סקר למי שזו הלידה השנייה ומעלה שלה

בונדית

New member
סקר למי שזו הלידה השנייה ומעלה שלה

מה אתן מתכננות לעשות אחרת בלידה הזו -
מבחינה אישית
מול בן הזוג
מול צוות בית החולים
מול משפחה
מול חברים

מה אתן מתכננות לעשות אחרת בהתנהלות לאחר הלידה -
מבחינה אישית
מול בן הזוג
מול משפחה וחברים
 

בּלו

New member
יכולה לענות לך לגבי הלידה השניה שלי

כי שם עבדתי על שינוי - אני מפנטזת שהשלישית תהיה כמו השניה, רק במיקום אחר.

מה אתן מתכננות לעשות אחרת בלידה הזו -
מבחינה אישית - להיות פעילה ממש עד הסוף. לא לקחת אפידורל.
מול בן הזוג - הזוגי היה מאד מתודרך בלידה השניה לגבי מה אני/אנחנו רוצים ולא רוצים.
מול צוות בית החולים - בשתי הלידות ידעתי לעמוד יפה מול הצוות, בשניה שאלתי יותר שאלות.
מול משפחה - שום שינוי
מול חברים - שום שינוי

מה אתן מתכננות לעשות אחרת בהתנהלות לאחר הלידה -
מבחינה אישית - בלידה השניה רציתי ביות מלא. רציתי להיות מסוגלת לרדת מהמיטה ולתפקד ממש לאחר הלידה (בשונה מאחרי לידה אפידורלית).
מול בן הזוג - שום שינוי
מול משפחה וחברים - שום שינוי
 

mitmit11

New member
אכן מתכננת אחרת


מה אתן מתכננות לעשות אחרת בלידה הזו -
מבחינה אישית
הכנה טובה יותר ללידה טבעית ופעילה. עכשיו כשאני יודעת שאני יכולה אני מכוונת ללידה טבעית גם הפעם רק מינוס ההיסטריה והבהלה של סבב א' בו נגנז חלום האפידורל בגלל התקדמות מהירה מאוד (ולא שוללת אפידורל אם העניינים יתפתחו אחרת)
מול בן הזוג
שומדבר
מול צוות בית החולים
יותר מעורבות, יותר לשאול מה עושים ולמה תוך כדי הלידה. בלידה הקודמת הייתי עם עיניים עצומות מרגע ההגעה לחדר הלידה ועד שהדובון יצא.
מול משפחה+חברים
אסרטיביות. לא - אני לא מעוניינת שתהיו אצלי בכל שעת ביקור, לא אני לא מעוניינת שתרגישו בנוח להכנס לחדר למרות שאמרו לכם שאני מניקה רק כי אתן נשים.

מה אתן מתכננות לעשות אחרת בהתנהלות לאחר הלידה -
מבחינה אישית
בדק בית. בחינה עצמית מדוקדקת של הרגשות שלי בכל יום. לנסות לזהות מוקדם את מה שהביא אותי למצב של דיכאון אחרי לידה בפעם הקודמת ולהתמודד איתו עוד בחיתוליו.
מול בן הזוג
לדבר יותר. להגיד מה קשה לי, במה אני צריכה עזרה. לשחרר יותר. להבין שגם לו קשה עם השינוי, עם העומס.
מול משפחה וחברים
 
עונה :)

מבחינה אישית- הכנה טובה יותר, יותר נשימות, פחות לארוז דברים מיותרים. לדאוג ליותר אוכל לאחרי הלידה.
מול בן הזוג- הפעם סוכם שהוא ייכנס איתה לחדר לידה, בקודמת הוא היה בחוץ בלידה הפעילה וקרא תהילים. הפעם הוא ביקש להכנס ולעמוד לידי.
מול צוות בית החולים- לא להתבייש לבקש להוציא מתלמדות אם לא ארגיש בנוח איתן. לנסות לבקש את יולדות ב' בקפלן אם ירצו להכניס לא'. לדאוג למישהו שיקרא למרדים בשניה שארצה!
מול משפחה- לבקש שיבואו רק *אחרי* הלידה. בלידה הקודמת גיסתי ואני ילדנו באותו יום (כן, באותו יום) וכך יצא שחמותי היתה בחדר הלידה שלי בחלק מהזמן. הייתי גם עם בלון ופיטוצין וצירים והייתי צריכה לטייל הרבה וכו' וכל הזמן הסתובבו לי בין הרגליים

אז בלידה הזאת- נקבע כללים ברורים לפני כן :)
מול חברים- אין שינוי.

