נסיון נפלא
גם לי יש תאומים, היום בני חמש וחצי שמבקרים במרכז לספורט טיפולי בחולון מזה שנתיים וחצי. העבודה נעשית בדרך כלל אחד על אחד, וכאשר הילד/ה מגלים יכולות תקשורתיות, משלבים אותם עם ילד נוסף או בקבוצה קטנה של 2-3 ילדים. כשע' הגיע לשם הוא בקושי אמר מילה, ובקושי דיבר עם המדריכה. היום, הוא ממש מדבר לכל אורך השיעור. היכולות המילוליות לא באו רק בזכות המקום, כמובן, אלא בתמיכה של הרבה טיפולים אחרים. העבודה שם היא על כמה תחומים: קודם כל, החיזוק המוטורי, מכיוון שרבים מהילדים שלנו סובלים מהיפוטוניה (רפיון שרירים). ערך מוסף הוא הבטחון בתנועה - ע' שפחד בעבר לטפס על סולם כדי לגלוש במגלשה, מטפס היום על קירות טיפוס. תחום נוסף הוא כמובן הבנה של הוראות, הבנה של רצפים, ובהמשך (כאשר ניתן) הבנה של חוקי משחק חברתי (כמו טוק טוק, מחבואים, תופסת וכד'). לגבי "החלפת" הריפוי בעיסוק - במקרה שלנו, המרפאה בעיסוק מהגן מתואמת עם המדריכה בספורט הטיפולי, והוחלט שמכיוון שבספורט הטיפולי הדגש הוא על המוטוריקה הגסה, הגן יתמקד יותר במוטוריקה העדינה, בגרפומוטוריקה וכו'. בתחילת הדרך, תעברו אבחון ע"י מנהלת המקום שהיא פסיכולוגית ומרפאה בתנועה - שיחה עם ההורים בלבד. לאחר מכן, כל ילד מגיע לאבחון של כשעה ע"י אחת המדריכות על מנת לאמוד את הקשיים שלו לקראת בנייה של תוכנית עבודה. אין לי מילים לתאר את התרומה של המקום הזה להתפתחות של ילדי. כמובן - הוא אינו עומד בפני עצמו. יחד עם זאת, התרומה שלו לבטחון העצמי שלהם בתנועה ובמרחב - עצומה. צוות מסור, סבלני, אוהב, משתף. את מבינה כבר שאני ממליצה בחום. אשמח לענות על כל שאלה נוספת.