סליחה שאני מעכירה את האווירה

סליחה שאני מעכירה את האווירה

היום נרצחה אישה הרה וארבעת בנותיה. מה יכול להיות יותר מזעזע מזה?ואני ממשיכה לעסוק בענייני ,להשכיב את הילדים לישון,קצת לראות מה חדש בפורום,לענות לזה לכתוב להוא,קצת לפטפט בטלפון,לתלןת כביסה...סתם דברים של יום יום כאלה. ואני תופסת את עצמי ןשואלת איך את מסוגלת??? איך אפשר להתעסק בשטויות האלה כשנשאר בנאדם בלי כלום?? איך הוא יכנס לבית שלו? איך הוא קובר את כל מה שיקר לו? את כל מה שיש לו עלי אדמות? זה פשוט מחריד. איך אנחנו מגדלים ילדים? מה יהיה איתם?איזה פחד העולם הזה? כמה רשעות? כמה סבל? כמה עוד אפשר???לא מספיק לנו כבר? ושוב ...תודה שאתם כאן להקשיב כי לאף אחד אין באמת תשובות. זה רק לפרוק את כל הפחדים והזוועות. אני מסתכלת על הילדים שישנים בשלווה ולא מסוגלת לדמיין מה עובר על האבא הזה. על האיש הזה.
 
../images/Emo7.gif הלב בוכה

ראיתי חדשות ורק בכיתי. כמה כאב . התמונות שהראו בחודשות היו קשות מאוד. גופות כל כך קטנות. ביום אחד החיים של המשפחה הזאת נקטעו בגלל אנשים(חיות) חסרי לב ומצפון (בלשון המעטה) יהי זכרן ברוך
 
מה שמתסכל אותי הוא

שידינו חסרי אונים.אי אפשר להחזיר הגלגל לאחור וגם לצערנו לא פשוט למנוע כליל הישנות מקרים כאלה. באופן פרדוכסלי התשובה היחידה היא לעשות היטב את מה שמונח מולנו,בעולמנו שלנו.גם להשכיב את הילדים ולתלות כביסה נכללים בתוך זה. אכן,המחשבה על כך שבהדרגה ילדנו נחשפים לעולם קשה,אכזרי,שרירותי,וגם רע בחלק מהאספקטים שלו-היא מחשבה קשה מאד. כרגע ילדי בן השנה ותשעה פשוט יוצא מגידרו מאושר תמים כשהוא רואה חתולים ברחוב וכשאני מפתיעה אותו בעוגיה.חשיפתו לעניינים אחרים לגמרי בבוא העת,אשר קשורים לצל שיש החיים שלנו בצד האור, מעציבה אותי מאד.
 

אולה *

New member
מאתמול אני המומה

לא יכולתי לקרוא היום את העיתון - הדפים עצמם בכו. אני יודעת שהפורום שלנו לא פוליטי, אבל בא לי לצרוח: "תברחו משם!!!!!" אם סכנה היתה נשקפת לחייה של שירז הייתי עוזבת ה-כ-ל על מנת להצילה. כואב.
 
מדהים

איך שאנשים מעמידים בסכנת נפשות את ילדיהם התמימים. לא הגיוני.
 

almo mam

New member
יש הטוענים, שגם בת"א מסוכן,

ואתה מגדל שם את ילדך... אני חושבת שצריך להיות הסדר שלום /הפרדה, שכולל פינוי ישובים. אבל כל זמן שהמדינה לא מציעה ליושבי השטחים אלטרנטיבה, מחובתה וחובתינו לדאוג לשלומם. ההתבטאות מהסוג שהבעת היא וולגריות לשמה. משפחה שלמה נירצחה, שאולי דיעותיה הפוליטיות היו שונות משלך, ואולי הן היו כשלך, ואיך אתה מתבטא!
 
כאן פורום אימוץ

ולא ברור לי הקשר שמצאת בין הודעתי לבין דיעות פוליטיות. אם לא הבנת, אנסה להתנסח בשנית: לא ברור לי איך אנשים נמצאים במקומות בהם יש סכנה מוחשית לחיי ילדיהם. גם אני נמנע, למשל, מלעלות על קו 5 התל-אביבי (שידוע בנטיתו להתפוצץ) ביום שאחרי חסול מנהיג חמס. חוצמזה, נראה לי שמגיעה לי התנצלות על ההאשמה בוולגריות. קראתי את ההודעה שלי שוב שוב ולא הצלחתי למצוא בה שמץ של גסות רוח!
 

