סרטי פורנו של הטלויזיה החינוכית
הי כולן! חזרתי מנופש של ימים מספר בו אפיתי עוגיות, התעצבנתי על השיער שלי, שיכנעתי את אמא שלי לקנות חמאת בוטנים עם חתיכות קטנות של בוטנים בפנים, עשיתי רשימת מתנות שאני רוצה לקבל ביומולדת שלי ושיכנעתי ארבע נשים לקנות לי משהו מתוכה, ולא נכנסתי לאינטרטנט. אתן גאות בי? כי אני גאה בעצמי ביותר. בכל מקרה, רציתי שתבינו עוברת עלי תקופה קשה, ואני נכנסת לפורום ודי מתבאסת, כי אני אוהבת להגיב, אבל הבעיה שיש כל כך הרבה הודעות, שאני לא מצליחה להגיב על כלום. נכנסתי, והרוב מלא בתלונות, וזה די מעצבן. כן, אני מבינה שזה הופך גם את ההודעה הזאת לתלונה, וכן, אני מעצבנת, אבל בכל זאת... אז אל תשנאו אותי, בסדר? תאהבו אותי. אתן יודעות מה אומרים- "הרבה חום ואהבה הרגה את החתול". מה שמזכיר לי שלפרפרה, החתולה הנודדת שלנו יש גורים! אבל הם לא מסכימים שאני אגע בהם. כמה חבל. אולי כשהם יגדלו אני אצרף אותם למפעל שלי לאימון חתולים להיות חתולי קרקס. טוב, אני אחסוך מכן פרטים משעממים בקשר לחיים המשעממים שלי, ואספר לכן שאני החלטתי להיות יותר פעילה בפורום. נמאס לי להיות לא פעילה כזאת. זה מרגיז אותי. מאוד. תתעלמו. היום, לדוגמא, נכנסתי לפורום, אבל לא היה לי כוח לקרוא הכל. בחלומות ורודים וחביבים אני נכנסת לפורום, מדפדפת על פני כל ששת הדפים שמילאתן ה24 השעות האחרונות, מגיבה לכמעט כל ההדעות הרלוונטיות. אבל אז אני מתעוררת לקול השעון המעורר המזייף שלי ומגיעה לפורום, כותבת הודעה אחת ארוכה-ומשעממת-שאף אחת לא תקרא כמו זאת, למשל,והולכת. מרתק. (~ההדגשה הזאת בהחלט חביבה...~) שלא לשכוח את הרגע בו אני מותקפת ע"י ארנבת ורודה שנוסעת במכונית. לא משנה. הענין הוא שאני אנסה ואשתדל הרבה יותר מעכשיו,] ואני זקוקה לתמיכה והמון הערכה. אז מי שהיתה ממש משועממת וטובת לב ביותר והגיעה עד לקטע הזה בהודעה, תגיבו לי בהודעות תמיכה ועידוד משכנעות, חביבות ומעודדות שיעזרו לי להגיע לגיל זקנה. האם? אני מודה לכן על ההקשבה והעזרה ההדדית. שלום וערב טוב -אנה-
הי כולן! חזרתי מנופש של ימים מספר בו אפיתי עוגיות, התעצבנתי על השיער שלי, שיכנעתי את אמא שלי לקנות חמאת בוטנים עם חתיכות קטנות של בוטנים בפנים, עשיתי רשימת מתנות שאני רוצה לקבל ביומולדת שלי ושיכנעתי ארבע נשים לקנות לי משהו מתוכה, ולא נכנסתי לאינטרטנט. אתן גאות בי? כי אני גאה בעצמי ביותר. בכל מקרה, רציתי שתבינו עוברת עלי תקופה קשה, ואני נכנסת לפורום ודי מתבאסת, כי אני אוהבת להגיב, אבל הבעיה שיש כל כך הרבה הודעות, שאני לא מצליחה להגיב על כלום. נכנסתי, והרוב מלא בתלונות, וזה די מעצבן. כן, אני מבינה שזה הופך גם את ההודעה הזאת לתלונה, וכן, אני מעצבנת, אבל בכל זאת... אז אל תשנאו אותי, בסדר? תאהבו אותי. אתן יודעות מה אומרים- "הרבה חום ואהבה הרגה את החתול". מה שמזכיר לי שלפרפרה, החתולה הנודדת שלנו יש גורים! אבל הם לא מסכימים שאני אגע בהם. כמה חבל. אולי כשהם יגדלו אני אצרף אותם למפעל שלי לאימון חתולים להיות חתולי קרקס. טוב, אני אחסוך מכן פרטים משעממים בקשר לחיים המשעממים שלי, ואספר לכן שאני החלטתי להיות יותר פעילה בפורום. נמאס לי להיות לא פעילה כזאת. זה מרגיז אותי. מאוד. תתעלמו. היום, לדוגמא, נכנסתי לפורום, אבל לא היה לי כוח לקרוא הכל. בחלומות ורודים וחביבים אני נכנסת לפורום, מדפדפת על פני כל ששת הדפים שמילאתן ה24 השעות האחרונות, מגיבה לכמעט כל ההדעות הרלוונטיות. אבל אז אני מתעוררת לקול השעון המעורר המזייף שלי ומגיעה לפורום, כותבת הודעה אחת ארוכה-ומשעממת-שאף אחת לא תקרא כמו זאת, למשל,והולכת. מרתק. (~ההדגשה הזאת בהחלט חביבה...~) שלא לשכוח את הרגע בו אני מותקפת ע"י ארנבת ורודה שנוסעת במכונית. לא משנה. הענין הוא שאני אנסה ואשתדל הרבה יותר מעכשיו,] ואני זקוקה לתמיכה והמון הערכה. אז מי שהיתה ממש משועממת וטובת לב ביותר והגיעה עד לקטע הזה בהודעה, תגיבו לי בהודעות תמיכה ועידוד משכנעות, חביבות ומעודדות שיעזרו לי להגיע לגיל זקנה. האם? אני מודה לכן על ההקשבה והעזרה ההדדית. שלום וערב טוב -אנה-