סקיצות אהבה: אזורי נוחות

seelinewoman

New member
סקיצות אהבה: אזורי נוחות

ברגע מסוים אני מבינה שכבר לא מעניין אותי להקשיב להתחשבנויות של מה שנהוג ומקובל להתחשבן עליו.
אז אני לא קיבלתי את ההזדמנות שלי להיכשל בהצלחה במערכת יחסים שבה הוכחתי לכל העולם שאני יכולה לחשוב "נורמלי" על מסגרת קונבנציונלית.
לעומת זאת, אני מטפלת בהצלחה בניצולי ופליטי אותן מערכות קונבנציונליות, ואין לי אפילו תעודת בגרות.
אני קוראת אותם כמו מחקרים מעשיים ואני קבוצת הבקרה שלהם שמעידה על הכלל:
או שאתם אוהבים או שלא, וגם אם אתם אוהבים זה לא אומר שאתם חיים עם מי שאתם רוצים לחיות אתו, או חיים טוב.
דבר אחד בטוח, אני לא יודעת לחיות כמוכם, ולא בטוחה שזה כבר אפשרי בשבילי לחיות ללא אהבה.
ואולי אני בכלל מנסה לשכנע את עצמי שטוב לי כי אין לי? וכשאני קוראת את זה אני שומעת לא מעט מכם אומרים לי אותו הדבר.

ועוד כישלון מפואר הוא לחשוב שאני נמדדת על ידי גבר שיהיה מוכן להקים אתי בית.
אוקי, אז אני לא נשואה אלא מתנהלת בסיפור אהבה עם גבר לא פנוי ומתנדנד רגשית כמו מטוטלת בין שתינו, מותש.
חשבתי שזה יהיה אות וסימן לערך שלי כאדם וכאישה אם אהיה נהדרת כל כך שכולם ירצו מיד לעבור לגור אתי או שיבנו לי בית.
המדד הזה מתחיל להיחלש ככל שאני מתוודעת לבתים שהם אינם בתים בטוחים לאף נפש חיה בהם,
אלא הם מתוחמים כאזורי נוחות בלבד, שבהם אין יוצא ואין נכנס ללב שלהם. בדוק.
הם לא זזים ימינה ושמאלה מההרגלים שלהם, לבל ייחשדו, לבל יחיו. הטעם נשאר אותו טעם, והוא מגן עליהם משינוי.
תחשבי רגע גם עלייך, אני אומרת לעצמי. את כלואה באותו פחד משינוי, לא?

אני לא ממליצה על הלבד שלי, לגמרי לא, במיוחד כשרוצים בכל זאת להריח ריח זיעה של אדם אחר לידך.
זה כמו לחזק מערכת חיסון של ילדים על ידי חשיפתם לכמה שיותר בלגאן ולכלוך, במידה כמובן.
לתת להם להכיר את הסחי והמאוס של העולם מקטנות, וזה בדיוק כמו להכיר את החסרונות והפינות המעצבנות שלו, למשל.
כמו העקשנות שלו, וההתבצרות שלו רק במה שהוא אוהב, למרות שהוא רחב אופקים, ורק מתוך נימוס הוא יטעם משהו מהעולם שלי,
משום שקלטתי אותו מסתכל בי כמו מדען ולא כמו גבר צעיר שצומח אתי יחד.
אני לא יודעת עדיין מה לעשות בזה ואם אוכל להיכנס לחושים שלו כמו שאני אוהבת ורוצה.
הלב הוא האיבר הכי בולט להיכנס אליו. להיקלט גם על ידי החושים שלו, זה מה שאני רוצה. אני מרגישה שאני עוד לא שם,
ואני לא יודעת אם זוהי רק שאלה של זמן, או התבצרות.

גשם פראי ירד עכשיו כמעט משום מקום, משמיים מוארים שהתעננו כמעט בתוך דקות. בטח יש בזה שיעור מסוים על טיבו של שינוי והשרירותיות או החוקיות שלו. אני מנסה ללמוד.
 
גררררררררררררררררררר......

..וחוץ מזה, גם כתבת משהו בצד. שניה, תיכף אתפנה לקרוא.
רק.. עוד מבט אחד...

טוב, זהו.



(ובקשר לטקסט, מה אני אגיד, סיליין.. אהבה זה עסק מסובך, אל תגידי שלא ידעת -
וככה נראה עסק מסובך מבפנים. לא יודע, אולי במערכות הקונבנציונליות שאת מתארת, אבל כשזה כן עובד טוב, אין את כל הסיבוכים האלה.. אבל אז אף אחד מבחוץ בכלל לא נחשף אליהן, הרי).
 

seelinewoman

New member
זהו, שזה עובד נהדר, עד כה

אני תוהה מה עוד צריך הלאה.
אם זה יסתכם רק בזה ולא פנימה יותר, לתוכי ולתוכו.

אני גם מאמינה שאהבה זה לא כואב ושזה לא צריך לדרוש מאמץ גדול מדי.
אם צריך כל כך הרבה מאמץ ואנרגיה כדי לאהוב ולהיות יחד, אולי זה לא ממש זה.
אנשים נבהלים מאהבה קלה.
לא מבינה למה.
זה הכי פשוט וטבעי לאהוב, ולכן זה קל.
 


אם הייתי מראה לך את הפוסט הזה שלך לפני חצי שנה היית...
לא יודע מה היית. בכל מקרה, לא היית מסכימה איתי


יפה לראות איך פתאום את מגלה דברים חדשים על החיים, ככה, באמצע החיים.
 

seelinewoman

New member
טוב, מי ידע שיש גברים נורמליים בעולם הזה?


אני עדיין בדעה שהוא נדיר ורוב הגברים לא כמוהו, צר לי.
 
הוא נדיר בשבילך...

לכל אחת ואחד יש איזה נדיר או שניים, הם צריכים "רק" למצוא אותם.
לא תמיד זה פשוט, וזו הבעיה...

ויאללה, עפתי לצהריים. נדבר..! :)
 

seelinewoman

New member
צביקה, הוא נדיר, נקודה.

אני עדיין בדעה שרוב הגברים לא שווים את האמון שלי.

בתיאבון.
 

emily88

New member
ידיים יהיה אדום...

יודע למה?
כי כשאמילי מחליטה שהיא רוצה לתת משהו למישהו,
היא לא נכנעת שאומרים לה לא,
היא מחפשת את הדרך שיגידו לה כן.
:)


זה אחד ההישגים שלי, עכשיו תהיו סבלניים.
 
כן,

אבל מה שאני מציע זה כדלקמן: אם הוא יסכים לקבל את האדום הוא יחזור להיות 'ידיים', בלי צביקה.
תכלס אני הייתי מתבעס אם היו נותנים לי 'צביקה' כזה שם של חנבעץ כזה, אז הנה המקל והנה הגזר; המקל: צביקה. הגזר: 'ידיים' במקום צביקה.
 
יודעת מה.. אם כבר צביקה, לפחות שחור..

אן כבר העלתה לפה את התמונה זהו פעם -
אבל זה כ"כ מתאים, איך אפשר שלא?
 
למעלה