סרטון משעשע באווירת דן טל
DR VS KTM

DAN TAL

New member
|כן יש הכאן לא מעט צעירים.אבל אם למישהו מכם,

בתחילת שנות ה-90,היה יוצא לרכב על גירסת השטח של ה DR350,שנקראה כאן בידי הלבנטינים בטעות ,R,(שלא יובאה הנה,אלא ע"י מבריחים)הוא היה מכיר את אחד האופנועים היותר מהנים לרכיבה והוורסטילים,שאי פעם יוצרו.
הוא היה פלטפורמה לכל מה שמישהו רצה וחשב להעמיס עליו.
דקאר,אינדורו עולמי,שטח,באחה,מוטוקרוס אקסטרימי אמיתי.
קיטים לנפחים וקטגוריות שונות,טיולים וסתם דו"ש עם נטיה לשטח.
נכון שהיה צריך להכין אותו ולפעמים אפילו לבצע שינויים מהותיים.
אבל הוא עמד בכל השינויים,כמו שפלטפורמה טובה צריכה לעמוד בהם.

כבר לא עושים אופנועים טובים כאלו וזו עובדה שאין דרך להתווכח איתה.

זה לדוגמה,שטח בו הלכנו אחורה.
 

TheMadHatter

New member
הבעיה שאין חלופה מודרנית לכלים כאלה גם

אם אתה רוצה.

כלי בסיגנון ה DR400E או אולי ממשיכו של ה XR400 לא קיים.

אם היפאנים היו עושים לנו טובה ובונים WR350 או CRF350 אז היתה חלופת ביניים סבירה.

ומצידי להפסיד כמה סוסים במנוע על חשבון זה שהמנוע יהיה אמין.

בגדול אני היתי מעדיף אופנוע מרובע שיכול להחזיק 3-5 שנים בלי תחזוקה מטורפת ועם אמינות מעולה.

אבל מי שרוצה אופנוע שיודע לעשות כמו שאומרים החבר'ה "הכל" צריך להחליט בין אופנוע אינדורו "מקצועי" לבין דו"ש.
 
לדעתי WR250/450 CRFX250/450

לא נופלים כפלטפורמה במאום מאותם DRים ו-XRים שדן מתרפק עליהם.

ב-WR250 הוראות היצרן מדברות על החלפת שמן כל 2000 ק"מ בשימוש הובי וזה שווה ערך ל-80 שע"מ אצל רוכב ממוצע.

בתחזוקה תקינה ולא חורנית המנועים האלה עושים כ-20,000 ק"מ ואף למעלה מכך. ואז, שסתומים עפ" הצורך רינגים ו/או בוכנה ירעננו אותם ל- 20K נוספים.
לאחרונה חזינו כאן במבחן על אמת של הרוכב MORM שעשה על CRF450-X למעלה מ-40K על סט אחד של בוכנה ושסתומים. אם הוא לא היה עושה לו את מה שעשה כנראה שהיה ממשיך עוד אלפי ק"מ נוספים.

כבונוס, האופנועים הנ"ל דורשים מעט התאמות וחלקי אפטקמרקט ביחס לאחיהם הישנים שפסו מן העולם.
אז על מה יש להתרפק לעזאזל, על נפח ה-350 האופנתי ?
הרי ה-WR250 נותן הספק דומה לשל DR350.

הרי אם יעשו WR350 יקפצו היהודים ויבכו למה אין WR400 ואז יבנו שוב 400 ויגידו שהוא חזק מדי ויקנו שוב 250.

טוב עושים היפנים שאינם משגעים את לקוחותיהם ומשנים את האופנועים חדשות לבקרים בשלל פלסטיקים מדבקות ונפחים.
בהקשר זה יצויין גם לטובה היצרן האירופי TM שאף הוא, אינו ממציא את הגלגל מחדש כל שנה.

הם עושים את זה פשוט וקל:
מי שנולד עם גב של מקרר ורגליים במקום ידיים או חושב שהוא אחד כזה, שיקנה 450.
מי שיש לו ידיים של דיילת או אוהב לתת גז שיקנה 250.
 

a c t i v e X

New member
אחלה ניסוח

למרות שכן, דגם עם מכלולים טובים (מאוד, ברמה של "הגדולים"), משקל קל ומנוע מעט גדול יותר אבל מעט פחות מתוח היה מתקבל בברכה
 

DAN TAL

New member
אתה בכלל לא בכיוון.נתחיל בזה,שאיכשהו,רוב

האופנועים המודרנים,כושלים בכל מיני נקודות,עוד מלפני הק"מים שציינת.
מכל מיני סיבות.
כשהסיבה העיקרית,היא טולרנטיות נמוכה יותר.
אין מה לעשות,לבוכנה ללא חצאית,עם רינג קומפרסיה אחד,אין אפשרות להסתדר עם חופש מעל החופש שאפשר היצרן.
צילינדר שנשחק,מחייב החלפה.
בולמים הפוכים,נוטים להיפרץ בקלות
מצננים פגיעים.
מיסבי מתלה אחורי ללא פיות גירוז וכו' וכו'.

