דרך 30 – " אָהוּב "
לפעמים אנחנו מפגינים עמדה של "אני לא צריך אף אחד, אני יכול להסתדר טוב מאוד בעצמי!" – אבל זה לא נכון! אָהוּב, הוא מי שנאהב על ידי האחרים. גם ביחסי המשפחה, וגם עם חברים לעבודה או ידידים – הצורך האנושי להרגיש אהוּב הוא צורך עמוק וטבעי. אנו זקוקים לאהבה כמו אוויר לנשימה. מובן שאת האהבה צריך להרוויח ביושר. שלמה המלך אמר: "כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם" (משלי כ"ז, י"ט). כמו שהפנים משתקפות במים, כך משתקף הלב שלך בליבו של השני – אם אתה משדר קרירות, תקבל קרירות; אם אתה מעניק חום, תזכה גם אתה לחמימות. כשאנשים אוהבים אותך, הם מעוניינים לעזור לך להחכים ולהתעשר. הם יזמינו אותך לאירועים חברתיים, וירגישו אחריות כלפי העסק שלך. הם יעניקו לך עצה טובה – ובשמחה יקבלו את שלך. אהבה כזאת מובילה להצלחה בכל תחום בחיים. מה אתה אוהב באחרים? את המושג "אהבה" נגדיר כך: "ההנאה שלנו ממעלותיו של האחר." ערוך רשימה של אנשים שאתה אוהב. בדוק אותה ושאל את עצמך: מה גורם לי ליהנות מהם? אילו תכונות, התנהגויות, כישרונות...? לאחר שאתה מגלה את המעלות הנעימות לך, אתה מגלה את הבסיס ליחסי אהבה אמיתיים. ובהתאם, על מנת להפוך לאהוב על האחרים, עליך להיות בעל מעלות שינעמו להם. עשה למענם מה שהיית רוצה שיעשו למענך. התנהגות כזאת תגרום להם לזהות אותך כמקור להנאה – וכולם אוהבים את מי שגורם להם ליהנות! כלל בסיסי לשמירה על שמחה ואופטימיות, הוא להתרחק מאנשים שמייללים ומתלוננים על כל שטות. שמור על שמחה וחיוניות – ותהיה חביב על כולם! לשדר אהבה כל ההורים אוהבים את ילדיהם. אם כך, מדוע כל-כך הרבה ילדים מרגישים דחויים? משום ש"להרגיש" אהבה כלפי מישהו, זה רק חלק אחד מהעניין, עלינו גם "לשדר" את אותה אהבה שאנו חשים. ילדים רבים שומעים כל הזמן את הגערות והביקורת של הוריהם – ולכן טועים מאוד בהבנת המסר. על מנת לשדר אהבה, צריך לגלות הבנה והערכה, וליהנות מעצמיותו של השני. הַפְסק "לנתח" את מעשיהם הטובים ובו בזמן להתמקד בחסרונותיהם. להיפך – התייחס בשמחה גלויה לכל מעלותיהם, והם כבר יישאפו בעצמם להתגבר על חסרונותיהם – למענך. הרגל את עצמך להראות לאנשים עד כמה אתה מעריך אותם. נסה לשלב בדבריך אמירות שונות כגון: "מצא חן בעיני מה שאמרת", "אני שמח שהגעת" או "עשית את זה בצורה יוצאת מן הכלל"... היזהר מחנופה! לפעמים בני אדם מחלקים מחמאות שאינן אמיתיות. אנשים אלה אינם אוהבי הבריות, אלא חנפנים. היהדות אוסרת חנופה משום שהיא מטעה ומניפולטיבית. החנפן מסתיר מגרעות ומשנה את האמת על מנת לזכות במשהו. החנופה גוזלת מהזולת את היכולת להבחין בחסרונותיו ולהשתנות. ודא שאתה מבטא הערכה כנה, שלא על מנת לזכות ברווחים... נתינה היא המפתח הדרך היעילה ביותר להפוך לאהוב, היא להעניק לאחרים. כשאתה נותן הנאה פיסית, חומרית, רוחנית, רגשית – שלא על מנת לקבל תמורה – אתה מקבל בתמורה אהבה. ולמעשה, כיצד אדם הופך ל"נותן"? התשובה פשוטה מאוד: תתחיל לתת. יש אנשים שאומרים: "אני מסוגל להעניק רק למי שאני אוהב." זה לא מדויק. המלה העברית "הב" – תן, נובעת משורש משותף למלה "אהבה", כשהכוונה היא שהנתינה בונה את האהבה. כשאני נותן לך, אני משקיע בך חלק מעצמי. באופן זה אתה הופך ליקר יותר עבורי, וממילא אני אוהב אותך יותר. מסיבה זו הורים אוהבים את ילדיהם יותר מכל – זוהי ההשקעה הגדולה ביותר של חייהם. החלט וקבע בלבך, שעזרה לאחרים תהפוך לחלק מתפישת החיים שלך. תוכל למשל – לבקר חולים בבית החולים הקרוב, להזמין חברים לסעודת שבת, להתנדב להכין ארוחות לחסרי כל, או להדיח את הכלים בבית כשזה לא התור שלך... חקה את הקב"ה והפוך לנותן. עשה זאת מכל הלב, ותגרום לסובבים אותך לנהוג באותו אופן. ההנאה שלהם, היא ההנאה שלך... לגרום הנאה לאחרים, מהווה עבורנו מקור אדיר להנאה. ההנאה נובעת מתוך ההבנה שיש בנו כוח אדיר להשפיע בצורה חיובית. אם כך, למה אנחנו לא מתעסקים בזה כל הזמן? מפני שאנחנו כבולים בכבלי הנרקיסיסטיות – האהבה העצמית – ושקועים עד לצווארנו בחיפוש אחר סיפוק הנאות לעצמנו. צא מהעולם המצומצם שלך. הושט יד. ברכת "שלום" פשוטה יכולה לעודד מישהו, ולהראות לו שאיכפת לך ממנו. דברים קטנים יכולים להביא לשינויים גדולים! כלל זה חשוב במיוחד בחיי הנישואין, כשהנתינה מהווה בסיס לחיי הזוגיות. כאשר שני אנשים עסוקים בלהעניק זה לזה, מערכת היחסים תתפתח משני הכיוונים, תוך חיזוק וחישול הקשר הזוגי. לעומת זאת, אוי ואבוי לבני זוג שעסוקים ב"לקבל" – במקרה כזה מתהפך התהליך ונוצרים מתחים ותסכולים. לצערנו, רבים כיום נישאים מתוך גישה נהנתנית – על מנת להגדיל את מנת ההנאה האישית שלהם מהחיים: "נעים לי איתה, היא מבשלת אוכל שטעים לי, היא מספקת את הצרכים שלי..." או "הוא מרוויח טוב וקונה לי מתנות, הוא גורם לי להרגיש בטוחה ומוגנת, הוא מתאים לסגנון שלי..." מה יקרה אם הוא יפוטר? מה יקרה אם היא תהיה חולה? כמה זמן יוכלו נישואין שכאלה לשרוד?