סליחה על הדרמה.. אבל מה לא בסדר בי?

[I wanna be happy]

סליחה על הדרמה.. אבל מה לא בסדר בי?

אני בת 23 ועדיין לא הייתה לי זוגיות אמיתית.

לפני שנתיים בערך היה לי חבר ל4 חודשים.. חשבתי שהגעתי סוף סוף לנחלה אבל זה נגמר רע מאוד.
כולם (כולל אני) יאשימו אותו.. ובצדק..
מאז אני כאילו לא ממש מתאוששת מזה. לא איכפת לי כבר מהבחור, באמת, אבל כאילו הכל התחרבש לי.
לפני שהכרתי אותו הרגשתי שאני מוכנה לזוגיות והייתי מאוד פתוחה מבחינה מחשבתית.. הייתי הרבה פחות בררנית.

אנחנו בעיקרון התחלנו לצאת אחרי שכבר הרגשתי שמשהו דפוק בי לחלוטין והוא היה נראה סבבה כזה ולא מזיק.. מאז הבנתי שאם משהו לא מסתדר לי על ההתחלה אני לא הולכת על זה. אבל האם עברתי את הקו? אף אחד לא עושה לי את זה..
אני רואה את חברות שלי מכל הכיוונים כבר תקבעות על מישהו.. ורק אני כלום. אני יכולה להגיד שאני נראית טוב ושתמיד שואלים אותי איך זה שאני לבד (הכי נדוש נכון? ).. אז איך זה באמת?!

לא מזמן נרשמתי לאתרי הכירויות (שמבחינה אישית בשבילי זה להודות בכישלון שלי כבנאדם, סליחה מראש אבל ככה אני מרגישה).. בואו נגיד שהפגישה הראשונה לא התחילה ברגל שמאל. כן, קיבלתי תוך 24 שעות בערך 200 הודעות בכל אתר שזה באמת נורא מחמיא אבל אחרי הפגישה הראשונה, פתאום לא רציתי יותר. תמיד שמעתי את המיתוס על אלו ששימים תמונה שהם לא נראים בה הכי אותו הדבר אבל לא ציפיתי לדבר כזה..
כשהגעתי הוא אמר לי "וואו, את נראית בדיוק כמו בתמונה" רציתי להגיד לו "וואו, אתה כל כך לא.." זה עצבן אותי. הרגשתי שרימו אותי. אני לא בנאדם ששופט אנשים אבל ראבק, הכי אלמנטרי זה להראות מי אתה באמת ואז אני אחליט אם אני רוצה לצאת איתך או לא.. בכל מקרה הגיע לי משהו מפחיד (ולא בצחוק וגם לא להיות רעה אבל לדעתי היה שם גם איזה תסמונת כל שהי..) לא ידעתי איך לברוח.. חברה שלי התקשרה אליי בדיוק בזמן וקבעתי שעוד שעה אני הולכת. הצעתי לשלם כי באמת שלא רציתי להלשות אותו.. התווכחנו ובסוף נתן לי לשלם את הטיפ. החזרתי אותו גם לתחנה המרכזית.. שזה בכלל היה מביך.. הוא היה ממש ממש מובך וכל הזמן אמר שזה לא בסדר..

בכל מקרה, ירד לי ממש מכל סצינת ההכירויות הזו.. אבל אמרתי לעצמי שהרע מאחורי.. החלטתי שאני יוצאת לעוד דייט.. התמונה שלו גם הייתה סבבה והיו בינינו הרבה דברים משותפים.. קבענו להיפגש בדיוק לפני שטסתי להודו לתקופה קצרה. הגיע לי מישהו ששוב לא היה דומה לתמונה (בלשון המעטה).. אבל עוד היה יותר סביר מהקודם. ישבנו הרבה זמן ובאמת דיברנו הרבה.. אבל לא הרגשתי שום משיכה.. זה הרגיש לי כאילו אני מדברת עם החבר הכי טוב שלי.. וגם אין לו רישיון אבל על זה אני עוד מוכנה להבליג.

