סקופ !!! קרון מס' 482 בבנייה:

[אביתר777777777777777]

סקופ !!! קרון מס' 482 בבנייה:

סקופ !!! קרון מס' 482 בבנייה:
צילום: ו.ו. המקום: גורליץ', גרמניה כמובן.

 

[צחקן]

תודה!. נורא יפה!.

סקופ !!! קרון מס' 482 בבנייה:
צילום: ו.ו. המקום: גורליץ', גרמניה כמובן.

תודה!. נורא יפה!.

 

[oren*]

מאוד מעניין, כמה זמן לוקח לבנות כל

סקופ !!! קרון מס' 482 בבנייה:
צילום: ו.ו. המקום: גורליץ', גרמניה כמובן.

מאוד מעניין, כמה זמן לוקח לבנות כל
קרון כזה? כמה קרונות בממוצע מייצר המפעל מדי שנה? אילו מדינות נוספות משתמשות בקרונות דומים? האם נציגים של מדינת ישראל נמצאים במפעל כדי לפקח שחלילה גורמים עויינים לא יחבלו בייצור? (או שלאנשים שעובדים עליו אין מושג לאיזו מדינה הוא נמכר?). הרבה שאלות, אבל זה ממש מסקרן (ואני מבטיח להכניס את התשובות למאמר

)

 

[אביתר777777777777777]

משך בניית קרון יחיד הינו בערך חודש

מאוד מעניין, כמה זמן לוקח לבנות כל
קרון כזה? כמה קרונות בממוצע מייצר המפעל מדי שנה? אילו מדינות נוספות משתמשות בקרונות דומים? האם נציגים של מדינת ישראל נמצאים במפעל כדי לפקח שחלילה גורמים עויינים לא יחבלו בייצור? (או שלאנשים שעובדים עליו אין מושג לאיזו מדינה הוא נמכר?). הרבה שאלות, אבל זה ממש מסקרן (ואני מבטיח להכניס את התשובות למאמר

)

משך בניית קרון יחיד הינו בערך חודש
ימים, אבל המפעל בגורליץ' מייצר 350 עד 400 קרונות ביום ולפיכך בממוצע מיוצר קרון דאבל-דק אחד ליום !! לפני חודש הזמינה הרכבת הגרמנית 600 קרונות דאבל-דק חדשים מהמפעל ולכן עלינו למהר ולהזמין עוד כי אחרת זמן ההמתנה יהיה למעלה משנתיים, במידה ונרצה להזמין עוד. נציגים ישראלים מגיעים מדי פעם למפעל במטרה לבצע ביקורת איכות או ביקורת מידגמית של חלקים מסויימים בקרונות. כאשר הקרונות המוגמרים יוצאים משטח המפעל, מיד מכוסה סמל רכבת-ישראל במדבקה מלבנית זהה בצבעה לצבע הקרון על-מנת שבדרך מגורליץ' לנמל המבורג, לא יפגעו גורמים עויינים בקרונות שלנו. המרכיבים במפעל יודעים לאיזו מדינה הם מרכיבים אך אין עם זה כל בעיה כי ההקפדה על כל פרט היא ממש פאנאטית ! מנהלי העבודה בודקים כל דבר וכל שריטה ומיד מתקנים. מנהל פרוייקט קרונות הקומותיים בישראל מטעם המפעל - מר מאיק רובל (MAIK RUBEL) מבצע ביקורות קפדניות ביותר על כל קרון וקרון. על-פי הידוע לי מופעלים קרונות כאלה (למעט קרון כוח כמו שלנו) בהולנד ובגרמניה, בדנמרק ובשבדיה.

 

[אביתר777777777777777]

400 קרונות ביום=400 קרונות בשנה !!!

