סכסוך עבודה ברכבת בגלל מקלחות?

[cwen]

סכסוך עבודה ברכבת בגלל מקלחות?

סכסוך עבודה ברכבת בגלל מקלחות?
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4506501,00.html

מה נכון בכתבה ומה לא נכון?

 

[roeyil]

מילה אחת

סכסוך עבודה ברכבת בגלל מקלחות?
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4506501,00.html

מה נכון בכתבה ומה לא נכון?

מילה אחת
בהמות.

הפרטה ומהר.

 

[בועז ל]

יעל, התשובה לשאלת הכותרת שלך היא

סכסוך עבודה ברכבת בגלל מקלחות?
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4506501,00.html

מה נכון בכתבה ומה לא נכון?

יעל, התשובה לשאלת הכותרת שלך היא
שזה כנראה מה שמישהו (נחשי מי

) מעוניין שתחשבי. מובן מאליו שסכסוך העבודה קצת יותר רחב ועמוק מסכסוכון המקלחות, אף שזה האחרון דווח באופן סביר למדי. רגע, לפני שממשיכים: את בטוחה שאת רוצה להכיר את כל סאגת "היפים והאמיצים" של ועד והנהלת הרכבת?
אם כן, אז דעי לך שטלנובלת "Ramla mi vida" שמועלית כאן מעת לעת מחווירה לעומת טלנובלת העל ברכבת.

 

[ambitious cyanide]

לא סיימנו עם סכסוכי העבודה ברכבת?

יעל, התשובה לשאלת הכותרת שלך היא
שזה כנראה מה שמישהו (נחשי מי

) מעוניין שתחשבי. מובן מאליו שסכסוך העבודה קצת יותר רחב ועמוק מסכסוכון המקלחות, אף שזה האחרון דווח באופן סביר למדי. רגע, לפני שממשיכים: את בטוחה שאת רוצה להכיר את כל סאגת "היפים והאמיצים" של ועד והנהלת הרכבת?
אם כן, אז דעי לך שטלנובלת "Ramla mi vida" שמועלית כאן מעת לעת מחווירה לעומת טלנובלת העל ברכבת.

לא סיימנו עם סכסוכי העבודה ברכבת?

 

[בועז ל]

ממש לא.

לא סיימנו עם סכסוכי העבודה ברכבת?

ממש לא.

 

[ambitious cyanide]

למה לא?

ממש לא.

למה לא?
כלומר, חוץ מזה שועד העובדים הם בהמות.

הסכסוך המקורי היה סביב תחזוקת הקרונות וכמקובל בארצנו, הם קיבלו את כל מה שהם רצו ועוד קצת. מה עוד נשאר?

 

[בועז ל]

מאחר שלטענת הוועד, הנהלת הרכבת אינה מקיימת

למה לא?
כלומר, חוץ מזה שועד העובדים הם בהמות.

הסכסוך המקורי היה סביב תחזוקת הקרונות וכמקובל בארצנו, הם קיבלו את כל מה שהם רצו ועוד קצת. מה עוד נשאר?

מאחר שלטענת הוועד, הנהלת הרכבת אינה מקיימת
סעיפים מסוימים בהסכם מיקור החוץ, שעליו היא חתומה. שים לב שבוועד הרכבת דווקא הפנימו את השפעתם השלילית בעבר של "מאורעות גילה אדרעי", וניהלו בסבב האחרון מאבק שאינו פוגע ישירות בציבור הנוסעים. אני יכול לספר לך שכבר הספקתי לשמוע התבטאות של מנהל בכיר מאוד ברכבת, שביקר את אופן הכנת הסכם מיקור החוץ וטען ש"מישהו הזדרז מדי עם נושא מקצועי מורכב".

ד"א: אני מבקש להשתמש בשפה ראויה. כינויי גנאי אינם תורמים לרמת הדיון בפורום.

 

[ambitious cyanide]

יש פגיעה ויש פגיעה.

מאחר שלטענת הוועד, הנהלת הרכבת אינה מקיימת
סעיפים מסוימים בהסכם מיקור החוץ, שעליו היא חתומה. שים לב שבוועד הרכבת דווקא הפנימו את השפעתם השלילית בעבר של "מאורעות גילה אדרעי", וניהלו בסבב האחרון מאבק שאינו פוגע ישירות בציבור הנוסעים. אני יכול לספר לך שכבר הספקתי לשמוע התבטאות של מנהל בכיר מאוד ברכבת, שביקר את אופן הכנת הסכם מיקור החוץ וטען ש"מישהו הזדרז מדי עם נושא מקצועי מורכב".

ד"א: אני מבקש להשתמש בשפה ראויה. כינויי גנאי אינם תורמים לרמת הדיון בפורום.

יש פגיעה ויש פגיעה.
נכון שועד הרכבת מבין שאי אפשר לשבות מתי שהם רוצים.
אבל גם פגיעה תקציבית היא פגיעה בציבור, אם כי פחות נראית לעין.
גם היום עובדי הרכבת נהנים מתנאים מצויינים, טובים בהרבה מעובדים אחרים במגזר הציבורי ובכלל. לא ברור למה מגיע להם עוד.

