אהלן בני יקירי:
הדברים מופיעים במאמר שלי על התפתחות המחקר בים המלח במסגרת המאמר הגדול: לוח 120. רכבות תעשייתיות וצבאיות שנעו על מסילות ברזל צרות בארץ ובמדינת ישראל: חקר מקרה: מסילות הברזל הצרות וציוד הרכבת הנייד של "חברת האשלג הארץ ישראלית" (PPL) 1956-1930: מאמר זה מוקדש לזכר "פוּלי" ( י' באלול תשנ"ח- 1.9.1998 – י'ז באייר תשנ"ט 3.5.1999 ). המקור למה שכתבתי בהודעה הקודמת: י' אלמוג וב"צ אשל, חבל ים-המלח, תל-אביב תשט"ז, עמ' 48וראה גם: נ' גליק, עבר הירדן המזרחי, ירושלים 1954, עמ' 15.. והנה הקטע הרלוונטי מהמאמר: "..בימי הביניים נתחזקו קשרי הספנות בין חופי ים-המלח. נושאי הצלב יסדו בראשית המאה ה- 12 את נסיכות כרך וזו החזיקה בידה את השליטה על הספנות בים-המלח. נסיכי כרך הטילו מסים על העברת אנשים וסחורות בספינות. למוריס, נסיך כרך בשנת 1152, לא היתה כל אחיזה בחוף המערבי של ים-המלח ולמרות זאת שלט על הים. בשנת 1154 סיפר הגיאוגרף הערבי אידריסי כי על פני הים הושט מספר רב של ספינות קטנות מחוף אל חוף. הן העבירו את תבואות צוער ודרעא אל מקומות שונים. רינו דה-שטיליון שכיהן כנסיך כרך בשנת 1177, כבר שלט על שני חופי הים. עם עקירת שלטון הצלבנים בשנת 1291, חזרה השממה לשרור בים. שבטים פראיים נודדים חיסלו את כל מה שנבנה קודם לכן. על תנועת ספינות בים-המלח בין המאה ה- 14 למאה ה- 18, כמעט ולא ידוע דבר על אף כיבוש האזור בידי התורכים (שנהגו להקים קווי שיט באזורים אותם כבשו) בשנת 1517. כך עברו 600 שנה עד לתחילתה של המאה ה- 19. בראשיתה נתעוררו מאות חוקרים בני עמים שונים וארצות שונות והחלו לחקור את חופי ים-המלח. אלה מהם אשר הטביעו את חותמם על תולדות מחקר האזור, מוזכרים במחקר זה. זכר סיפורי ספר בראשית חי בלבבות רבים. דרושה היתה העזה רבה כדי להתגבר על פחד הסכנות המרובות, במטרה לחקור את מסתרי הים..."