משך בניית קרון יחיד הינו בערך חודש
ימים, אבל המפעל בגורליץ' מייצר 350 עד 400 קרונות ביום ולפיכך בממוצע מיוצר קרון דאבל-דק אחד ליום !! לפני חודש הזמינה הרכבת הגרמנית 600 קרונות דאבל-דק חדשים מהמפעל ולכן עלינו למהר ולהזמין עוד כי אחרת זמן ההמתנה יהיה למעלה משנתיים, במידה ונרצה להזמין עוד. נציגים ישראלים מגיעים מדי פעם למפעל במטרה לבצע ביקורת איכות או ביקורת מידגמית של חלקים מסויימים בקרונות. כאשר הקרונות המוגמרים יוצאים משטח המפעל, מיד מכוסה סמל רכבת-ישראל במדבקה מלבנית זהה בצבעה לצבע הקרון על-מנת שבדרך מגורליץ' לנמל המבורג, לא יפגעו גורמים עויינים בקרונות שלנו. המרכיבים במפעל יודעים לאיזו מדינה הם מרכיבים אך אין עם זה כל בעיה כי ההקפדה על כל פרט היא ממש פאנאטית ! מנהלי העבודה בודקים כל דבר וכל שריטה ומיד מתקנים. מנהל פרוייקט קרונות הקומותיים בישראל מטעם המפעל - מר מאיק רובל (MAIK RUBEL) מבצע ביקורות קפדניות ביותר על כל קרון וקרון. על-פי הידוע לי מופעלים קרונות כאלה (למעט קרון כוח כמו שלנו) בהולנד ובגרמניה, בדנמרק ובשבדיה.

400 קרונות ביום=400 קרונות בשנה !!!
סליחה ענקית על הבלבול !!!!!!!

 

[אביתר777777777777777]

הידעתם ? ב-3 פאונד אפשר להגיע עם

400 קרונות ביום=400 קרונות בשנה !!!
סליחה ענקית על הבלבול !!!!!!!

הידעתם ? ב-3 פאונד אפשר להגיע עם
אוטובוס מיוחד עם חובבים מדליקים מלונדון לברמינגהם !!! כל הפרטים כאן: http://www.megabus.com/ ואני מודה מאוד לידידנו יורם בלומאן שהסב את תשומת-ליבי לאתר היחודי הזה !!! שימרו את כתובת האתר במועדפים שלכם והשתמשו בשירות הנהדר הזה כאשר אתם מתעתדים להגיע לאנגליה הגדולה.

 

[חן מלינג]

קרונות קומותיים מגרליץ בעולם

מאוד מעניין, כמה זמן לוקח לבנות כל
קרון כזה? כמה קרונות בממוצע מייצר המפעל מדי שנה? אילו מדינות נוספות משתמשות בקרונות דומים? האם נציגים של מדינת ישראל נמצאים במפעל כדי לפקח שחלילה גורמים עויינים לא יחבלו בייצור? (או שלאנשים שעובדים עליו אין מושג לאיזו מדינה הוא נמכר?). הרבה שאלות, אבל זה ממש מסקרן (ואני מבטיח להכניס את התשובות למאמר

)

קרונות קומותיים מגרליץ בעולם
מהזכרון, אני יכול לומר שמלבד דנמרק וגרמניה שהזכיר אביתר, אזי גם בלוקסמבורג ניתן למצוא קרונות מאותה סדרה כמו אלו שלנו (בלי קרונות כח ועם דלתות ומערכות אקלים שונות, כמובן), ואני חושב שקרונות דומים נמכרו גם לבלגיה.

 

[david80]

מדוע נבנים עבור ישראל גרסה שונה?

קרונות קומותיים מגרליץ בעולם
מהזכרון, אני יכול לומר שמלבד דנמרק וגרמניה שהזכיר אביתר, אזי גם בלוקסמבורג ניתן למצוא קרונות מאותה סדרה כמו אלו שלנו (בלי קרונות כח ועם דלתות ומערכות אקלים שונות, כמובן), ואני חושב שקרונות דומים נמכרו גם לבלגיה.

מדוע נבנים עבור ישראל גרסה שונה?
כמו: סוגי הדלתות, סידור החלונות והדלתות, מהירות מוגבלת ל-140 קמ"ש (במקום 160) וכו'???

