שנים אני מתבוננת בחתולי רחוב. בימינו מאכילים אותם בכמויות מסחריות שלא כבעבר. ובכן שמתי לב, שאפילו הגורים שביניהם, אינם פעילים כמעט בכלל ( לעומת החתולים שלי כשהם היו גורים). גם הקטנים כשהם ערים, הם סתם רובצים להם ולא משחקים כמעט. נדיר שאני אראה גור צעיר משחק עם זלזל, נוצה או ענף שיח או אפילו עם גור אחר!! ואני מדברת על גורים שאוכלים היטב. יש להם זמן והם שבעים. חתול הוא חיית צייד. אם מזונו פרוס לו על שולחנו, הוא ישמור את האנרגיה שלו לצייד. אם אינו צריך לצוד - הוא יישן, או סתם ינוח. חתול הוא חיה שמשמרת אנרגיה. אוהב לצוד ואוהב לנוח, בעיקר לנוח... דווקא בבית יש להם יותר אתגרים כי זאת סביבה עשירה ויש להם בעלים שדואגים לשחק איתם או לפחות לספק להם תעסוקה. חתולים אינם צריכים מרחב. תן להם קופסת סופרמרקט, תא חשוך בארון הבגדים, מדף גבוה, חלון, והם מאושרים. הם חיות נפלאות לדירות עירוניות קטנות ודרישותיהם מאיתנו מועטות. קצת ליטופים וקצת משחקים ופינה חשוכה ושקטה רצוי גבוהה והמיטה שלנו... אנחנו חושבים שהם צריכים טיולים, מרחב, חברה, משחקים. בחוץ זה לא כך. בבית כן! דווקא בבית החתול מקבל ה כ ל !! ולכן הוא גם מחזיר לנו חיבה רבה ושואף להימצא בקרבתנו.
יש קצת הבדל בין זכרים ונקבות לא מסורסים בקרב חתולי רחוב. הנקבות נשארות במקום שנולדו עם האימהות ,הדודות והסבתות והגורים הקטנים. עקבתי אחרי חתולות בחצר, שנים עד שנעלמו כנראה מתו. החתולות נשארות בטווח של מטרים ממקום ההאכלה שלהן. הזכרים הם נודדים ממקום למקום. הצעירים שביניהם , נזהרים מהנקבות ואף חוששים מפניהן. הבוגרים מחפשים כלות וגם מגרשים בצרחות ובמאבקים חתולים זכרים אחרים, שנודדים למקום אחר. החיים שלהם באמת מלאי אקשן, אבל לא בדיוק חיים טובים. רבים מהם נפצעים, נדרסים, ונדבקים במחלות. לכן רצוי לסרס חתולי רחוב ולא רק לעקר את הנקבות.
חתולים שהתרגלו לצאת מהבית, תמיד ירצו לצאת, אבל אפשר ורצוי להרגילם לבית ללא יציאה. עדיף חיים שקטים בדירה קטנה מחיים מלאי סכנות בחוץ. אני למדתי זאת בדרך הקשה, רק אחרי שאיבדתי שני חתולי בית-חוץ. גם אני חשבתי שהחופש נחוץ להם. אבל לא - החופש הביא לקיצם.