ההתנהלות שלהם מזכירה מאד את ועד עובדי חברת חשמל. נראה שהפתרון הוא איסור על שביתה בחברות שמספקות שירותים חיוניים כדי להסביר לועדים למיניהם שהם עובדים אצל המדינה ולא להפך.

איזה זכות יש בכלל לעובדי הרכבת להתערב בהחלטות ניהוליות? אם הם לא מסכימים עם סעיפים מסויימים בהסכם מיקור החוץ, שיעשו את מה שכל עובד אחר עושה כשהוא לא מסכים עם המנהל שלו: שישנו את דעתם או שיחפשו מקום עבודה אחר.

 

[בועז ל]

עדיין לא הומצאה השביתה, וכנראה גם שלא תומצא,

יש פגיעה ויש פגיעה.
נכון שועד הרכבת מבין שאי אפשר לשבות מתי שהם רוצים.
אבל גם פגיעה תקציבית היא פגיעה בציבור, אם כי פחות נראית לעין.
גם היום עובדי הרכבת נהנים מתנאים מצויינים, טובים בהרבה מעובדים אחרים במגזר הציבורי ובכלל. לא ברור למה מגיע להם עוד.

ההתנהלות שלהם מזכירה מאד את ועד עובדי חברת חשמל. נראה שהפתרון הוא איסור על שביתה בחברות שמספקות שירותים חיוניים כדי להסביר לועדים למיניהם שהם עובדים אצל המדינה ולא להפך.

איזה זכות יש בכלל לעובדי הרכבת להתערב בהחלטות ניהוליות? אם הם לא מסכימים עם סעיפים מסויימים בהסכם מיקור החוץ, שיעשו את מה שכל עובד אחר עושה כשהוא לא מסכים עם המנהל שלו: שישנו את דעתם או שיחפשו מקום עבודה אחר.

עדיין לא הומצאה השביתה, וכנראה גם שלא תומצא,
שאינה מייצרת פגיעה כלשהי. מבלי לקבוע אם אכן צודק הוועד בטענותיו בדבר הפרת הסכם חתום, אעיר כי לעניין התנאים שמהם נהנים עובדי הרכבת אין ולא צריך להיות דבר עם כיבוד הסכמים חתומים. לכאורה, אין כאן התערבות (ושוב, מבלי לקבוע עמדה מי צודק - עניין שמחייב הכרה קצת יותר מעמיקה מקריאת שמועות בתקשורת) בעניין ניהולי אלא מאבק להשגת תנאים וזכויות שנחתמו בהסכם; והלוא זו תכליתו של כל ועד - לשמור על זכויות העובדים, לא?

ברצוני להזכיר לך ולכולם שמטרתו העיקרית של מיקור החוץ הייתה להביא לשיפור דרמטי ברמת התחזוקה של הציוד הנייד ברכבת. אם מטרה זו לא תושג בסופו של יום או בגין הסכם שתוכנן גרוע, אז מה הועילו חכמים בתקנתם?

 

[ambitious cyanide]

שאלה טובה. אבל יש עוד משמעויות.

עדיין לא הומצאה השביתה, וכנראה גם שלא תומצא,
שאינה מייצרת פגיעה כלשהי. מבלי לקבוע אם אכן צודק הוועד בטענותיו בדבר הפרת הסכם חתום, אעיר כי לעניין התנאים שמהם נהנים עובדי הרכבת אין ולא צריך להיות דבר עם כיבוד הסכמים חתומים. לכאורה, אין כאן התערבות (ושוב, מבלי לקבוע עמדה מי צודק - עניין שמחייב הכרה קצת יותר מעמיקה מקריאת שמועות בתקשורת) בעניין ניהולי אלא מאבק להשגת תנאים וזכויות שנחתמו בהסכם; והלוא זו תכליתו של כל ועד - לשמור על זכויות העובדים, לא?

ברצוני להזכיר לך ולכולם שמטרתו העיקרית של מיקור החוץ הייתה להביא לשיפור דרמטי ברמת התחזוקה של הציוד הנייד ברכבת. אם מטרה זו לא תושג בסופו של יום או בגין הסכם שתוכנן גרוע, אז מה הועילו חכמים בתקנתם?

שאלה טובה. אבל יש עוד משמעויות.
לכאורה, למה צריך מיקור חוץ כדי לשפר את רמת התחזוקה? מה רע בעובדים הקיימים? ואם יש משהו רע בעובדים הקיימים, למה לא לפטר אותם ולהעסיק עובדים מוכשרים יותר? הרי תחזוקת רכבות היא לא תורה מסיני, כל העולם מתחזק רכבות ולאו דווקא במיקור חוץ.

ההבנה שלי היא שיש סיבה נוספת ליציאה למיקור חוץ: הרצון ליצור כוח עבודה לא מאוגד ברכבת וזה בדיוק מהות ההתנגדות של הועד. כלומר, הועד מנסה לשמר את הכוח שלו ולא את תנאי העובדים החברים בו.