 

[חן מלינג]

הבדלים בקרונות הקומותיים שלנו

מדוע נבנים עבור ישראל גרסה שונה?
כמו: סוגי הדלתות, סידור החלונות והדלתות, מהירות מוגבלת ל-140 קמ"ש (במקום 160) וכו'???

הבדלים בקרונות הקומותיים שלנו
תשובה מלאה לנושא זה תוכל לקבל רק אצל מקבלי ההחלטות ברכבת ישראל, אבל חלק מהפרטים קל להסביר: קרונות הניהוג שונים לחלוטין מפני שרכבת ישראל הזדקקה לגנרטורים, שלא קיימים בגרסאות המקוריות, וגם מפני שבקרונות הגרמניים הדלתות בקרונות הניהוג הן במפלס התחתון, בעוד שרכבת ישראל דרשה דלתות במפלס האמצעי (כמו בשאר הקרונות שלה). הדלתות החיצוניות רחבות יותר - אני מניח שזה פשוט אמצעי להתמודד עם המציאות הישראלית של רכבות הפרברים, מציאות שהיתה מוכרת כבר בעת הזמנת הקרונות. ניתן לראות בקלות שזו היתה החלטה נבונה, שתרמה לזירוז תחלופת הנוסעים בתחנות. כמובן שמיקום הדלתות החיצוניות במפלס האמצעי הוכתב מגובה הרציפים בארץ ביחס לגובה הרצפה בסוגי הרכבות האחרים. בסופו של דבר הגיעו לממוצע בין סוגי הרכבות והרציפים התחנות השונות, והתאימו את כל הרציפים לממוצע הזה. לגבי המהירות - אני מניח שזה קשור לעובדה שגם הקטרים מוגבלים למהירות זו, ולכן זול יותר לתחזק את הקרונות לרמת מהירות נמוכה מירבית. אולי זה קשור גם למצב המסילות בארץ, אבל לגבי זה, כדאיח לשאול את הרכבת.

 

[אביתר777777777777777]

אם ברכבת תמצא מישהו שיודע את

הבדלים בקרונות הקומותיים שלנו
תשובה מלאה לנושא זה תוכל לקבל רק אצל מקבלי ההחלטות ברכבת ישראל, אבל חלק מהפרטים קל להסביר: קרונות הניהוג שונים לחלוטין מפני שרכבת ישראל הזדקקה לגנרטורים, שלא קיימים בגרסאות המקוריות, וגם מפני שבקרונות הגרמניים הדלתות בקרונות הניהוג הן במפלס התחתון, בעוד שרכבת ישראל דרשה דלתות במפלס האמצעי (כמו בשאר הקרונות שלה). הדלתות החיצוניות רחבות יותר - אני מניח שזה פשוט אמצעי להתמודד עם המציאות הישראלית של רכבות הפרברים, מציאות שהיתה מוכרת כבר בעת הזמנת הקרונות. ניתן לראות בקלות שזו היתה החלטה נבונה, שתרמה לזירוז תחלופת הנוסעים בתחנות. כמובן שמיקום הדלתות החיצוניות במפלס האמצעי הוכתב מגובה הרציפים בארץ ביחס לגובה הרצפה בסוגי הרכבות האחרים. בסופו של דבר הגיעו לממוצע בין סוגי הרכבות והרציפים התחנות השונות, והתאימו את כל הרציפים לממוצע הזה. לגבי המהירות - אני מניח שזה קשור לעובדה שגם הקטרים מוגבלים למהירות זו, ולכן זול יותר לתחזק את הקרונות לרמת מהירות נמוכה מירבית. אולי זה קשור גם למצב המסילות בארץ, אבל לגבי זה, כדאיח לשאול את הרכבת.

אם ברכבת תמצא מישהו שיודע את
התשובה לכך. לפי מה שנראה לי, עדיף לשלוח מייל ארוך לאנשי "בומברדייה" בברלין או בגורליץ'. מהם (הייקס) תקבל לבטח תשובה מוסמכת ומדוייקת.

 

[ארזS]

תודה על הסקופ.

סקופ !!! קרון מס' 482 בבנייה:
צילום: ו.ו. המקום: גורליץ', גרמניה כמובן.

תודה על הסקופ.