלתרמן (תמימות היא שמו האמצעי) אמנם לא הופך את היוצרות על פיהם
ומניע לעבר נפיצות כוללת אבל דווקא הרובד הנוסף, הפוליטי-חברתי, גורם לסרט להיות שיעור מענג בנראטיב. דיאלוגים נהדרים ואסי דיין אחד.
10/7
קטע להתרשמותכם (5 דק') -
http://www.youtube.com/watch?v=1aphKsyPfmI
 
שני דברים שמפריעים לי לאהוב את הערת שוליים

1. הסוף. זה היה כיפי מאוד עד שזה נגמר, או יותר נכון נחתך באיזשהו רגע שלא ממש ידעו מה לעשות אחריו אז סיימו את זה. הסוף הרגיש לא שלם.
2. הנשים - הנשים קיימות בסרט כרקע, יש להן תפקיד מדי פעם שצריך אותן בבית ולפעולות מסויימות, אבל אין להן באמת אופי או אישיות או איזשהי פואנטה מעבר ל-יש אבא וילד אז צריך אמא בבית.
מתחילים להמאס עלי יותר ויותר סרטים שמציגים נשים כנוף נטול אופי. אשה היא לא קישוט והיא לא דבר שנמצא במטבח והיא לא דבר שממלא איזשהו חור הגיוני בעלילה. אם תוציא את הנשים מהסרט הוא ישאר בדיוק אותו דבר, ולכן לא צריך אותן שם ולכן הסיבה היחידה שהן שם היא כי צריך אמא ברקע וזה לא סיבה מספיק טובה להצדיק עוד דמות בתסריט. אני מעדיפה סרטים שמוציאים את הנשים בכלל ועושים סרט גברי נטו, מאשר סרטים שמציגים נשים כרקע פלקטי חסר פואנטה.

על דרייב כבר דיברנו, ועל אמור גם. ותהרוג אותי אם אני מבינה את הניקוד שלך. אחרי כל זה 7 מתוך 10? הוא סרט מושלם נקודה. עשר עגול מבחינתי בלי לחשוב פעמיים.
ואת הורג אותם ברכות אהבתי נורא. הוא עשוי נהדר, הוא חכם. הוא אולי לא מושלם ולא חף מבעיות אבל יש בו גם משהו מאוד איכותי. למרות כל ההקבלות שהוא עושה הכביכול מאוד ברורות זה עדיין הרגיש לי כמשהו מורכב יותר ממה שמוצג על פני השטח.
רחוק שנות אור מהסרט הקודם שלו, אבל מספיק מעניין ומורכב בשביל להשאיר אותי מסוקרנת מאוד לגבי מה הוא יעשה הלאה
 

מיכאל1411

New member
תשובות

1. הסוף מושלם: אנחנו יודעים שהוא יעלה לקבל את הפרס למרות שהוא הבין ויודע כי הוא לא ראוי לו בזו העת. מה שמקונן בו - מקונן בנו.
מה היית מרוויחה כצופה לראות כיצד הוא עולה לקבל את הפרס וכו'? ואגב - בכל פעם שהוא הולך ברחוב או בפעם שהוא בורח מראיון, היו לו נעלי ריצה.
בטקס, כך אנשים ברשת הבחינו ואני לא, יש לו נעליים אלגנטיות לאירוע כך שסביר להניח כי הוא לא מתכוון לברוח או לנאום עבור בנו.
2. לא מסכים. נכון שכאן ספציפית הנשים חסרות משמעות לקידום העלילה אבל הן שחקניות משנה. הן לא אמורות למלא את העלילה ברבדים נוספים.
עלמה זק הייתה נהדרת פה והיא כן שוחחה לא מעט עם אשכנזי והייתה לה שם שיחה דווקא מאוד מאוד חשובה להבנת דמותו של אשכנזי -
''אתה לא בוגד בי כי אתה מפחד'' משהו כזה. זה היה מצוין וחשוב. וגם האישה ששיחקה את אישתו של בראבא הייתה מצוינת וכן הכניסה מבט על המתרחש.
תלוי איך את מסתכלת על זה.
3. אהבה קיבל אצלי רק 7 כי הוא לא סרט שלם. הוא יותר מדי מהכל. אני אוהב את הנקה מאוד ודווקא בסרט הזה ובקודם שלו, סרט לבן, הוא התמתן מאוד.
 