מה אתן מתכננות לעשות אחרת בהתנהלות לאחר הלידה -
מבחינה אישית- לתכנן לי טוב יותר סדר יום.(צריך גם לדאוג ל'גדול'- שיהיה רק בן שנה ו-4 בלידה...)
מול בן הזוג- להשתדל פחות לבכות ולתסכל אותו, בלידה הראשונה הוא פחד לנשום.
מול משפחה וחברים- לארח יותר, פחות לצאת מהבית עם 2 תינוקות..
 
גם פה הפקת לקחים..

בלידה:
לא ללדת בזירוז (אלא אם אין ברירה)
לא להכניס את המשפחה הקרובה לחדר לידה בזמן ההתאוששות (כן
)
כל היתר היה מושלם בלידה הקודמת



אחרי הלידה:
לא להישאר בבית שנה ורבע (יותר לכיוון רבע)
לא לישון עם התינוק בחדר שלנו
לא להתאבד על הנקה
 

ט ו ש ה

New member
עונה

מה אתן מתכננות לעשות אחרת בלידה הזו -
מבחינה אישית: כלום. היה מעולה
מבחינה אישית
מול בן הזוג: שרק יהיה כמו שהיה בפעם הקודמת
מול צוות בית החו לים: לא הלכתי לבית חולים בפעם הקודמת, ואני מקווה שגם הפעם לא אזדקק לשירותי בית חולים. אם כן, זה יהיה בבית החולים שלי, ואני סומכת על חברותיי לצוות שיכבדו אותי ואת הבחירות שלי, ככה שאני לא מודאגת מהזוית הזאת במיוחד.
מול משפחה: הפעם, אולי, אני ארשה לאמא שלי לבוא. אולי.....
מול חברים:
לא משנה כלום.

מה אתן מתכננות לעשות אחרת בהתנהלות לאחר הלידה -
מבחינה אישית: לנוח יותר. להיות עם האצבע על הדופק בעניני דיכאון אחרי לידה, להקפיד יותר על נטילת ברזל אחרי הלידה
, להקפיד יותר על זמן "אני" אחרי הלידה, לא להזניח את נושא הירידה במשקל!!!!!
מול בן הזוג: כלום

מול משפחה וחברים: שום דבר. נורא שמחתי על המשפחה והחברים שלי אחרי הלידה
 

טאקית24

New member
אני יכולה לספר מה אני עשיתי בלידה השניה

הריון תאומות, צפי ללידה רגילה, בסוף היה קיסרי בגלל רעלת. ידעתי יומיים לפני. גם הפעם רק אמא שלי וההורים של בעלי ידעו והושבעו שלא לספר לאף אחד.
הודעתי לכולם מראש כולל לשים הודעה בפייסבוק יום לפני שאנחנו צפויים ללדת בקרוב ונזדקק לקצת זמן להתרגל לבנות ולהתאושש ושאנחנו מבקשים שאנשים יכבדו ולא יגיעו לבקר בבית החולים ושנשמח לארח אותם בביתנו אחרי שנתאושש. לא זוכרת איך ניסחתי את זה אבל זה היה די נעים. אנשים כיבדו ולא הגיעו. אמא שלי רבה איתי על זה בבוקר של הניתוח כשאמרתי לה שאם היא מביאה מישהו היא עפה הביתה (יש לה משפחה עירקית ובד"כ הם אוהבים להתנחל מחוץ לחדרי לידה ואחרי הלידה) . גם מחברות שרצו להגיע אמרתי שעדיף שיבואו אחרי שנחזור הביתה. ואני שמחה שעשיתי ככה. היה לי שקט, היה לי כואב, הקיסרי היה קשה הפעם בגלל הידבקויות ולקח לי יומיים להתחיל ממש ללכת וכל דקה פנויה הוקדשה לבנות (לקחו אותי על כסא גלגלים ליח' מעבר כי הן היו במעקב גדילה כי נולדו לפני 36).

