ספרים על תרבויות

על התרבות המקסיקאית (ככה כותבים?)

בתה של יונקת הדבש - "טרסיטה אינה ילדה רגילה. היא נולדה לאם אינדיאנית בורה וענייה ואינה יודעת כמעט דבר על עברה או על עתידה. אין לה מושג שאביה הוא דון טומאס אוראה, האדון האמיץ והעשיר של חווה רחבת ידיים. זהו סיפור מופלא של נערה הלומדת לקבל את גורלה, את העולם הפלאי הסובב אותה ואת כוחה של האמונה. זהו סיפורו של אב המגלה מהי משמעותה של אהבת אמת, ושל בת המגלה שאהבת אמת דורשת לפעמים הקרבה. ברומן זה הגדוש בבוקרים ובפורעי חוק, בלוחמים אינדיאנים ובנערות יפהפיות, בגברים מטופשים ששותים יותר מדי ובנשים מדבריות שחלומותיהן מביאים אותן עד לשפת הים אנו נחשפים ליצירת מופת רבת הוד, המספרת על ילדה אחת ועל לבה שותת הדם של מקסיקו."
 
../images/Emo13.gif

אני מניחה שזה נכון, איכשהו הספרים של קסטנדה מתקשרים אצלי יותר לרוח ולאו דווקא למקום מסוים, יש בהם הרבה מהתרבות האינדיאנית, שיש לה שורשים במקסיקו, מקסיקו שם ברקע, אבל מעולם לא חשבתי על הספרים שלו כמייצגים של תרבות מקסיקנית דווקא, טוב אולי אינדיאנית-מקסיקנית. קראת את כולם? אני חושבת שהכרתי את הספרים שלו, כמעט כולם, במהלך השירות הצבאי שלי (מכל הדברים בעולם זה מה שהיה בספריה בבסיס).
 
על דנמרק

למרות שאני לא בטוחה אם הוא דן בתרבות שלה במדויק, אבל ניתן ללמוד ממנו על הלכי רוח של המדינה הזו בתקופה מסוימת בהיסטוריה. ביקורו של רופא המלך - "ביקורו של רופא המלך הוא רומן היסטורי סוחף על התהפוכות בחצר המלוכה הדני. שנת 1760, שיאה של תקופת ההשכלה, תקופה דרמטית בחיי הממלכה הדנית."
 
על פומפיי - והתרבות הרומית

פומפיי - "שבוע לוהט בשלהי אוגוסט. היש מקום טוב יותר ליהנות בו בימי הקיץ האחרונים מאשר מפרץ נאפולי היפהפה? לכל אורך החוף נופשים עשירי הקיסרות הרומית בווילות המפוארות שלהם. הצי הגדול בתבל עוגן בשלווה במיסֶנוּם. התיירים מוציאים את כספם באתרי הקיט של בּאיֵי, הרקולאניום ופומפיי. רק אדם אחד מוטרד. המהנדס מאריוס אטיליוס פרימוס הופקד זה עתה על האקווה אוגוסטה, אמת המים העצומה המביאה מים חיים לרבע מיליון איש בתשע ערים סביב המפרץ. מעיינות מתגלים אכזבים לראשונה מזה דורות. "
 

דיאנה1

New member
וגם "אני קלאודיוס" שהוזכר קודם

קראתי את הספר אחרי שראיתי את הסידרה, ולמען האמת אהבתי יותר את הסידרה.
 
על התרבות האמריקאית

באמצע המאה הקודמת - בין צבעי הקשת - "המקום: דרום מיזורי. הזמן: שנות הארבעים של המאה העשרים. מצב הרוח: מלא תקווה... דורותי סמית היא כוכבת גדולה. מסלון ביתה, בעיר הקטנה אלמווד ספרינגס שבמיזורי, היא משדרת תוכנית רדיו יומית, בה היא קוראת מכתבי קוראים, מכתיבה מתכונים שניסתה בעצמה, ממליצה על ספרים שאהבה וחושפת לא פעם דילמות וסיפורים מחיי משפחתה. "
 
על התרבות האצטקית...

קראתי לפני הרבה שנים בתקופת הלימודים ספר שנקרא "לב הפטדה". מאד ניסיתי למצוא אותו שוב וללא הצלחה. לא בטוחה שיהיה לו אותו הקסם, אבל אם מישהו יודע היכן אפשר להשיג אהיה אסירת תודה.
 

דיאנה1

New member
על התרבות האצטקית יש גם את "בת

מונטזומה" של הנרי רידר הגרד שאהבתי מאד בילדותי.
 
איזה מדהימים אתםםםםםםםםם!../images/Emo140.gif

תודה תודה! האמת שלצערי לא הספקתי לראות את השרשור לפני שהלכתי לספריה היום אז בסוף לקחתי את טאי פאן של ג'ימס קלאול ונקווה שהוא יהיה נחמד. אבל איזה כיף כל ההמלצות וכל ההענות שלכם בפורום הזה! שוב תודה, ושבת שלום! תנצלו אותה למנוחה בשמש עם איזה ספר טוב ביד!
ואם כבר ,המלצה קטנה ממני- בדיוק סיימתי את מפריח היונים ויסמין של אלי עמיר. מקסים ומאוד מומלץ!
 

דיאנה1

New member
ואני דווקא רציתי להציע לך את קלאוול

אבל עם "שוגון" על יפן אי שם במאה ה 15 או 16 (כבר לא זוכרת בדיוק) ספר מרתק שמכניס אותך ממש לתרבות היפנית של אז.
 

suki da yo

New member
טאי פאן ספר מעולה.

בכלל כל הספרים של קאלוול מדברים על יפן והחיבור שלה עם המערב, וכולם מומלצים בחום רב.
 
למעלה