סיפרנו למשפחה

סיפרנו למשפחה


אז זהו, אני חודש שמיני, סוף סוף אזרתי אומץ וסיפרנו להורים....

חמותי אשה קצת מסורתית ומאוד קונפורמיסטית, כך שמאוד חששתי מהתגובה שלה. היחסים בינינו מאוד טובים ולא רציתי לקלקל שום דבר.
ישבנו איתה חמישי שעבר והודענו לה שאנחנו לא מתכוונים לחתוך. היא ניסתה להשתמש בטיעונים המוכרים "הילד יהיה שונה, חריג" "יש מחקרים על כך שזה בריא" (את עניין הדת/מסורת היא לא הכניסה לטיעונים בכלל כי אנחנו חילוניים ובעלי רק שומע טיעון כזה הוא מתרגז, אז בטח היא לא העזה).
והיא קיבלה את זה. היא לא אהבה את זה, אבל קיבלה. גרמה לי לאהוב אותה יותר.

למחרת סיפרנו לאבא שלי. עכשיו זה מוזר, אבא שלי הוא קיבוצניק, מקיבוצי התק"ם, מה הקשר שלהם לדת בכלל? הוא התפלא קצת ושאל למה? כמובן העלה כמה טיעונים של שונות ובריאות.
הסברתי לו מדוע אנחנו לא חותכים, נראה לי שהוא כ"כ השתכנע שהוא התחרט על כך שהוא מל את האחים שלי.

לאמא שלי סיפרתי לפני כמה חודשים, גם העלתה את הטיעוני בריאות, הסברתי מה שאני יודעת, נראה גם כן, שלא הכי היתה מרוצה, אבל קיבלה את זה.

זהו, עברנו מבחינתי את החלק הקשה...... אני כ"כ שמחה על כך שבעלי, למרות שהוא חילוני במאה אחוז, ולמרות זה שהוא לא הכי שלם עם ההחלטה (הוא לא משוכנע בכך שאנו "לא מחריגים" את הבן שלנו ומפחד מבעיות חברתיות ועם הבנות) הסכים ללכת איתי ולא לחתוך.

אני לא מבינה - למה חילונים חותכים?!! העולם הזה משוגע
 

kestrel

New member
אכן העולם משוגע..

אחרי שהתינוק יוולד מה שנראה לך עכשיו "החלק הקשה" יראה כמו non issue

אחרי שנופל האסימון במה באמת כרוך ניתוח כריתת עורלה (שזה מה שהמילה "ברית" בעצם מנסה להלבין) באמת קשה להבין מי מוכן לעשות דבר כזה לתינוק שלו
 

kootz

New member
"כי מה עוד נשאר לנו מהמסורת..."

חוץ מחלתוך לתינוק שרק נולד חצי מהעור על איבר המין.

רק כשמפרקים את המשפט הזה לגורמים מבינים כמה הוא מטורלל.
(למען הסר ספק- אני חילונית אתאיסטית ועל גופתי המתה יחתכו את ילדיי)
 

דקסו

New member
טוב שהורדתם את זה ממכם לפני הלידה


גם אמא שלי קיבוצניקית. התגובה הראשונה שלה היתה גם החשש החברתי, אבל אחרי שדיברנו והסברתי לה את כל הסיבות לא לחתוך היא לגמרי השתכנעה והיום כשהיא פוגשת נשים בגילה ושואלים על הברית היא אומרת בגאווה שהוא לא עבר ברית ומסבירה למה אין בזה שום הגיון


ולמה חילונים חותכים? כמו שכתבתי רבות בעבר - כי זה עדיין סוג של טאבו בישראל ויש כאלה שאפילו לא חושבים על האופציה של לא למול. למה חילונים שכן חשבו על האופציה וקראו מידע בכל זאת עושים ברית? זה באמת לא כל כך ברור לי. כנראה שבגלל שאין להם מספיק חוזק לעמוד מול החברה
(HEVRA) הרבה הורים עושים היום דברים רק כי "כולם עושים את זה ואני לא רוצה שהילד שלי יהיה שונה" גם אם מה שהם עושים מנוגד להשקפת חייהם. רק במקרה של הברית זה הכי נורא כי זו פגיעה פיזית בילד וזה גם בלתי הפיך.
 
