סקפטי ומחפש ללמוד

polop

New member
סקפטי ומחפש ללמוד

אני דתל"ש בן 22 (כבר שנתיים לא דתי). אני תופס את הדת כרוחניות ולא כדת=משפטים=מצוות=חובות. ולכן נפרדתי מהיהדות. עם זאת חשוב לי רוחניות,ואני יודע שכשאר אני מברך ברכת מזון (מסיבה שלא ברורה לי אני ממשיך במנהג) זה עושה לי טוב. שאני אומר ק"ש על המיטה זה עושה לי טוב. מצד שני אני כבר לא כ"כ מאמין. ובלי שום קשר יש לי גם דיכאונות וסיוטים מהחברה הדתית. לכן אני רוצה לבדוק את כל העיניין של קבלה/ספר התניא וכד'... מישהו יכול לכתוב לי לאור מה שכתבתי פה למי כדאי לפנות? (ובבקשה שיהיה ליברלי) תודה רבה
 

jbu

New member
אני מבין אותך אחי

אני בא ממשפחה מסורתית, וגדלתי בגן דתי והיה לי המון השפעה משם כמובן שלא אותו דבר אבל אני מבין את הענין של התרחקות וקירבה מהדת. אני לא חושב שבגלל כפיה של כמה אנשים אתה צריך לעזוב את הדת, אולי אתה צריך לנסות למצוא את הדת בתוככה, אולי כמה ספרי מסטיקה ורוחניות. אני ממליץ על הספר "יסודות בקבלה" הוא נכתב על ידי אדם ממש לא דתי והוא "ליברלי" להחריד אבל הוא מלמד את היסודות וטוב כדי להבין יצירות קבלתיות אחרות (אומנם הוא לא עוזר בשפה, כמה רשי תיבות יש בספר אחד?!) הספר מראה איך לשלב את עץ החיים בחיים, מלמד על הספירות ועוד. הוא 150 עמודים ובמחיר של 30 ש"ח בצומת ספרים הוא ממש שווה את זה. בהצלחה.
 

jbu

New member
אם אתה רוצה פנה אלי בפרטי

נוכל לדבר בפרטי וכאלה (ICQ)
 
קודם כל, ברכותיי...

במקום שאתה מפסיק להאמין אתה יכול להתחיל לחפש... בעיניי החברה הדתית היא עדר. תקרא לזה דתיות. תקרא לזה ממסד דתי. זו תופעה חולה. היא ה"בעיה" בהא הידיעה. הפכה את האדם ליצור מדוכא. להיות דתי זה לא למלמל שלוש תפילות ביום ולעשות עוד כמה דברים שנקראים מצוות, ולציית להלכות כי כך צריך.... דת היא משהו אחר. דת אמיתית אינה קורית בחברה אלא בחיי האדם עצמו. זהו גילוי המתרחש באדם פנימה...זוהיא גישה אחרת לחיים, עם ניחוח מסתורי... דת"י- דעת-תפארת-יסוד.זו משמעות להיות דתי. היה קו האמצע. זהו גילוי של מרכז קיומך... ומה שקורה לך בברכת המזון זה בדיוק זה...זו אותה נגיעה, נגיעה קלה, במסתורין של מרכז קיומך...נגעת במרכזה של סופת הציקלון... מבחוץ הכל גועש ורועש אבל המרכז הוא נצח, הוא דממה... העצה שלי ידידי היא לפנות אל עצמך...עדיין לא לקבלה ולא לתניא... קודם כל תן למשקעים להתמוסס, צא ליער התבודד שם יש אקלים מתאים לצמיחה... כדי שמשהו חדש יכנס אתה צריך לפנות לו את מקום, והדכאונות שציינת תופסים הרבה מקום... לך אל עצמך, בהתחלה זה לא קל אבל אל תתפשר. אל תחפש קביים. אל פתרונות זולים (ובעיקר שמור נפשך ממכונים ללימוד קבלה\חסידות). כמו תינוק למד ללכת לבד... בהצלחה! דתי (ראשי תיבות של דעת תפארת יסוד) זו אמנות של קו האמצע. אתה מתמקד במרכז הוויתך, בנצח...באותו ציר גלגל שהכל מסביבו נע אבל הוא דומם... ראשית, אני הייתי מציע לך להתנקות מהמשקעים... לך התבודד צא ליער שם תקבל אווירה ואקלים מתאים לצמיחה...
 
למעלה