סליחה, פה אפשר לקטר על הבאסה?

NorthernStar

New member
סליחה, פה אפשר לקטר על הבאסה?

אז בדיוק חודש אחרי שהגעתי, הסתובבתי, טיילתי ורכשתי - התעוררתי בוקר אחד עם כפות רגליים נפוחות. מה זה נפוחות, כמו שני בלונים שבקצותיהם מה שהיה אצבעות כפות הרגליים שלי, ועכשיו אי אפשר להזיז אותן מרוב נפיחות וכאבים. חיכיתי יום, חיכיתי יומיים ושומדבר לא השתנה. מאז מזה ימים אני מרותקת לבית עם רגליים מורמות, קומפרסים של קרח ומשחות. לפני יומיים כלו כל הקיצין ולקחו אותי למיון באיכילוב (שזאת חוויה בלתי נעימה כשלעצמה). בדקו, צילמו, לחצו, הסתכלו. אין בעיה בקרסוליים עצמם, כלומר הבעיה היא פנימית. הרופאה ניסתה להפחיד אותי עם היפותזות: בלוטת התריס, כלי דם, כליות. ביקשו לאשפז אותי לסבב של בדיקות וסירבתי. איחס, בית חולים. אז שחררו אותי עם נרקוטים להקלת המכאובים. אז חוץ מלשבת כל היום ולקרוא ספרים ולעדכן את הפייסבוק, יש למצב הזה כמה השלכות: 1. אני לא יכולה לצאת מהבית כי כואב כשאני הולכת (התעקשתי לצאת קצת אמש וגם שילמתי את המחיר), מה שאומר שסביר שאני לא אוכל לצאת לראיין אף אחת. 2. בראשון אני אמורה לנסוע לאיסטנבול, שחלמתי עליה הרבה מאוד זמן. אני מתעקשת לנסוע ויהי מה. המשפחה שלי לא מתה על הרעיון. 3. מאוד יתכן שיאשפזו אותי איך שאני אחזור לטורונטו, וגם שם, כמו בכל מקום, איחס, בית חולים. זהו. גמרתי לקטר.
 

Unicorn98

New member
פה זה המקום ../images/Emo13.gif. תרגישי טוב במהרה! ../images/Emo140.gif

 

tulkin

New member
החלמה מהירה!!!

איסטנבול מדהימה, אבל הבריאות לא פחות חשובה. תשמרי על עצמך. (וכן, בית חולים זה איכס...)
 

July84

New member
תרגישי טוב ../images/Emo24.gif

בית חולים זה אכן לא כיף אבל חשוב לברר מה יש לך, במיוחד אם מתכננת לטוס. *מחזיקה אצבעות שהכל יעבור לפני הטיסה
*
 

NorthernStar

New member
תודה לכן

התקשרו היום מהביטוח שלי בקנדה לברר את מצבי, וניסו לשכנע אותי דווקא להתאשפז כדי לשלול דברים. אני עוד חוככת, גם כי בית חולים, נו, איחס, וגם כי אני לא מוותרת על הנסיעה לאיסטנבול אפילו אם אני איאלץ לראות אותה מבעד לחלונות של מוניות. אני עדיין רוצה לקוות שהמצב ישתפר כי נשבר לי לשבת במקום אחד (גם אם אני קוראת ספר מעניין).
 
תרגישי טוב

וסליחה על הפולניות - אבל לא יודעת אם הייתי נוסעת במצב כזה - זה משהו אחד כשברור מה יש, אבל במצב לא ברור עדיף להיות לפחות במקום מוכר.
 

NorthernStar

New member
אבל אבל אבל

זוהי איסטנבול, המעטירה בבירות תבל (ככה אומרים).
 
אני האחרונה שתגיד שאיסטנבול לא מדהימה

אבל היא תמיד תהיה במרחק קצר מישראל, כך שכל עוד את באה לבקר, את יכולה לקפוץ לשבוע גם לשם - זה כל כך קל, שזה באמת חלומי. אם יש משהו שאני יכולה להבטיח לך- זה שכאקדמאית את תסעי ליותר ולמגוון רב יותר של מקומות מי שאי פעם חלמת. אבל לנסוע כשחולים זה סיוט - אז קודם כל להרגיש טוב.
 

NorthernStar

New member
כבר הבטחתי לאחותי שאני נחה עד שאנחנו יוצאות

ואני גם לא רוצה לאכזב אותה או את אימא שלי, שמצטרפת אלינו. לא יוצא לנו לבלות הרבה זמן איכות. אני כמובן יודעת שאת צודקת, אבל אני לא מרגישה חולה. אין לי חום או פריחה או משהו כזה. פשוט הרגליים שלי החליטו להתחפש לבלונים. אם מצבי יורע עד ראשון, אני אשקול לא לנסוע, אבל איך שאני, אולי אם אני אתאמץ... אני נזכרת בכתבות שהייתי קוראת על אתלטים צעירים ועל השתתפויות בתחרויות גם עם פציעות, ואז נדמה לי שאני מפונקת.
 