מצד אחד -

אני לא רואה איך הייתי חותכת לבן שלי. זה כ"כ שגוי מבחינתי מכל כיוון שלא מסתכלים על זה.

מצד שני- אני כן יכולה להבין את האנשים, גם החילונים מסביבי, שלא מחליטים כמוני... יש לי הרבה חברות חילוניות וגם קיבוצניקיות וכולן בנתיים כן חתכו.
אחת מהן, בעלה הוא ערל (אנגלי, לא יהודי) ואמרתי לה שאני מתפלאת שהיא חתכה את התינוק שלה, גם אבא שלו ערל, גם חילונים, אתאיסטים, לכאורה שום סיבה, והיא אמרה שכן, הם חשבו על זה (חשבו בינם לבין עצמם, לא בדקו בספרות או משהו כזה) וכמו כולם "שלא יהיה שונה".....
אחותי גם כן מאוד מצדדת בנו, היא בעצמה כן חתכה את הבן שלה
ואמרה שהיא פשוט לא יכלה להתמודד עם חמותה, שהיא אשה קשה, ואמרה שהיא מאוד מקווה שהמנהג הזה יפסק בדור הבא.....

אני כן יכולה להבין את הקושי, כי אני מרגישה אותו בעצמי. אני באמת מקווה שאחרי שהמתוק שלנו יוולד, כמו שחברי הפורום פה אומרים, זה בכלל יהפוך ל"נון אישיו". איך בעלי אמר לי - "אם הילד יבוא בטענות, אני שולח אותו אליך." מבחינתי סבבה :)

חמודה אמא שלך


אבא שלי היה גם מאוד חמוד, אחרי שהסברתי לו מדוע החלטנו ככה, אז ראיתי על הפנים שלו חרטה, איך הוא לא חשב אפילו והלך עם העדר ושאל אותי אם הוא יכול לספר לאדם אחד בקיבוץ, שהוא אדם עם עקרונות "אנטי דתיים", והתחשק לאבא שלי להקניט אותו ולומר לו משהו על הברית של הילדים שלו.
אמרתי לו שאני לא מתביישת או שמהו כזה, אבל נראה לי שאיבר המין של הבן שלי זה לא דבר שראוי לשוחח עליו סתם ככה בציבור.
 
איזה חמוד


יפה מצידו של אבא שלך לבקש את רשותך לחלוק את המידע עם מישהו אחר


התגובה שלו (החרטה על כך שהוא מל את הבנים שלו) מסבירה למה הרבה סבאים וסבתות לעתיד מגיבים בהתנגדות כשמציגים להם לראשונה את נושא האי-מילה: זה אומר שהם עשו טעות עם הילדים שלהם. קשה לקבל את העובדה שעשית טעות בעבר, טעות שאי אפשר כבר לתקן, ועוד יותר קשה להודות בזה בריש גלי. לא פלא שלרבים זה לוקח זמן לעכל ולהבין, והרבה ממשיכים להתעלם מזה...
 

דקסו

New member
אחותי אותו דבר

גם מצדדת בנו. פשוט כשבנה נולד לפני 3 שנים היא ממש לא חשבה על האופציה לא למול. היום היתה נוהגת אחרת.

אני בגדול גם יכולה להבין את הקושי של החילוניים שאין להם מספיק ידע. אבל מי שקורא את מה שבדיוק עושים בברית ואת ההשלכות של זה ועושה בגלל הפחד מהשונות, מהחברה, קצת קשה לי להבין. שוב, כמו דברים אחרים שעושים רק כי כולם עושים ולא חושבים לרגע על ההגיון או אי ההגיון.....
 