אמרתי לעצמי לא להחליט עכשיו אלא לחזור מחו"ל אחרי נקיון ראש ולראות מה קורה. אני יודעת שאני אכריח את עצמי לראות אותו שוב.. כי אני תמיד נותנת כמה גרירות רגליים אחרונות לפני שאני מפסיקה לנסות.. אבל לא בא לי.. ממש לא בא לי.. בכלל לא רוצה לשמוע על האתרים האלו יותר. זה מעצבן אותי שאנשים הם לא מה שהם כותבים ואני שוקלת ברצינות להקפיא את המנוי..

בכל מקרה, מצחיק אותי איך זה שאני הייתי החברה הזו שתמיד דואגת להוציא את כולן מהדיכאון ולהבטיח להן שהן ימצאו מישהו.. כיום המצב האבסורד הוא שכולן באמת מצאו.. חוץ ממני.. שאני עדיין לבד.. זה כבר לא יקרה נכון? יצאתי לעוד איזה דייט מאז החבר ההוא אבל זה הוא גם היה מוזר.. הוא סוגד למסור והפיל עליי את כל הבעיות שלו על הדייט הראשון.. לא מדברת על בעיות יום יום קטנות אלא על הכבדות ביותר..

בכלל יש לי סיכוי למצוא מישהו שאני מחשיבה נורמאלי? לא מחפשת אביר על הסוס הלבן ומעולם גם לא חיפשתי. מחפשת קשר טוב, אוהב, תומך, מפרגן.. מודעת לזה שיש קשיים, סבבה אני מוכנה להתמודד וגם כבר התמודדתי עם קשיים.. אבל האם בכלל יש סיכוי? מה לא עובד?

סליחה על החפירה אבל הייתי צריכה להוציא קצת קיטור..

תודה למי שקרא עד הסוף

 

[פנינה21]

רציתי להגיד לך שכולם מרגישים ככה לפעמים

אבל אז באה השורה של אין לו רישון אבל על זה אני עוד מוכנה להבליג- אז אני מתלבטת כרגע מה לכתוב.
אני חושבת שהשורה הזאת מראה או על חוסר הבנה מה צריך להיות בזוגיות או על זה שאת מחפשת את הדברים הלא נכונים.(סליחה על הכנות ..)
את צריכה לחפש בן זוג לחיים
מישהו שאת יכולה לדבר איתו -אבל לא זה שהפך אותך לחלק מהקבינט מדייט הראשון
מישהו שלראות אותו לא גורם לך בחילה- אבל לא איזה זוכה תחרות יופי
ולא המצב הכלכלי שלו או שנת ייצור המכונית לא רלוונטים אלא אם המצב הוא כזה כי הבן אדם עצלן או בטלן.

כל סגת הכולן כבר מצאו, מה יהיה איתי?! מיותרת זה לא בית ספר אנחנו לא נגשים למבחנים ככיתה וחייבים לעבור -אז לך לוקח זמן , לא קרה כלום .תאמיני לי שכשמוכנים אז מוצאים וכל אמצעי הלחץ כמו להכריח את עצמך לצאת עם מישהו מאיזה אתר לא עוזרים רק מרחיקים אותך מלהיות מוכנה.

אגב אני בת 25
וגם סביבי יש מגפת חתונות
הגישה שלי שיהיה להן בכיף , אם אני מתחנת זה בשבילי לא כי מה יגידו.

 

[I wanna be happy]

תודה רבה על האמפתיה

כן, דיי מפריע לי שמי שאני אצא איתו, לא יהיה לו רישיון - לי זה מראה על חוסר בגרות וגם מאוד מקשה להיפגש..
כמו שאמרתי, אם יהיו לו הרבה מעלות אחרות אני בהחלט אהיה מוכנה להבליג.

