אני כל כך מבינה את הדאגה שלך,
החשש שתשקיעי את מלוא ליבך אהבתך ותתני את כל כולך לילד שבסוף יגיד לך שאת לא אימו האמיתית וינטוש או ירצה לנטוש אותך לטובת מישהי שכלל לא גידלה אותו. בעצם מה שנדמה לי שאת אומרת זה, למה בעצם להפוך ילד שמישהי אחרת ילדה לילד שלך? כל החיים שלך ישתנו ויסתובבו סביב אותו ילד שיש לו כמו לכל ילד המון צרכים והוצאות, גם פיסיות וגם רגשיות. כשתהיי הרוסה מעייפות, מה זה הרוסה, הלשון תשתרבב לך החוצה מרוב עייפות, הוא עוד ימשיך להריץ אותך עוד ועוד ועוד, ואין הנחות בעניין הזה. הוא יעשה לך דווקא, הוא יגיד לך לא, ייתכן שהוא יגיד לך שאת לא אמא שלו, הוא יגיד לך שעדיף היה שמישהי אחרת היתה מאמצת אותו, הוא ימצא כל מיני דרכים להכאיב לך בגיל מסוים ובעיתות של כעס. אבל אותו הילד ייתן לך משהו שלא ידעת אפילו שאפשרי להרגיש ככה. האהבה שתמלא אותך בכל פעם שהוא יעשה משהו מיוחד, חכם, אוהב, יצירתי, רגיש, מתחשב, מצחיק וכולי היא כזאת ענקית שאי אפשר בכלל לבטא אותה או לתת לה איזו שהיא מידת גודל. הילד הזה יעשה אותך אמא! את זה אף אחד אחר לא יוכל לתת לך חוץ ממנו. באותו רגע זה בכלל לא יעניין אותך מאיזה רחם הוא הגיע ומי היתה היולדת שלו, כי את היא זו שזכית לגדל אותו, ליצור את הקשר הלבבי המיוחד הזה ביניכם, להיות משפחה. ומה שיעשה אתכם משפחה זו האהבה שבלב, ולא הגנטיקה והביולוגיה. הביולוגיה עשתה את שלה ביום שהוא נולד, ברגע שהוא נמסר והגיע אלייך את היא אימו, אלייך הוא ירוץ כשהוא ירצה חיבוק, אהבה, הגנה, ביטחון וכו'. את הופכת באופן רשמי ומצפוני אחראית לו ולצרכיו, ואם תכבדי אותו ותאהבי אותו כמו שמגיע לו הוא ישיב לך באותה המטבע, גם אם הוא ירצה להכיר ולמלא את הפערים שחסרים לו לגבי מי שילדו אותו, שזה טבעי מאוד בעיני לרצות לדעת, להבין, להכיר את הנפשות שנתנו לך חיים והביאו אותך לאוויר העולם, לשמוע מדוע ויתרו על הזכות לגדל אותך. זו לא בגידה זה חלק ממסכת חייהם של ילדים שנמסרו לאימוץ. לא קל לגדול עם הידיעה שהאשה שבאופן טבעי היתה צריכה להיות אמא שלך, לאהוב אותך ולגדל אותך, מסרה אותך וויתרה עליך. חלק גדול מן המאומצים רוצים לשמוע ולהכיר את הסיבות וסיפור החיים שמאחורי המסירה שלהם.
. אני מבינה שהם רוצים לדעת מאיפה באו ביולוגית אבל זה מאוד מציק לי-הלא ההורים גידלו אותם באהבה ונתנו להם כל שביכולתם?! אז מה זה משנה?! המחשבה לאמץ ולדעת שמגיל 13/14 הוא יתחיל לחשוב על הוריו הביולוגיים מדומה בעיניי לבגידה (ושוב סליחה אני לא מנסה לפגוע אלא להבין),ורוב פתיחות תיקי האימוץ ממה שהבנתי מעיתונים ושתי חברות שלי שמאומצות לא העלו שום דבר טוב אלא רק כאב-אז איפה פה סגירת העגל בדיוק? אשמח לתשובות ומצטערת אם אני פוגעת במישהו זו לא הכוונה ואני התלבטתי אם בכלל לכתוב את ההודעה... תודה מראש וסליחה...