אח"כ, לקחתי מלונית. מראש רציתי בעיקר בגלל הילד שבן 4 וחצי.
בדיעבד זו היתה החלטה מאוד נכונה. אחרי יומיים במחלקה עליתי למלונית עם בעלי והילד, לקחנו מיני סויטה שעלתה 200 ש"ח יותר ללילה אבל היתה מרווחת וענקית. אחרי שבוע אשפוז גם לפני הלידה סוף סוף ישנתי במיטה נוחה ורכה ובשקט ובלי הריח של חומרי הניקוי והמחלקה. הבנות הצטרפו אלינו רק ביום למחרת (חיכו שיגיעו לשבוע 36 מלא), אבל ככה הבן שלי שגם ככה הרגיש מאוד את החיסרון שלי אחרי שבוע שלא הייתי בבית, יכל לישון מחובק לידי והסברנו לו מה הולך לקרות והוא מאוד התרגש כשהבנות הצטרפו (ראה אותן עד אז מהחלון של התינוקיה).העברנו יחד לילה בחדר, מעין "תחנת מעבר" ותכננו לבלות שם 2 לילות עם שלושתם. בבוקר של היום השלישי הילד התחיל לטפס על הקירות תרתי משמע ולהשתעמם למרות שמראש ארגנתי לו משחקים ופעילויות. הבנו שעדיף לחזור הביתה, זה היה יום שבת (ילדתי בשלישי) , התקפלנו בהחלטה של מעכשיו לעכשיו בצהריים וב2 הגעתי הביתה. אח"כ בערב המשפחה שלי ושל בעלי נפלו עלינו אבל אני נחתי והם טיפלו בבנות.

מבחינת הצוות היו מדהימים. ילדתי בתה"ש , היה לי את הרופא שליווה אותי ואחרי 3 אשפוזים בהייריסק הכרתי את כל הצוות.
בקיצור, תדרשו את השקט שלכן, מי שרוצה להיעלב, שיקח פנדל.. אמא שלי אמרה לי בבוקר של הניתוח כשרבנו שהמשפחה שלה תיעלב. אמרתי לה שכשלהם יפתחו את הבטן בניתוח קשה והם יבקשו ממני לא לבוא כי הם רוצים לנוח אני לא אעלב ושמי שבאמת אוהב אותי ואכפת לו ממני לא יעלב ויכבד אותי ואת הרצון שלי להתאושש מניתוח קשה כמו שאני רוצה ולא כמו שהוא רוצה. תאמיני לי שאחרי הלידה כולם שכחו.. אפילו קיבלתי מאמא שלי איום בנוסח "אף אחד לא יבוא לבקר אותך בבית". אמרתי לה אין לי בעיה .. וסתמתי לה את הפה..
 

kerenl2

New member
עונה


מה אתן מתכננות לעשות אחרת בלידה הזו - כלום, הלוואי ותהיה לידה טובה ומהירה כמו בפעם הקודמת


מבחינה אישית-כמו אז..לזרום, להיות עם היד על ההדק וללכת עם האינטאציות שלי...

מול בן הזוג- לא להלחיץ אותו ושלא ילחיץ אותי


מול צוות בית החולים-לשתף פעולה, ולהיות עם היד על ההדק.....

מול משפחה-
מול חברים-

מה אתן מתכננות לעשות אחרת בהתנהלות לאחר הלידה -לא לשקוע, ולחשוב על חצי הכוס המלאה, ולא להלחץ

מבחינה אישית-לנסות למנף את השינוי בחיים שלנו בצורה חיובית, לנסות שהשינוי לא יפגע ב"בכור" שלי ולנסות לשמר על השגרה הידועה שלנו עד כמה שניתן...

מול בן הזוג- שום שינוי


מול משפחה וחברים- לא לסרב לקבל עזרה...מתי שרק יציעו
 
כל לידה נוספו עוד מסקנות
-

ילדתי לפני 3 חודשים והצלחתי ליישם כמה מסקנות מהלידה הראשונה (היה לי ויב"ק שזה הישג אדיר מבחינתי)
אבל גם עכשיו יש לי מסקנות נוספות-

מבחינה אישית-כהכנה ללידה-לחזור לתרגל באפי נו. עזר המון. לעשות יוגה בהריון. להשתדל לא להיבהל מהכאב ולקבל אותו.
מול בן הזוג- להבהיר לו מה אני רוצה, ולהבהיר לו לא להסכים לכל מה שאומרת לו המיילדת (שאמרה לו לצאת מהחדר בלידה הזו
)
מול צוות בית החולים- אם אני לא מרוצה מהמיילדת, להתעקש שיחליפו ולא לוותר. להגיש את תכנית הלידה ברגע שנכנסים לחדר לידה.
מול משפחה- להיות ברורה וספציפית בעזרה שאני צריכה.
מול חברים-לא משהו מיוחד. רק אדגיש שוב שיבואו רק בשעות ביקור.