יש משהו במה שאת אומרת וגם אני הייתי פעם כזו. גם עכשיו אני אומרת שיהיה להם בכיף. שיהיה לכולם בכיף והרבה אושר. אבל היום אני גם שואלת מה איתי? איפה האושר שלי?

 

[אוריינטאלי]

יש כאלה שהיה להם רישיון אבל פסלו להם אותו

צריך להסתכל על החבילה כולה ולא רק על העטיפה

 

[I wanna be happy]

אסביר יותר את הרישויון ובזה אסיים עם הנושא

אין לו רישון. לא היה לו רישיון גם מעולם. בן 23 לא עשה טסט גם מעולם.

הדבר הראשון שהוא שאל אותי כשהתיישבנו זה אם זה מפריע לי שאין לו רישיון. הוא התבייש בזה מאוד וחזר על זה גם כמה פעמים. ככשאלתי אותו למה, הוא אמר שהוא פשוט לא הצליח להגיע למצב של טסט. לא שלקחו לו אותו, לא מתוך אידיאולוגיה, לא מבחינה כספית וגם לא מטראומה.

פשוט אין. וזה כן מפריע לי. אני מוכנה להבליג על זה אם זה לא יהיה כזה סיפור מבחינתי בהקשר שלו

 

[אוריינטאלי]

אוקיי. הסבר משכנע.

 

[Big White]

אותי הוא לא משכנע.

אז אין לו רישיון אז מה? מי שרוהצ להיפגש ימצא את הדרך,
ולמה לך אין רישיון?

אני תוהה מה יהיה השלב הבאה מעבר לרישיון? אוטו לא חדש מספיק? או מיושן מדי? או אולי לא מפואר ונוח?

נגיד והיה לו רישיון ולא היה רכב, זה היה מקל עליך? או שהיית אומרת שהוא לא בוגר מספיק כי אין לו רכב? O_O

 

[B L I M P]

ואם הוא היה עשיר והיה מתנייד לכל מקום

עם מוניות ספיישל?

נראה לי הבעיה היא לא הרישיון עצמו אלא התחושה הכללית שהבנאדם נתן לך כשרישיון מסמל עבורך ניידות ועצמאות ואולי אפילו גבריות, ובנאדם שלא ניסה מעולם וגם מתבייש בזה מרגיש לך לא גברי.

 

[I wanna be happy]

אני רואה שהחלטתם לעשות לי מבחן אישיות..

גם אז הייתה לי בעיה.
זה שהוא עשיר לא שם אותו בנקודת פתיחה טובה יותר או פחות, אני לא חושבת שצריך להיכנס למערכת יחסים ולהבליג על דברים שמפריעים רק כי הוא עשיר.

וזה עושה אותו מפונק מאוד שזה גם דיי דוחה בעיניי ולא גברי בעליל.. סורי.

 

[bikingstudent]

אישית אני נגד אתרי הכרויות

מיותר לחלוטין בעידן הפייסבוק.

אני יכול להגיד לך שבגישה נכונה אפשר למצוא ולהכיר דרך 7000 קבוצות שונות בפייסבוק,
ים של אנשים שונים ומשונים לכל מטרה שרק תרצי.

אישית במספר שבועות אחרונים..
אני יכול להגיד לך שניכנסתי למין גל כזה.
הכרתי אדם אחד -יש לו קבוצות וחברים שנימצאים בקבוצות אחרות..
ומפה לשם יש לי כמה קבוצות עם שתיים עיקריות

וכנראה שהכרתי כמה פוטנציאליות

 

[I wanna be happy]

למה נגד?

סתם מעניין אותי לדעת.

ושמחה לשמוע שהולך לך

 

[el pajaro caniggia]

בעניין אתרי היכורויות

גם הפייסבוק פסול בעיניי, שלא לדבר על זה שאין לי אחד כזה

 

[bikingstudent]

הפייסבוק סתם מהווה חלופה לאתרי הכרויות.

