כל כמה זמן אתן מחליפות פדים שמונעים נזילות? (אילו ששמים בחזייה), אם למשל אני יוצאת לכמה שעות בבוקר והם לא ספוגים, אני יכולה בערב להשתמש בהם שוב או שזה יכול לגרום לפטריה??
איזה באסה לגלות באיחור שעשית ילד יחד עם בן זוג, ונשארת חדורית שלא מבחירה... הערה טכנית: כאשר את מעלה קבצים מ-WORD, תעשי להם קודם "שמירה בשם" עם סוג קובץ HTM. זה יעלה יותר מהר ויחסוך מהקורא את הסימונים של בודק האיות והדקדוק.
השתמשתי שוב, כשלא היה חלב על הפד. אם היה, אפילו קצת - זרקתי. גם לא רציתי שיהיה ריח של חלב חמוץ, וגם, מרגע שיש "אוכל" יש גם חיידקים. והשילוב של אוכל, חיידקים, לח וחמים (על השד), נשמע לי מתכון לצרות.
עם היונק הראשון הפסיק אחרי כחודשיים. עם היונקת הנוכחית (בת 9.5 חודשים) זה עדיין מדי פעם מטפטף, בעיקר כשמניקים מהצד השני. עדיין עם רפידות. בלילה אני לא ישנה עם רפידות או עם חזיה, ולא איכפת לי מהטפטופים.
ישנתי כחודשיים עם חזייה, אבל יותר בגלל שהפיטמות היו כ"כ רגישות, שלא יכולתי ששום דבר יגע בהן (כולל החולצה
). לא פצעים, לא סדקים, אבל רגישות אדירה. אח"כ עוד היה מטפטף לפעמים, במיוחד כשפתאום הקטנה סגרה יותר שעות רצופות. הייתי מחליפה חולצה אם צריך, והגנתי על המזרון עם מגבת. לא זוכרת מתי זה עבר... משום מה נראה לי שזה לקח הרבה חודשים. אבל בערך מגיל 3.5 חודשים שאבתי בשאיבות בוקר קבועות. הגוף למד לייצר הרבה לשעה הזו, והרבה פעמים התעוררתי עם חולצה רטובה (קצת פחות או קצת יותר...)
גם היום בגיל 5 חודשים יש לי דליפות היסטריות, יום ולילה, אין בכלל מצב ללכת בלי רפידות ולפעמים אפילו להחליף אותן במהלך היום כי רטובות, עדיין אין לו שעות קבועות לגמרי לא ביום ולא בלילה ועד שיש יומיים קבועים שוב הכל מתחרבש לנו. הבדיחה המשפחתית אומרת שכשאני מניקה אני יכולה על הדרך להניק עוד תאומים רק מהעודפים שהגוף שלי מייצר