ד...

New member
בלתי נתפס../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gifלזכרן.

 
מאוד כואב ../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif

מעבר לעמדות הפוליטיות שלי, הכאב על משפחה שנהרסה...
 

Kalla

New member
הנה שיר שכתב ידיד טוב שלי

ושנראה לי מתאים למצב (יש לו גם מנגינה, אך גם המילים מספיקות): בקבוק לשמיים הַהוֹלְכִים בְּלִי רַגְלַיִם וְחוֹשְׁבִים בְּלִי מוֹחוֹת, הֶעָפִים בְּלִי כְּנָפַיִם – יִסְבְּלוּ פָּחוֹת; וַאֲנַחְנוּ, שֶׁעָדַיִן בְּלִי הַתֹּאַר "זַ"ל", נִצְטָרֵךְ, כַּנִּרְאֶה, יוֹתֵר מַזָּל: כִּי נִשְׁאַרְנוּ בְּאֶרֶץ מְלֵאַת חָמָס הָאוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָּ וְדוֹרֶשֶׁת מָס. כִּי נוֹתַרְנוּ בְּעִיר שֶׁנִּמְכְּרָה בַּשּׁוּק, רָק לְמִי – לֹא יָדוּעַ בְּדִיּוּק. אִם תַּשְׁקִיף עָלֵינוּ מִמְרוֹמֵי-חָלָל, נִשְׁמוֹתֵינוּ – תִּרְאֶה – מִתְעוֹפְפוֹת אֶל-עָל. הֵן עוֹזְבוֹת אֶת גּוּפֵינוּ כְּסִירוֹת-מְשׁוֹטִים; אַךְ אֲנַחְנוּ – חַיִּים, וְלֹא מֵתִים. הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלָּנוּ מַתְחִילוֹת מַסָּע וַאֲנַחְנוּ בָּעִיר, כְּמוֹ בְּתוֹךְ קֻפְסָה. הַסִּכּוּי שֶׁיַּצִּיל אוֹתָנוּ כֹּחַ עֶלְיוֹן הוּא, בְּקֹשִׁי, אֶחָד מִתּוֹךְ מִלְיוֹן. זֶה בַּקְבּוּק לַשָּׁמַיִם; לַתְּהוֹם מִבְרָק. אִם אוֹתָנוּ שָׁמַעְתָּ, הוּא אֵינוֹ לִסְרָק. בֹּא שַׁחְרֵר אוֹתָנוּ, אוֹ הַשְׁלֵךְ אֶל הַפָּח, אֲבָל אַל תַּשְׁאִיר אוֹתָנוּ כָּךְ. מִי אֲנַחְנוּ? הַבֵּט, וְיִתְבָּרֵר לְךָ: תּוֹלָעִים לְדַיִג, אוֹ דָגִים בִּבְרֵכָה, וְאוּלַי – אֲנָשִׁים תּוֹעִים בְּעִיר לְכוּדָה, אֲשֶׁר רָק תִּקְוָתָם עוֹד – לֹא אָבְדָה.
 

שיראס

New member
../images/Emo16.gif ../images/Emo16.gif ../images/Emo16.gif ../images/Emo16.gif ../images/Emo16.gif

מאתמול אני לא מפסיקה לחשוב על האסון הזה. אז נכון שאנחנו ממשיכים בשגרת היומיום, כי החיים יותר חזקים. אבל כל הזמן עוברות לי בראש מחשבות רעות, הרי זה יכול היה לקרות גם לי. פיגועים היו גם במרכז הארץ. לא מזמן, ביום הזכרון, היתה בטלויזיה תוכנית עם האמהות ששיכלו את ילדיהם בפיגוע במסעדת מצה בחיפה. 2 אמהות, שבתוך דקות נמחקה להם המשפחה. נורא. וגם אז כשראיתי את התוכנית, חשבתי לעצמי איך אפשר להמשיך הלאה. ואין לי תשובות. לבי לבי על האבא שנאלץ לקבור את משפחתו. (בעצם לא רק האבא, יש גם סבא וסבתא, ודודים ודודות, ומשפחה שלמה שנשארה לחיות בתוך הכאב).
 

tasid

New member
../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif

 
למעלה