ובחוץ במקומות מרכזיים אפשר להכיר גם -אפילו עדיף

 

[idanbitterman]

אז ניסית אתרי הכרויות וזה לא הקטע שלך...

בסדר גמור... דרך אגב אתרי הכרויות רחוקים מאוד מלהודות בכישלון.
בואי ניקח רגע את הדברים בפרופורציה: את בת 23, חזרת מטיול קצר בהודו, כל החיים עוד לפנייך.
לך הייתי מציע לקחת צעד אחורה, להרגע, להתרכז במשהו אחר... יש לי הרגשה שהעיסוק בנושא הזה מכביד עלייך מאוד.
יש סיכוי טוב שדווקא כשתרפי ותהיי שלמה עם העובדה שאת לא בזוגיות תרגישי משוחררת פתאום. תחייכי, תבלי, תהני, אני בטוח שזה יגיע!
היית שמח לדעת אם את רואה את עצמך כבחורה מאושרת, אם את מרוצה משאר תחומי החיים שלך ואם את חושבת שאת מוכנה באמת לקשר זוגי אמיתי.

 

[I wanna be happy]

כן, כניראה שזה באמת לא..

זה באמת מאוד מכביד עליי כי כולם במשפחה גם מסתכלים עליי כבר ומנסים להבין מה לא בסדר.. אז גם אני מנסה להבין מה לא בסדר..

איך אפשר להיות שלמה עם מצב כזה? לוותר? להבין שזה לא יקרה?

אני לא יודעת אם אני מאושרת.. יש לי עבודה טובה מאוד, מחפשת דירה ורוצה להתחיל ללמוד... לא בטוחה עדיין מה אבל נגיע לזה..

 

[תולעת22]

האם את

מאושרת במקום עבודתך? שמחה באופן כללי? מרגישה שאת מממשת את עצמך ולא רק דואגת לספק את צרכי החברה סביבך והמשפחה?
נראה לי שאת לא ממש מאושרת ואולי את גם לא בדרך הנכונה, בגלל זה קשה לך ואת חושבת שמשהו לא בסדר וזו השגיאה שלך.
ברגע שאדם מגיע לסיפוק עצמי בתחומים אחרים שלא קשורים בהכרח לזוגיות כמו מקצוע וכו' הוא בד"כ גם מוצא על הדרך זוגיות.

 

[I wanna be happy]

יש משהו במה שאתה אומר..

נראה לי שאני עונה לא על כל הסעיפים..

אני אומללה

 

[תולעת22]

את לא אומללה

אולי את בנתיב שלא טוב עבורך, תנסי לחשוב מה תמיד היית רוצה, במה תמיד חלמת לעבוד\ללמוד ותלכי אך ורק לפי עצמך, החשיבה שלך והדרך שלך. אל תקשיבי לסביבה ולהורים. תאמיני לי שבתוכך את הכי יודעת מה טוב בשבילך ונכון. יש גם אנשים שעוזרים בתחום כמו מאמנים אישיים, פסיכולוגים וכו' (אם את כמובן מרגישה צורך). את יכולה לעשות זאת גם לבד.

בהצלחה, ואם תרצי אני כאן בשבילך.(ד"א אני בת)

 

[I wanna be happy]

חחח תודה רבה

אני כבר הולכת (לכל אלו) ועדיין לפעמים מרגיש לי שנמאס לי..
קשה כל כך כל תהליך ההבנה העצמית הזה שנמאס לי לפעמים ובא לי לזרוק כבר את הכל! אבל כן.. יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לעשות. קשה לי באמת הקטע הזה שהמשפחה שלי מסתכלת עליי כאילו כולן יותר טובות ממני כי יש להן חבר.. למרות שאני יודעת שהן פחות ממני.. אבל משפחה לפעמים יודעת איפה לפגוע

בכל מקרה, תודה רבה על ההזמנה, אני עוד עלולה לקחת אותה ולחפור לך במסרים

 

[תולעת22]

תרגישי חופשיי=]