סיפור של... ניצול?
לפני זמן מה ישבתי בגישור בין לקוח לקבלן בניה. לפני בית המשפט הם נתנו את הסכמתם ללכת לגישור, וכך הגיעו להליך. מטעם הקבלן הגיע נציג. הלקוח הגיע בעצמו. הצדדים הציגו בפתח הגישור עמדות מנוגדות ורחוקות מאוד. לאחר שעה וחצי של בירור טעמי הצדדים, לדעתי היה ברור לשני הצדדים שהעמדות הראשוניות לא יכולות באמת לעמוד במבחן הביקורת. אבל אז הפתיע נציג הקבלן, ואמר שהעמדה שהציג בפתח הגישור היא לא רק עמדתו הראשונה, אלא גם האחרונה. לא עזרה מחאת הצד השני, שסיפר שההצעה הוצעה כבר בבית המשפט ונדחתה על ידיו, ושאל מדוע נתקיים הליך הגישור. הנציג הודיע שזה המנדט שיש לו; ולשאלתנו-המגשרים ענה שאין טעם לבדוק עם שולחו את האפשרות לשנות את המנדט. האם היתה זו החלטה חכמה מבחינתו? לא אוכל לדעת. אבל מדוע נתן נציג הקבלן להליך להתנהל למשך כמעט שעתיים? כשלעצמי אני תוהה, האם ההליך נוצל למראית עין מול בית המשפט?
לפני זמן מה ישבתי בגישור בין לקוח לקבלן בניה. לפני בית המשפט הם נתנו את הסכמתם ללכת לגישור, וכך הגיעו להליך. מטעם הקבלן הגיע נציג. הלקוח הגיע בעצמו. הצדדים הציגו בפתח הגישור עמדות מנוגדות ורחוקות מאוד. לאחר שעה וחצי של בירור טעמי הצדדים, לדעתי היה ברור לשני הצדדים שהעמדות הראשוניות לא יכולות באמת לעמוד במבחן הביקורת. אבל אז הפתיע נציג הקבלן, ואמר שהעמדה שהציג בפתח הגישור היא לא רק עמדתו הראשונה, אלא גם האחרונה. לא עזרה מחאת הצד השני, שסיפר שההצעה הוצעה כבר בבית המשפט ונדחתה על ידיו, ושאל מדוע נתקיים הליך הגישור. הנציג הודיע שזה המנדט שיש לו; ולשאלתנו-המגשרים ענה שאין טעם לבדוק עם שולחו את האפשרות לשנות את המנדט. האם היתה זו החלטה חכמה מבחינתו? לא אוכל לדעת. אבל מדוע נתן נציג הקבלן להליך להתנהל למשך כמעט שעתיים? כשלעצמי אני תוהה, האם ההליך נוצל למראית עין מול בית המשפט?