"ספר על בלאם"/ אלכסנדר טישמה

דוסטו

New member
"ספר על בלאם"/ אלכסנדר טישמה

הוצאת עם-עובד, ספריה לעם בתרגום ועם אחרית דבר של דינה קטן-בן ציון. הספר מספר את סיפורה של העיר נובי-סאד ביגוסלביה בימי האקציה שעשו שם במלחמת העולם ה - II ההונגרים ששיתפו פעולה עם הנאצים, ובה נרצחו למעלה מאלף יהודים וסרבים, מפיו של טישמה שהוא עצמו בין תערובת יהודי-סרבי. היה לי קשה מאוד להתחבר לספר כמעט לכל אורכו. תחושה מוזרה של ספר טוב וחזק שאני לא מצליח להתמזג איתו נפשית אבל עדיין מסקרן להמשיך לקרוא אותו. טישמה מתאר אנשים ללא כל יחוד, אנשים אפורים בחיי יום-יום חסרי כל סנסציה, והוא עושה את זה, כביכול, ב- understatement ובסגנון דיווחי. הטון של הכתיבה שלו הוא עם מנעד מצומצם , ולמרות זאת ה'מאקרו', התמונה הרחבה מקבלת עוצמה והזוועה מוטבעת בראש ובנשמה באופן טראומטי. הפער הזה הוא שהיקשה עלי להתחבר. אחד הדברים המדהימים בספר זה הפיניש שלו. הדימוי היחיד שעולה לי בראש זה רץ מרתון, שעובר את 42 הק"מ בריצה מתוכננת ואז כשהוא נכנס לסיבוב הסופי בתוך האצטדיון, ל-400 מטרים האחרונים, הוא עושה זאת באנרגיות עצומות, כאילו רק עכשיו התחיל לרוץ. טישמה כתב ספר בעליה מאוד מתונה, כמעט בלתי מורגשת וכשהגיע ל"מעלה העקרבים" המפותל והתלול בסוף המסלול הוא עשה את זה בכוח עצום. ובעיני זה אחד מהכוחות של רומן טוב (ומה שחסר להרבה ישראלים שהרומנים שלהם פשוט לא מושכים בעלייה, ונראים כמו נובלות שנמרחו, שאולצו להפוך לרומן) כמה משפטים שגרמו לי חיוך או צמרמורת יותר נכון את שניהם: אחרי פרק שהוא דיווח ממש עיתונאי, כביכול חסר רגש, לאן נעלמו השכן הזה והדייר ההוא, טישמה מסיים - "החל מבית מספר 12 שבצד הזוגי ומספר 13 שבצד האי-זוגי ואילך, נקטע רחוב היהודים לשעבר; המשכו נהרס כדי לפנות מקום לשדרה החדשה, שאגנה – עם הכביש הדו- מסלולי הרחב והפתוח, עטור הרמזורים – חותך את גדם הרחוב. רק במרחק מה, מעברו השני של עורק התנועה, נראה בקצה הרחוב המנותק, כמו נקודה של סימן קריאה: בית הכנסת הנישא, המבודד...." ובאותו ביה"כ , שאחרי המלחמה הפך לאולם קונצרטים לעת מצוא, בגלל האקוסטיקה שלו ובגלל שלא נותר מניין לתפילה, וכדי לשפץ אותו היה צורך בכסף מוניציפאלי וזה היה התנאי להשקעה הכספית – נפגש הגיבור, בלאם, עם מתווך הנדל"ן , פונקנשטיין, שמנסה לפתות אותו לדרוש פיצוי על ביתו שנגזל מאביו שנרצח. ובשיחה על מצבם המעורער - "בשבילנו אין כאן ועכשיו" - אותו מתווך אומר: " ...אבל את ההון שלי אני מחזיק בסחורה, בספרים. כן, כן! מה אתה מתפלא? אני קונה ספרים – ספרי קריאה, רומנים, סיפורים, היסטוריה, ובייחוד ספרות זיכרונות, שמעניינת את האנשים שלנו.... כי אני יודע שאם שוב ירדפו אותי אני לא אשאר אלא אלך, ורק לישראל. רק שם אני רוצה למות... וספרים אוכל תמיד להוציא. זה לא זהב, לא תכשיטים, אפשר להצהיר עליהם כעל מטען אישי..."
 

דוסטו

New member
מה זה? אף אחד לא קרא?

הלו, זה פורום ספרים? דר אייזן מה אתה עושה במספרה? 'בלאם' ספר טוב ומרגש. 'יושב יפה' עם "ללא גורל" של קרטש ו"הסוד" של אנקוויסט ככל שזה נוגע לדיון בתפיסה של קורבן ורוצח,וחיים ומוות שהקו המפריד ביניהם בתקופת מלחה"ע ה-II היה לעתים כ"כ מטושטש.
 
בוקר טוב דוסטו

בשום אופן אינני יכולה להדביק את קצב הקריאה שלך ושל אחרים כאן. עדיין מתחבטת עם האמן ומרגריטה, ספר קשה, רחוק בזמן ובמקום, אך מרגישה שחייבת לקרוא אותו.....קלאסיקה לא? אבל עשיתי הפסקה והתחלתי את יער נורבגי (לא התאפקתי). כמו כן כתבתי השבוע את הביוגראפיה של הרמן הסה כפי שנתבקשתי. מצאתי 145.000 אתרים בנושא הרמן הסה! נעזרתי בשלושה מתוכם ואת התוצאה תראו ביום שישי. אז להשתמע.....
 

slevinger

New member
היי היי

לא שמתי לב שבני עופר מחליף אותי בתפוז לפעמים.......
 

neta2

New member
פרנקלי מיי דיר רק כעת ראיתי את

הודעתך
ואהבתי את הביקורת. אקרא גם אקרא.. מיד נכנס למומלצים. אהבתי את האנלוגיה לרץ. תודה
 

דוסטו

New member
נטעלי, לא נורא. מחר יהיה יום חדש

או איך שהיתה חותמת הילדה האובדת, ferlio : TOMORROW IT WILL BE ANOTHER DAY האמת, לאן נעלמה הצ'פאצ'ולה פרפל'ה. פרנקלי, היה לי מאוד נעים בחברתה. מאוד מאוד נעים.
 
למעלה