מבנה האופנוע שונה.
לצערנו,ארצנו קטנה.אנחנו לא ממש רוכבים הרבה שעות\קילומטרים בשטח וגם לא נושאים משקל.
כך שתנוחת הרכיבה הקרבית יותר במודרנים,פחות מציקה.

טיפולים ותחזוקת האופנועים הישנים,פשוטה ונוחה יותר לבעלים הרגילים.-שסתומים מתכווננים עם ברגים ופיות גירוז במיסבים,אין מערכת קירור עם נוזל.

מלבד כל אילו,מדובר באופנועים שהם 'שנים במחיר של אחד',שיכולים לשמש את בעליהם במשך כל השבוע במקום הקטנוע או המכונית ולצאת בסופים לרכיבות שטח ממש כפי שרוכבים עם האופנועים המודרנים,שמחכים כל השבוע במחסן הסגור ויוצאים על-גבי נגרר לתא שטח קטן ובו משחקים.

תחשוב על אופנוע השטח שלך,מחליף את הקטנוע.
חונה מתחת למשרד.משמש לקפיצות,שליחויות ובסופ"ש ב'חורשן',או על הגלגלים,או מצטרף דרך השטח,למשפחה שכבר הקימה אוהל בפארק היפה של קייקי הגושרים.

זה מה שקורה בביתנו.

ה XR250 הבין-דורי שלנו שכבר מזמן הוסב ל-R ואז המשכנו איתו קדימה,הוא אופנוע בן 16 שנים,שעבר אצלי,לפחות שתי עונות מרוצי עמותה כולל כל האימונים,רכיבות מוטוקרוס,דוחים וכו'.
עבר לבן משפחה,שרוכב איתו ביום יום.
בית-ספר בבוקר.
אחר-הצהריים,הכל דרך השטח, לחברים בישובים הסמוכים או אימוני ספורט בעיירה השכנה,או סבובי שטח בעמק,מסלולי אינדורו,מסלולי MX מקומיים.
בערב,או לעבודה במושב השכן,או בילויים.
הכל על הגלגלים,כשבין לבין,הוא חונה על הרגלית בסככה שמחוץ לבית.

כל זה,על בסיס קבוע ושגרתי,סביב כל השנה.

את כל זה,עם מצת אחד בשנה,בדיקת שסתומים חד-שנתית ללא! צורך בכיוון.
ללא צורך בפירוק מתלה אחורי לגירוז שנתי וללא החלפת מחזשי"ם בבולמים אף פעם,גם אחרי רכיבות בוץ.

זה סוג הוורסטיליות,שאין לאופנועים מודרנים ומי שמתעקש לעשות זאת,משלם הרבה כסף ונוחיות תוך כדי.
 
מורם לא עשה את כל הבבל"צ הזה ?

רוצה להתערב שלמרות היעדר פיות הגירוז בלינקים אין באופנוע של מורם שום חופשים ?
רוצה להתערב של-XR שלך על 16 שנותיו אין במצטבר 40,000 ק"מ כמו בופנוע של מורם ?
הרדיאטורים מציקים הרבה פחות ממה שאתה מתאר וזה גם לא ממש מעניין אם מכוונים שסתומים עם ברגים או שימסים.
מי שעושה 7K-10K בשנה לא עושה בדיקת שסתומים חד שנתית גם בשסתומים מתכוונני ברגים. אולי ארבע שנתית אתה מתכוון.
ואתה, שרוכב על אופנוע 2009 עם פחות מ-100 שעות, האחרון שהשטויות האלה צריכות לעניין אותו.
 

DAN TAL

New member
טוב עכשיו זה ברור.יש לך חור גדול בתחומי

השימוש באופנועים.
אבל זה די מובן בהתחשב מהיכן אתה מגיע לעולם הזה.

תתפלא לשמוע אולי,אבל יש לי נגישות למגוון רחב ביותר של משתמשים באופנועי שטח.
בטח שרחב יותר מהנישה הקטנה של הקליקה שסביבך.