שמחה שסיפרתם ומקווה שכך גם ימשיך

אנחנו היינו באותו מקום לפני חודשים בודדים, כפי שאפשר לראות בהודעה למטה (שכתב בעלי) בננו נולד לפני קצת יותר משבועיים וכמובן שלא חתכנו, אבל כמובן שנאלצנו להסביר מאה אלף פעמים לכל מי שבא לבקר מדוע אנחנו לא עושים את המובן מאליו.
כשאנחנו סיפרנו למשפחתו של בעלי הם הגיבו יחסית רגוע (לדעתי הם חשבו שזה שיגעון שיעבור לנו). ככל שהלידה התקרבה היו מספר ניסיונות שכנוע שרובם מורכבים מהמשפט "אתם עושים טעות" בלי יותר מידי הסברים ובלי לנסות להבין את הסיבות שלנו.
אחרי שילדתי היו איזה יומיים של ממש תחנונים וכמו שכתבתנו זה נגמר בזה שההורים של בעלי לקחו חופש מהעבודה ואמרו לכולם שהיה אירוע מצומצם...
עד אתמול היה די שקט ואז הגיע דודה שלי עם המון טיעונים לא הגיוניים (גרמנו לזה שכולם מדברים אלינו ולשון הרע ואוי ואבוי), היא לא הייתה בקשר כלל כל הימים שחלפו ופתאום צצה עם זה.

בקיצור אני מאוד מקווה שאצלכם זה באמת הספיק שהודעתם מראש ושהתגובה הטובה תישאר כזו, אבל תהיו מוכנים לזה שאחרי הלידה יהיו כמה ימים של מתקפות...

בהצלחה ותעדכנו!
 

האלזה

New member
אם כך הם מגיבים בהתחלה מצבך מעולה!

אני צופה שההבנה רק תלך ותעמיק.
כיף לשמוע גם דיווחים שמחים לפעמים
 
הלוואי שתהיה המשך הבנה ואפילו מקווה

שזה יעורר מחשבה בסביבה שלי, כך שאנשים יבינו שזה ממש לא מובן מאליו ויחשבו על מה שהם עושים.
 

She Dolphin

New member
איזה יופי
טוב לשמוע על התגובות

אני מאחלת לכם שמעכשיו הכל ילך בקלות, ובכלל לגבי ההריון -


עם זאת, מצטרפת למי שכבר כתב לך כאן, תקחו בחשבון שבהמשך, אולי בקרבה ללידה, עלולות להופיע תגובות נוספות שיהיו לכם קצת מפתיעות ואף פחות נעימות, גם מאנשים שלכאורה נראו בשלב הראשון כמקבלים ומכבדים.

אני אומרת - תשמרו על אופטימיות ועל גישה בריאה כמו שעשיתם עד כה, אבל תכינו את עצמכם גם לאפשרות שעלולים להפתיע אתכם ושלא יתפסו אתכם לא מוכנים (בעיקר אם זה קורה פתאום אחרי הלידה כשאתם נרגשים וקצת מבולבלים). ואם זה לא יקרה, לא נורא
מקסימום תגידו לעצמכם "סתם התכוננו והמשפחות שלנו שיחקו אותה"


ואם אתם רוצים להרגיש עוד יותר טוב (אולי בעיקר בעלך המודאג מעט) כדאי לכם להגיע למפגש קה"ל עוד במהלך ההריון
 
תודה

היינו כבר במפגש קה"ל, אני חושבת שבעלי עדיין לא השתכנע לגמרי, אבל הוא מוכן "לוותר" בנושא הזה.

לי לעומת זאת המפגש ומה שדיברנו עליו שם גרם להבין שאני יותר מפחדת מהשונות החברתית, כלומר, מפחדת על כך שאני/אנחנו כמשפחה נהיה חריגים. וזה מחיר שאני לא מוכנה שהקטן ישלם.
 
כייף לשמוע!


ואני מצטרפת לפליאה שלך על חילונים שחותכים. ממש ביזארי בעיני לא לשמור שום מצווה ודווקא מצווה שפוגעת באחר - עליה לשמור. אבל נראה שיותר ויותר חילונים מוותרים על זה. מקווה שכך ימשיך.
 
כיף לקרוא, מקווה שישמר שקט סביב הנושא


וגם אחרי הלידה, ותמשיכו להנות מההריון ומסופו המתוק


שימשיך קל ותקין, שיהיה בשעה טובה
 
למעלה