מה אתן מתכננות לעשות אחרת בהתנהלות לאחר הלידה -
מבחינה אישית- לקחת מלונית ולנוח לנוח לנוח. הילדים כנראה ישרדו את זה.
מול בן הזוג- לקוות מאד שהפעם הוא לא יחטף וירוס בדיוק כשאני משתחררת
ושיתפקד מדהים כמו שהוא בדרך כלל...
מול משפחה וחברים- לא להתבייש לבקש עזרה ברורה. הם ישמחו לתרום, רק צריך לכוון אותם...
 
תיאום ציפיות מול בן הזוג, הכי חשוב לי

בלידה הקודמת היתי מאוד מאוד מתוסכלת.
ולא "תפעלתי" אותו מספיק, הוא לא הבין את השינוי, כי אצלו מן הסתם זה היה פחות מורגש, ודברים קטנים כמו למשל כשאני קמה להניק בסלון באמצע הלילה שיהיה לי במקום מוסכם מראש שלט של המזגן/ של הטלויזיה/ בקבוק מים היו מטריפים אותי, כמו גם כוסות וצלחות ושקיות של חטיפים, סלון מטונף כשאני קמה להניק בלילה.

היה לי קשה להגדיר את הציפיות שלי ממנו, לו היה קשה לקבל "הוראות" ממני איך להחזיק את התינוק וכו' ויצא ששנינו הינו מאוד מאוד מתוסכלים.
הפעם פשוט הפנמתי שאני צריכה להגיד הכל, גם אם זה מרגיש לי כאילו אני מחלקת הוראות. יש גברים שאם לא אומרים להם במדויק מה קורה ומה צריך, הם פשוט לא יבינו את זה מעצמם.
וזה מבאס אותי, אבל יש לו גם הרבה תכונות טובות
ככה שזה מתאזן.

וכמובן מאוד מאוד להשתדל להתחיל לאכול בריא כבר מהתחלה, ולהתעלם אם אקבל כל מיני בונבוניירות מיותרות...
 

ruth1983

New member
זו תהיה הלידה הרביעית שלי בעזרת ה'

מה אתן מתכננות לעשות אחרת בלידה הזו -
מבחינה אישית - לקחת חופשת לידה חודש מראש ולתת לעצמי זמן לנקות את הבית, להכין הכל לתינוקת, להיות קצת יותר עם הילדודס ואולי אולי גם קצת לנוח (גרה בחו"ל אז החופשה שלי היא שנה). לגבי הלידה עצמה אני חושבת הפעם לא לקחת אפידורל כי בפעמיים הקודמות הוא אפילו לא הספיק להשפיעה אולי נפשית טיפה אבל ממש לא פיזית והרגליים שלי נרדמו כשהקטנה כבר הייתה בחוץ.
מול בן הזוג - הוא תמיד ממש טוב בלידות אז שימשיך ככה, רק הפעם אקח לו ללידה יותר נישנושים :)
מול צוות בית החולים - היה לי מזל בשלושת הלידות הקודמות, ההתנהלות של בית החולים הייתה ממש טובה והם היו מאד קשובים לצרכים שלי.
מול משפחה - אף אחד חוץ מבעלי לא נכנס לחדר לידה או לתחום בית החולים לפני שילדתי!!!!! זה מאד מציק לי ומוציא אותי מריכוז כי אני דואגת שהם דואגים לי וכו.
מול חברים - יש התנהלות מול חברים בזמן לידה? מתקשרת אחרי כמו שאני עושה בד"כ

מה אתן מתכננות לעשות אחרת בהתנהלות לאחר הלידה -
מבחינה אישית - לא להשתגע, אם הבית לא מסודר זה לא סוף העולם ואני לא מסעדה ולא חייבת להאכיל את כל מי שבא ליראות את התינוקת
מול בן הזוג - לדרוש לקחת לפחות כמה ימים של חופש ולהיות איתי ועם הקטנה
מול משפחה וחברים -הפעם ביקשתי מהורים שלי לבוא לביקור ארוך יותר ולהיות איתנו כך שהגדולים יקבלו המון תשומת לב ולי יהיה את הזמן להשקיעה בקטנה וגם קצת זמן לעצמי.
לגבי חברים וביקורים אני חייבת ללמוד להגיד "היום לא מתאים לנו שתבואו" האמת נכון גם לגבי בני משפחה
 
למעלה