אין לי באמת מה לענות לזה

אני גם נורא אוהבת שאני כותבת משהו כמו "הסוף לא טוב" מבלי להרחיב מה או כן היה יכול לעשות אותו טוב ושבטוחים שיודעים למה התכוונתי
אין לי מושג מה היה הופך את הסוף לטוב, אני יודעת שבמצב הנוכחי שלו הוא מעפן וביאס אות ירצח. הסרט היה כיפי נורא, ואז פתאום נגמר. זה היה ממש סתמי

ולגבי הנשים זה פשוט לא נכון, וזה משהו שחוזר על עצמו ברב הסרטים שקיימים בעולם. תוציא אותן מהסרט זה לא מפריע, הן מיותרות.
תנסה לחשוב מה זה בתור אשה לראות סרט אחרי סרט אחרי סרט שבו "הנשים הן רק דמויות משנה ולכן לא צריכות אופי". זה תשובה לא מקובלת. אם לא צריך אותן שלא יהיו שם, אם הן שם שתהיה להן פואנטה. דמות לא צריכה להיות מיותרת.
וראיתי מזמן ואני לא זוכרת מה כן או לא היה עם עלמה זק אבל אני כן זוכרת שבמהלך הצפיה לא הבנתי בשביל מה צריך אותן שם אז מה שיהיה שלא קורה כשהן פותחות את הפה לא מספיק משמעותי להצדקה של הקיום שלהן בסרט.
ושוב אין לי בעיה עם סרטים בלי נשים בכלל, אבל כשהן שם רק כדי למללא איזשהו צורך של לסמן וי על זה שיש אשה בסרט, אז באמת שעדיף לוותר
 
שניים

MUD
ההקרנה היתה נוראית וכמות האנשים שדיברה בקהל היתה בלתי נסבלת, אז אני לא באמת יודעת כמה חוסר ההנאה שלי נבע מהסרט עצמו וכמה הוא נבע מהחוויה הנוראית, אז כל מה שיש לי להגיד על הסרט צריך לקחת בערבון מוגבל.
אז כן לא נהניתי במיוחד, לדעתי בלי קשר לחוויה הסרט לא משהו. לא הרגשתי שהוא מתרומם יותר מדי באף רגע. יש בו נסיון לעומק ולרגש אבל הוא נשאר בשבילי כל הזמן על פני השטח. הוא לא מפתיע באף רגע, הוא לא מחדש באף רגע. באיזשהו אופן הוא אומר כל מה שקורה ולא מסתיר שום דבר וזה יוצר צפיה די משעממת. הסוף לדעתי הוא דאוס אקס מכינה לחלוטין ואני לא אוהבת דברים כאלה. מבחינת משחק, אני יודעת שהרבה אומרים שמתיו מקונוהי נותן פה הופעה טובה, ואני משערת שההופעה שלו בסדר אבל זה לא שהרגשתי שהתפקיד מעניין מספיק בשביל באמת להצדיק איזשהי השתפכות על המשחק שלו, לא היה שם שום דבר מיוחד או יוצא דופן.
יש הרבה התחלות של דברים ורמיזות של דברים שיוכלים להוביל למשהו מעניין יותר אבל זה פשוט לא באמת הולך לשום מקום.
משהו אחד שכן לדעתי היה כתוב טוב זה המנטליות של ילד בן 14, היו כל מיני דברים מאוד אמינים בהתנהגות של הילדים וזה משהו שלא קל לקלוע אליו ופה דווקא זה היה ממש מוצלח.
שוב יש את אותה בעיה של דמויות נשים בעיתיות. כל הנשים מוצגות רע בסופו של דבר, אין אף דמות אשה חיובית לאורך כל הסרט. כולן שקרניות ובוגדות ועושות דברים רעים, ולא מנסים לרגע להראות לנו נקודת מבט אחרת. הכל איכשהו מוצג מנקודת מבט של ילד בן 14, ואין באמת חסד לאף דמות נשית שם.
ריס ווית'רספון, לא ברור לי מה היא עושה שם ובשביל מה צריך אותה. היו מלהקים כל בלונדינית חסרת שם וזה היה בדיוק אותו דבר.
מוזר לי מאוד שזה הבמאי של Take Shelter, סרט שבלי ספק יש בו בעיות אבל הוא גם מעניין מאוד, בעל הרבה רבדים ומשאיר המון המון מקום למחשבה, כמעט ההפך ממה שיש פה שהכל מעל פני השטח.
אני מקווה שהוא יחזור בסרט הבא לכיוון של take shelter כי ככל שאני חושבת על זה יותר מאד לא באמת מעניין במיוחד. יש בו את הבסיס לתסריט מעולה אבל הוא לא עושה עם זה שום דבר.