ולגבי ה=100 שעות.
אז זה רק מבהיר עד כמה אפך תקוע בעכוזך הגוש-דני.
אתה לא יכול לצאת לרכיבה בלי העברת הודעות אצל כל הקבוצות בוואטס-אפ או בפייס ובלי שכולם מחזיקים לך ידיים.
אתה אפילו לא יכול להעלות בדמיונך,שאפשר בשעתיים האחרונות של היום,להתלבש רגע ולצאת מהבית,שמאלה לשביל,שמוביל אותך ברכיבה קצרה,לאין ספור אפשרויות רכיבה.
וכל זה,בלי וואטס-אפ או אפילו טלפון אחד.
פשוט אתה והאופנוע. בלי שום לוגיסטיקה.
ואז,מסתבר שאפשר לדפוק שעות,גם בלי שיהיה לזה תיעוד בפייסססססס
יש חיים אחרים לגמרי.......
 
לי יש חור ?
אתה כולך חור

תקשיב טוב טומטום יהיר ומעצבן שכמוך.

אני כל החיים שלי יוצא מהבית ברכיבה. כן כן, בדיוק כמוך בעמק, מתלבש ויוצא ישר לשטח (פי גלילות בתמונה) שנמצא מאחורי הבית שלי ומשם דרך הירקון לכל מקום בארץ.
כשאני חוזר מהעבודה ובא לי אני יוצא גם לשעה או לחצי שעה, רוכב בחולות תל ברוך, מדליק סיגריה (כשעוד עישנתי) מול השקיעה בים, שולח תמונה (כן כן בווצאפ) לחברים שיקנאו וחוזר הביתה.

למרות שהתחלתי לרכב רק ב-1996 ואתה התחלת לפני, אני מעריך שיש לי בערך פי עשר שעות אופנוע שטח ממך.

בעוד שאתה רוכב כל החיים מסביב לבית ובשבילך, המסלול בגלבוע משול לטיול בדרום אמריקה, אני לעומתך באמת שרכבתי ועודני רוכב בכל חלקי הארץ, מדבר מרכז וצפון.

אני נהנה מאוד לרכב לבד ואף עושה זאת לא מעט. אבל אני גם מאוד אוהב ש"מחזיקים לי ידיים" ולכן גם נותן לא מעט עבודה בקבוצות בווצאפ (תנסה פעם, זה יותר נוח ומהר מטלפון אסימונים אפילו שזה טלפון משוכלל ומסובך).

הודעתך זו רק מבהירה עד כמה אפך תקוע בעכוזו של הס'עמק. בקושי זזת משם וכנראה שגם בקושי תזוז.
 

DAN TAL

New member
1996? אתה יודע מה אפשר להספיק עד 1996?

וגם אחר-כך...
אתה בטח לפעמים נח מהמעקב אחרי.
אז ברגעים האלו,בהם את נח,אני יוצא לרכיבות.
 

DAN TAL

New member
3 שנים. ונכון,כיום אני רוכב פחות מאשר פעם.

אבל בינינו,גם אני רכבתי ועדיין לפעמים רוכב את הרכיבות הדוכים הקבוצתיות האלו.
הרבה משעות המנוע שם,זה שעות פארש.
המתנה לרוכב שלפניך שיעלה,יעבור ,החלטות להיכן רוכבים וכו' וכו'.

לעומת זאת,שעת מרוץ,אימון ספיישל , MX או הקפות בזמנים של מסלולי עמותה,אלו שעת מנוע אמיתיות ואלו השעות שאני מעדיף לרכב כיום.בעצם תמיד.

מעבר לזה,שבעצם,אני רוכב על אופנועי שטח ביום יום.

חוץ מזה שה'פור' המובנה,ישאיר אותך בדפיציט,לא משנה מה שתעשה.
 

hananlv

New member
אז זהו שלא..

הייתי שם בתחילת שנות ה90 והאופנועים האלו ממש לא עשו הכל מכיוון שאנחנו לא רכבנו כמו שאנחנו רוכבים היום.
להזכיר לך דנטל - בשנת 90 סינגל זה היה רק שם ויסקי ודוך היה הזכר של דוכיפת.

רכבנו אז בשבילים ומקסימום קצת בדיונות .
אכן יש מחיר להתמחות ולהתמקצעות אבל בלעדיהן היינו ממשיכים לרכוב פול גז בשבילי כורכר...
 

DAN TAL

New member
חנן,ברור לך שלא התכוונתי למה שקרה בארץ.

שהייתה בתקופת החיתולים בכל הקשור ברכיבת שטח,חוץ מהאנומליה המובנת,כתוצאה מהחוק .
 
למעלה