השאלה היא ממתי יש לועד סמכות להתערב בהחלטות שלא נוגעות בכלל בתנאי העבודה של העובדים הקיימים.

אני מסכים שהסכמים חתומים צריך לכבד. אבל זה המצב עבור הסכמים שנחתמו בתום לב. האם הסכמי העבודה שקיימים ברכבת האם כאלו? לדעתי לא, הרי להנהלה אין הרבה אופציות כשיש נגדה את נשק השביתה.

ולגבי הכרה מעמיקה יותר, מאיפה הדיוט כמוני יכיר אם לא מהתקשורת וממעט הדברים שמפורסמים כאן?

 

[בועז ל]

שאלותיך הן שאלות לא פחות טובות וכבדות משקל.

שאלה טובה. אבל יש עוד משמעויות.
לכאורה, למה צריך מיקור חוץ כדי לשפר את רמת התחזוקה? מה רע בעובדים הקיימים? ואם יש משהו רע בעובדים הקיימים, למה לא לפטר אותם ולהעסיק עובדים מוכשרים יותר? הרי תחזוקת רכבות היא לא תורה מסיני, כל העולם מתחזק רכבות ולאו דווקא במיקור חוץ.

ההבנה שלי היא שיש סיבה נוספת ליציאה למיקור חוץ: הרצון ליצור כוח עבודה לא מאוגד ברכבת וזה בדיוק מהות ההתנגדות של הועד. כלומר, הועד מנסה לשמר את הכוח שלו ולא את תנאי העובדים החברים בו.

השאלה היא ממתי יש לועד סמכות להתערב בהחלטות שלא נוגעות בכלל בתנאי העבודה של העובדים הקיימים.

אני מסכים שהסכמים חתומים צריך לכבד. אבל זה המצב עבור הסכמים שנחתמו בתום לב. האם הסכמי העבודה שקיימים ברכבת האם כאלו? לדעתי לא, הרי להנהלה אין הרבה אופציות כשיש נגדה את נשק השביתה.

ולגבי הכרה מעמיקה יותר, מאיפה הדיוט כמוני יכיר אם לא מהתקשורת וממעט הדברים שמפורסמים כאן?

שאלותיך הן שאלות לא פחות טובות וכבדות משקל.
לטעמי, תובנותיך באשר למטרות הסכסוך מצד שני הצדדים הן גם תובנות נכונות, כך שהדבר האחרון שניתן לומר עליו בהקשר זה שהסכם מיקור החוץ נחתם בתום לב (ובתום לב, אני מתכוון לשני הצדדים). אזכיר שבשיאו של סכסוך העבודה בעניין מיקור החוץ התנהלו בפורום דיונים ארוכים וסוערים לא פחות מאשר בזירת המאבק עצמו

. ביהמ"ש הכיר בלגיטימות של העובדים לנהל מאבק נגד השינוי המבני שההנהלה, בגיבוי משרד התחבורה, ניסתה לבצע בארגון, ואלה נאלצו עקב כך לנהל מו"מ עד לחתימתו של הסכם מיקור החוץ. להערכתי הצנועה, הסכם מרושל זה נעשה ונחתם בחיפזון (עקב לחצים פוליטייים בין השאר), ומעבר לקיום התחייבויות או אי קיומן, הותיר על כנן במידה רבה את הבעיות המרכזיות שהתקיימו קודם לכן. את התוצאות הבלתי נמנעות של הסכם זה אנו חווים כיום. ומשפט לסיום: חקי הראל ידע לעזוב בזמן.

 

[ambitious cyanide]

תודה על סיכום הדברים.

שאלותיך הן שאלות לא פחות טובות וכבדות משקל.
לטעמי, תובנותיך באשר למטרות הסכסוך מצד שני הצדדים הן גם תובנות נכונות, כך שהדבר האחרון שניתן לומר עליו בהקשר זה שהסכם מיקור החוץ נחתם בתום לב (ובתום לב, אני מתכוון לשני הצדדים). אזכיר שבשיאו של סכסוך העבודה בעניין מיקור החוץ התנהלו בפורום דיונים ארוכים וסוערים לא פחות מאשר בזירת המאבק עצמו

. ביהמ"ש הכיר בלגיטימות של העובדים לנהל מאבק נגד השינוי המבני שההנהלה, בגיבוי משרד התחבורה, ניסתה לבצע בארגון, ואלה נאלצו עקב כך לנהל מו"מ עד לחתימתו של הסכם מיקור החוץ. להערכתי הצנועה, הסכם מרושל זה נעשה ונחתם בחיפזון (עקב לחצים פוליטייים בין השאר), ומעבר לקיום התחייבויות או אי קיומן, הותיר על כנן במידה רבה את הבעיות המרכזיות שהתקיימו קודם לכן. את התוצאות הבלתי נמנעות של הסכם זה אנו חווים כיום. ומשפט לסיום: חקי הראל ידע לעזוב בזמן.

תודה על סיכום הדברים.