To The Wonder
האחרון של טרנס מאליק.
ראיתי רק סרט אחד של טרנס מאליק, העולם החדש. ראיתי את זה בקולנוע וזאת היתה אחת מחוויות הצפיה הכי טובות שהיו לי, הוא הביא אותי לדמעות בסוף. כלכך אהבתי אותו שניסיתי לראות אותו בבית חודשים אחר כך ולא החזקתי מעמד. הוא כל כך איטי ואווירתי שבבית זה לא החזיק, וכל סרט אחר של מאליק שניסיתי לראות בבית לא תפס גם.
לצערי התעצלתי ללכת לראות את עץ החיים בקולנוע ופספסתי אותו אז To The Wonder הוא בסך הכל השני שלו שראיתי בשלמותו.
אין לי יותר מדי דברים טובים להגיד עליו. נורא נורא רציתי לאהוב אותו אבל הוא פשוט לא תופס.
היתה עוד שיחה ארוכה אחרי הסרט (והלוואי וזה היה קורה ביותר הקרנות) והרבה נאמר והדבר שהכי קלע בול לדעתי היה שזה שעתיים של פרסומת לבושם. מכירים את הפרסומות לבשמים של בחורות הולכות, המצלמה עוקבת אחריהן בתנועתיות ויש וויס אובר בצרפתית? אז זה בערך ככה רק שעתיים.
יש עלילה כלשהי לא באמת משמעותית, ולא אכפת לי שהעלילה לא מרכזית אבל הוא גם רגשית פשוט לא הצליח לתפוס אותי.
הוא יותר מדי אותו דבר לכל אורכו, יש לו שטיק שהוא חוזר על עצמו כל הזמן ובשלב מסויים זה נהיה מייגע. זה בעיה כשעושים את זה בסרטים וזה לא סרט ראשון שעושה את זה (הקלוז אפים בעלובי החיים זה למשל דוגמא לזה), ומה שקורה זה שמהר מאוד זה מפסיק להיות מיוחד ומתחיל להיות משעמם.
עמנואל לובצקי צילם, אחד הצלמים הכי מוכשרים שעובדים יהום, ועד כמה שלרב אני נמסה מכל פריים שלו איכשהו פה בשלב מסויים כבר נמאס לי. עוד שוט יפה ועוד שוט יפה ועוד שוט יפה ועוד שוט יפה ואכישהו מתישהו זה כבר מפסיק לעבוד. המון תנועות מצלמה שיותר מדי חוזרות על עצמן, וכל רגע יותר מדי מנסה להציג איזשהי חוויה רגשית או הלך רוח של דמות וחסר עוגן.
זה יכול לעבוד ככה בפרסומת לבושם של דקה, זה יכול לעבוד ככה כסרט קצר, אבל בסרט של שעתיים זה לא עובד. בשלב מסויים זה כבר נהיה מתיש להסתכל עליו.
הסיפור הוא שמאליק צילם המון, זרק את התסריט באמצע, אילתר הרבה, ורוב החומרים המצולמים נשארו על רצפה חדר העריכה. בעבר זה (כנראה) עבד לו, פה זה מתפספס.
אבל למרות הכל עדיין קשה שלא להעריך במאי שעובד בצורה כל כך אישית וכל כך רגשית ומסוגל לעורר דיון כל כך נרחב על כל סרט שלו וקריאות בוז ומחיאות כפיים סוערות בו זמנית בפסטיבלים הנחשבים ביותר בעולם. אני מקווה מאוד שתהיה לי הזדמנות לראות משהו מהקודמים שלו בקולנוע.
 