NorthernStar

New member
וגם - לא קשור - אבל גם פיסת חדשות טובות

(בשבילי) הציעו לי ללמד קורס שנתי (כלומר מספטמבר ועד אפריל) במחלקה והסכמתי כמובן. הדיו אשכרה עוד לא התייבשה מהמכתב ששלחו לי והדפסתי. אני יודעת שזה המון המון עבודה, בעיקר בסוג הקורס הספציפי הזה, אבל אני אוהבת מאוד לעמוד מול כיתה וללמד. מהרגע הראשון שנכנסתי למחלקה לא יכולתי להפסיק לדבר על זה. אז זהו. אפשר לחזור לקיטורים.
 
ועוד משהו פרקטי חשוב

הרבה יותר עדיף להיות בבית חולים בארץ, מאשר בבית חולים באיסטנמבול... (מניסיון... טוב לא מאינסטנבול הניסיון שלי, אבל תאמינ לי - את מעדיפה להיות בישראל או לכל הפחות בקנדה אם את צריכה טיפול רפואי) (בדקו לך את הדם? CRP? וגם DVT?)
 

NorthernStar

New member
כך שמעתי

ומעבר לזה שלפחות כאן יש לי את אחותי שתשב אתי בבית החולים כשצריך (אני דווקא חושבת מה יקרה אם יאשפזו אותי כשאחזור לקנדה). עשו לי במיון רק בדיקות בסיסיות ביותר - דם (שתי מבחנות שהאחות לקחה אחרי שפספסה את הוריד שלי פעמיים) וצילום. שומדבר חריג, מה שבאמת הופך את העניין לתעלומה. אם זה ימשיך גם אחרי שאחזור, אולי נשקול את עניין הבית חולים שוב. אני באמת נגעלת להישאר שם, וזה לא סתם פינוק.
 

מעיןבר

New member
נשמע שלא בדקו כמו שצריך

אם חושדים בכליות מה עם בדיקות שתן? יש כל כך הרבה פרמטרים שצריך לבדוק כי בצקת זו לא בדיחה בכלל. נתנו לך לפחות טיפול משתן כדי להיפטר מכל עודפי הנוזלים? אני יודעת מההריונות כמה בצקת זה כואב ומכביד, אני חושבת שכדאי מאוד מאוד שתגשי להיבדק לפחות בקהילה, אם לא בבי"ח (כי אכן בי"ח זה פיכס).
 

NorthernStar

New member
עשו את המינימום שבמינימום. נו, המיון המהיר

באיכילוב, לא מצפה ליותר מזה. ניסו לשכנע אותי להתאשפז בשביל כל השאר. הבעיה עם בדיקה בקהילה היא שאין לי כבר קופת חולים ולא יקבלו אותי ככה ולכן במקרה שלי הפיתרון הוא המיון. בלעכס. אם זה לא יירד (וכבר שבוע אני יושבת עם הרגליים למעלה), אני אלך שוב ונשקול הפעם להתאשפז, בעיקר אם אפשר להתפלח הביתה, נניח להתקלח (כי אין סיכוי שאני מתקלחת אצלהם. איחס איחס איחס). רק המחשבה על לשכב בחדר אחד עם מי יודע כמה אנשים חולים באמת עושה לי צמרמורת. לפחות אני מספיקה לקרוא דברים שבחיים לא היה לי זמן לקרוא (מישהי קראה כאן את שבע מידות רעות של מאיה ערד?) וגם לצפות בכל מני דברים שלא הייתי טורחת אחרת. והביאו לי גלידה.
ואוכל מיריד האוכל בסנטר.
 
שבע מידות רעות לא מוצלח, בעיני

מאד לא אהבתי את השנאה של הכותבת (או לפחות הבוז) לכל הדמויות שלה. משהו בזה הפך את הקריאה ללא-נעימה. לגבי בית החולים - אני מניחה שאם היתה בעיה בתפקודי הכליות היו עולים על זה בבדיקות הדם (בהנחה שעשו קשת רחבה מספיק של בדיקות). אם את חוזרת למיון, ונושא האשפוז במחלקה עולה, נסי לדבר עם הרופאים על האפשרות להשתחרר למהלך סופ"ש או ללינה בבית. זה לא בלתי אפשרי, ותלוי בעיקר בנכונות של הרופאים לכך - במיוחד אם את גרה קרוב. אבל אל תזלזלי בבצקות - הן עלולות להסתבך למשהו חמור יותר מסתם אי נוחות. תרגישי טוב!
 

Unicorn98

New member
אותי הוא די דיכא...

ברור שהדמויות מוקצנות, וברור שהחיים מורכבים יותר, אבל משהו שם נורא שיחק על החששות שלי מהעולם הזה. קיבלתי אותו ליום ההולדת האחרון, ממישהי שמכירה את ההתלבטויות שלי ביחס להשארות/אי השארות באקדמיה. לא ברור מה היא ניסתה להשיג במתנה הזו
.
 
למעלה