סמרטוט. *טריגר*
זה לא כואב לי בכלל. אני לא שם. אני עומדת מהצד, בשקט, בפינה. מסתכלת בשקט על מה שהם עושים לגוף שלי. זה לא כואב לי בכלל. כל כך הרבה דם.. ואני בכלל לא מרגישה. המילים שלו מרצדות באויר, לא חשובות. רק מסתכלת בשקט על מה שהם עושים לגוף שלי. זה לא כואב לי.. לא כואב לי בכלל. אני רואה את הגוף העירום שלי, גוף חלק.. מתלכלך, יותר ויותר. הטוהר שסבב את גופי, נקרע באלימות תוך צעקות שלו עליי. תוך נשימות של השני. עדיין לא כואב לי, בכלל. פתחתי את דלת ביתי, ונשמתי חזרה לגופי. ראייתי הפיסית חזרה אליי. דם, לכלוך, חיידקים, דמעות. למה עשיתי את זה. למה.. כואב לי כל כך. זה לא נגמר. מצטערת שאני מציפה. מצטערת שאני נושמת. אני לא חשובה.. באמת. אתן לא חייבות להגיב. אתן לא חייבות לקרא בכלל.. יש פה בנות שזקוקות לתמיכה יותר ממני. מצטערת.
זה לא כואב לי בכלל. אני לא שם. אני עומדת מהצד, בשקט, בפינה. מסתכלת בשקט על מה שהם עושים לגוף שלי. זה לא כואב לי בכלל. כל כך הרבה דם.. ואני בכלל לא מרגישה. המילים שלו מרצדות באויר, לא חשובות. רק מסתכלת בשקט על מה שהם עושים לגוף שלי. זה לא כואב לי.. לא כואב לי בכלל. אני רואה את הגוף העירום שלי, גוף חלק.. מתלכלך, יותר ויותר. הטוהר שסבב את גופי, נקרע באלימות תוך צעקות שלו עליי. תוך נשימות של השני. עדיין לא כואב לי, בכלל. פתחתי את דלת ביתי, ונשמתי חזרה לגופי. ראייתי הפיסית חזרה אליי. דם, לכלוך, חיידקים, דמעות. למה עשיתי את זה. למה.. כואב לי כל כך. זה לא נגמר. מצטערת שאני מציפה. מצטערת שאני נושמת. אני לא חשובה.. באמת. אתן לא חייבות להגיב. אתן לא חייבות לקרא בכלל.. יש פה בנות שזקוקות לתמיכה יותר ממני. מצטערת.