Thess1

New member
חניבעל

ראיתי בערך שישה פרקים, מאוד נהנה עד עכשיו. כמו דקסטר למבוגרים. הבעיה הגדולה היא שהסדרה לוקחת את הפרקים לכיוון מאוד CSIיי שבו קשת העלילה מתפתחת מאוד לאט, ואני לא בטוח כמה זמן זה יכול להחזיק. הכתיבה טובה, יש הרבה מאוד יצירתיות (במיוחד ברציחות), הדמויות אמינות, והבחור שמשחק את לקטר עושה עבודה נהדרת בלבסס דמות עצמאית שלא מחקה או תלויה בלקטר של הופקינס. גם שאר השחקנים נותנים עבודה טובה מאוד, במיוחד השחקן של וויל. את הפרקים שראיתי ראיתי כמעט ברצף, כי נשאבתי לתוך הסדרה והרגשתי שהיא מאוד אפקטיבית. היא סובלת מקצת קלישאות טלוויזיה אמריקאית מודרנית (מהסוג ש"החץ" הייתה עמוסה בהן והפכה אותה לבלתי נסבלת לצפייה, אבל לא למידה כזאת כמובן), אבל היא מצליחה להתגבר על זה, ובגדול היא הסדרה הכי מעניינת בטלוויזיה היום.

ראיתי כמה פרקים מארסטד דיוולופמנט החדשה. לכל סדרה אחרת זה היה טוב, אבל מארסטד זה לא מספיק. לעומת זאת, יש ביקורות נלהבות להמשך, אז אולי. בבקשה?
 

Thess1

New member
ועוד משהו

זה מאוד נחמד שאת הספויילר הכי גדול בחניבעל מצפים שהצופה ידע. האמת היא שהייתי מעדיף שלא יראו אותו מבשל בכלל ויסמכו עלי בתור צופה שאני יודע, אבל הדרך שבה התמודדו עם זה היא בכל זאת ראויה לציון. לא עשו מזה אישו, מסתבר שמה שנכון לחשבון בדייטים נכונה לכל פיל פרקטי גדול בחדר.
 
אני מסרבת להביע דעה על ארסטד

עד שאני אסיים צפיה שניה, כי באמת שלא הבנתי כל מה שקרה בצפיה הראשונה.

ושמחה לשמוע שאתה נהנה מחניבעל
 

ניר4819

New member
המלצה חמה מאד על סדרת טלביזיה

The Fall
סדרת הדרמה הבריטית הנהדרת הזו עדיין משודרת. יש לה עוד שני פרקים בדרך, מתוך חמישה, ועונה שנייה כבר הוזמנה. ואני צופה שיהיו עוד. כלומר, כל עוד ג'יליאן אנדרסון, הכוכבת של הסדרה, תסכים להיות שם.

אז מה הסדרה הזו בעצם? סדרת מתח שמתרחשת בבלפסט. אנדרסון היא סטלה גיבסון, שוטרת בריטית שמגיעה לאירלנד במיוחד כדי לסייע למשטרה המקומית בחיפוש אחר רוצח נשים. בתחילה כולם חושבים שיש רק קורבן אחד, אבל אנדרסון עולה מהר מאד על קשר בין הרצח הזה לבין רצח שהתחולל כמה חודשים קודם לכן, ואחר כך מגיעה גם גופה נוספת. מה שמעניין בסדרה הוא שאין פה תעלומה אמיתית. אנחנו יודעים מההתחלה מי הרוצח. אכן, הסדרה בעצם מורכבת משני סיפורים - בראשון אנחנו עוקבים אחר ניסיונותיה של גיבסון לתפוס את הרוצח, ובשני אנחנו עוקבים אחר הרוצח עצמו. איש משפחה למופת, נשוי ואב לשני ילדים קטנים, הוא בדיוק מסוג האנשים שאחר כך אומרים "לא יכול להיות שהוא רוצח. כזה איש טוב ושקט ונחמד ומנומס." הדמות שלו מקפיאת דם לרגעים, במעברים שלו מהרצחנות הפסיכופטית ולחיי משפחה נורמליים ונחמדים. שבהם אגב הוא עובד כיועץ אבל לאנשים שאיבדו את יקיריהם.

הסדרה מותחת, משוחקת נהדר (אנדרסון טובה במיוחד, וכך גם השחקן שמגלם את הרוצח), וסוחפת. אם אתם מצליחים להתרגל לקצב האיטי שלה, זאת אומרת. כי הסדרה לוקחת את הזמן שלה. והיא מבוססת על דיאלוגים ודמויות, ולא על אקדחים שלופים וכדומה. היא בקיצור עשויה היטב הסדרה. מצריכה סבלנות, אבל שווה את זה.

ואגב, בין שחקני המשנה נמצאת השחקנית שמגלמת את קלינדה שארמה באישה הטובה. התפקיד שלה כאן קטן עדיין, אבל יש לי תחושה שהוא יגדל.
 
למעלה