אתה בכלל לא בכיוון.נתחיל בזה,שאיכשהו,רוב
האופנועים המודרנים,כושלים בכל מיני נקודות,עוד מלפני הק"מים שציינת.
מכל מיני סיבות.
כשהסיבה העיקרית,היא טולרנטיות נמוכה יותר.
אין מה לעשות,לבוכנה ללא חצאית,עם רינג קומפרסיה אחד,אין אפשרות להסתדר עם חופש מעל החופש שאפשר היצרן.
צילינדר שנשחק,מחייב החלפה.
בולמים הפוכים,נוטים להיפרץ בקלות
מצננים פגיעים.
מיסבי מתלה אחורי ללא פיות גירוז וכו' וכו'.
מבנה האופנוע שונה.
לצערנו,ארצנו קטנה.אנחנו לא ממש רוכבים הרבה שעות\קילומטרים בשטח וגם לא נושאים משקל.
כך שתנוחת הרכיבה הקרבית יותר במודרנים,פחות מציקה.
טיפולים ותחזוקת האופנועים הישנים,פשוטה ונוחה יותר לבעלים הרגילים.-שסתומים מתכווננים עם ברגים ופיות גירוז במיסבים,אין מערכת קירור עם נוזל.
מלבד כל אילו,מדובר באופנועים שהם 'שנים במחיר של אחד',שיכולים לשמש את בעליהם במשך כל השבוע במקום הקטנוע או המכונית ולצאת בסופים לרכיבות שטח ממש כפי שרוכבים עם האופנועים המודרנים,שמחכים כל השבוע במחסן הסגור ויוצאים על-גבי נגרר לתא שטח קטן ובו משחקים.
תחשוב על אופנוע השטח שלך,מחליף את הקטנוע.
חונה מתחת למשרד.משמש לקפיצות,שליחויות ובסופ"ש ב'חורשן',או על הגלגלים,או מצטרף דרך השטח,למשפחה שכבר הקימה אוהל בפארק היפה של קייקי הגושרים.
זה מה שקורה בביתנו.
ה XR250 הבין-דורי שלנו שכבר מזמן הוסב ל-R ואז המשכנו איתו קדימה,הוא אופנוע בן 16 שנים,שעבר אצלי,לפחות שתי עונות מרוצי עמותה כולל כל האימונים,רכיבות מוטוקרוס,דוחים וכו'.
עבר לבן משפחה,שרוכב איתו ביום יום.
בית-ספר בבוקר.
אחר-הצהריים,הכל דרך השטח, לחברים בישובים הסמוכים או אימוני ספורט בעיירה השכנה,או סבובי שטח בעמק,מסלולי אינדורו,מסלולי MX מקומיים.
בערב,או לעבודה במושב השכן,או בילויים.
הכל על הגלגלים,כשבין לבין,הוא חונה על הרגלית בסככה שמחוץ לבית.
כל זה,על בסיס קבוע ושגרתי,סביב כל השנה.
את כל זה,עם מצת אחד בשנה,בדיקת שסתומים חד-שנתית ללא! צורך בכיוון.
ללא צורך בפירוק מתלה אחורי לגירוז שנתי וללא החלפת מחזשי"ם בבולמים אף פעם,גם אחרי רכיבות בוץ.
זה סוג הוורסטיליות,שאין לאופנועים מודרנים ומי שמתעקש לעשות זאת,משלם הרבה כסף ונוחיות תוך כדי.