סיפור שהמצאתי

denkel

New member
היה עוד

. אנני הגיעה אל קרחת היער ולפתע מול עיניה נשקף שער, אבל הוא לא היה עשוי מאבן אלה מין עגול של או ,אנני חשבה לעצמה " בטח זה השער, שהיה כתוב אליו בספר " היא התקרבה אל השאר קרוב יותר כדי לקראות אם רואים דרכו משהוא .ובום היתנגש בה יצור מוזר .הוא היה קטן ,עם כנפיים ואת יופיו אי אפשר היה לתאר או לצייר גם אם כל הצבעים שיש בעולם . הוא הסתכל אליה והיא אליו ושניהם צעקו . היצור התעופף סביבה ואז אמר " עוד בת אנוש .אבל איך היא רואה אותי ? " אנני שמעה אותו . אבל פחדה לענות , עד שהוא הסתכל אליה ואז היא הבינה שהוא מחכה לתשובה. היא אמרה " מי אתה ? ,אני אנני ואני פתחתי את השער הזה אולי אתה יכול להגיד לי מה כל זה?" היצור הקטן והיפה הסתכל על פניה והוא היה נירא כאילו הוא חושב ואז אמר " אני פן ,זה כמו פיה אבל זכר , וזה שער שמחבר שני עולמות העולם של בני האנוש והעולם של יצורי הקסם" אנני הייתה בשוק. עד עכשיו היא לא האמינה בכלל שהם קיימים. ועכשיו היא מדברת עם פיה או פן או מה שזה לא יהיה. היא שאלה אותו" ומה אתה עושה כאן ?" הוא ענה לה " אני יצאתי לחפש פטריות , פשוט אצלנו הם כבר לא כל כך טעימות" אנני הציע לו עזרה, הפן החמוד הסכים . ושניהם טיילו ביער ואספו פטריות. הערב ירד, ואנני ניזכרה שהיא צריכה לחזור הביתה, הפן ליווה אותה עד לסף ביתה .היא שאלה אותו "אתה א מפחד שאנשים יראו אותך ?" והוא ענה לא " לא, כי רק את יכולה לראות אותי, כי את פתחת את השער . אז תסירי דאגה מליבך" אני שמחה, ענתה אנני. ונכנסה הביתה, אמה ישבה במטבח וחיכתה לה " גברת צעירה איפו היית ?" " אמא הייתי בחוץ טיילתי בין הפרחים והעצים ". אמה של אנני סלחה לה ואנני עלתה לחדרה כי הייתה מותשת מהיום הארוך שבילתה ביער. למחרת בבוקר אנני התעוררה מרעש מוזר שהפריע לה לישון .זה היה הפן שעף מעליה וניסה להעיר אותה . היא התעוררה וראתה את הפן . " מה אתה עושה כאן ?" היא שאלה אותו " אני , באתי לקחת אותך היום לעולם שלי ..." הוא ענה .אנני הייתה קת בהלם " לעולם של היצורים ? " היא חשבה לעצמה . היא התלבשה והתחילה לצעוד כיון הדלת. אבל הפן עצר אותה "לאן את הולכת?"." אני ?" שאלה אנני " כן אלה מי אתה רואה כאן עוד מישהוא ?" . אנני ענתה לו " אבל החלטנו שאנחנו הולכים ליער לא ?" הפן צחק ואמר " כן אבל הפעם את עפה איתי " אנני הייתה כבר ממש מבולבת ובלי שהספיקה להגיד משהוא. הפן פיזר עליה אבקה בצבע צהב, מתוך שק קטן. ולפתע אנני התרוממה לאוויר. היא הייתה כל כך מפוחד תאבל צמד אחר היא הרגישה חופש. היא הרגישה כמו ציפור . אני חושב שזהוא להיום כי כבר אין לי כח לכתוב
 

sapirit14

New member
אוקיי תגובה שנייה לשני החלקים...

אותן הערות שהיו לי קודם- פסקות, פיסוק... וניסוח. לא נראה לי שבסיפור שרשום בשפה גבוהה הביטוי "היא היתה בשוק" מתאים.
 

denkel

New member
?

כן אני אתייחב לכ העצות נ.ב איפו כתוב היא הייתה בשק אתה יכולה להגיד לי איפו זה בערך כאילו איזה מצב ?
 

sapirit14

New member
בחלק האחרון, אני חושבת, שפירסמת..

אנני הייתה בשוק. עד עכשיו היא לא האמינה בכלל שהם קיימים. ועכשיו היא מדברת עם פיה או פן או מה שזה לא יהיה.
 

denkel

New member
?

אז מה אתם חושבים בכלליות על הסיפור ( יפה /לא יפה /מכוער /מדליק.....)
 

denkel

New member
הסוף

הפן עף מהחלון השבור שהיה בחדר אנני ,ואנני עפה אחוריו .הם עלו מעלה מעלה בשמיים ,כדי שהאנשים לא יראו את אנני ,היא הרגישה כל כך קרובה אל השמש. הם עפו מעל היער עד שהגיעו אל החורשה. השער עמד שם אך הפעם היה גדול יותר. הפן אמר לה " השער גדל ,עכשיו הוא בגודל המירבי " .אז אנני הבינה למה הכוונה שהשער יתרחב. הפן עף במהירות אל תוך השער . ואנני עדיין התעופפה לידו . היא פחדה להיכנס . אבל לבסוף היא נכנסה קודם היא הכניסה את ידה , ואז פתאום נמשכה פנימה . כשהיא יצאה מהשער לפתע מול עיניה נשקף מקום חדש , שהיא לא ראתה מעולם , הוא היה שונה, הוא הוא היה יפה. היה שם נחל אם מים צלולים וכחולים .ופיות ששיחקו בתוכו ,סביב הנחל היה אינסוף של פרחים צבעוניים אדומים ,כחולים ,לבנים ועד הרבה צבעים שאי אפשר לתאר אותם בכלל .עמדו שם דברים שדמו לבקתות אך הם היו קטנים מאוד . אנני ראתה מעבר לנחל חדי קרן , היא כל כך התרגשה לראות נוף כל כך יפיפה . השמיים היו כל כך כחולים ויפים לא כמו אל בני האדם ,הטבע היה פשוט לא ניתן לתאור . אנני הייתה מהופנטת על ידי היופי של המקום. פן משך את אנני אבל היא לא הרגישה , עד שהוא התחיל למשוך בשערה . אנני נבהלה ופלטה צעקה קטנה . היא סיבבה את ראשה, וראתה את פן מאחוריה. הוא משך אותה אל כיוון הנחל , היא תהעופפה איתו לשם. אנני עפה מעל הנחל ,ופתאום פן עף לתוכו וצלל .אנני לא ידעה מה הוא עשה ואז הוא יצא משם כנפיו היו מכוסות בטיפות קטנות של מים והן הבריקו, לאור השמש . היא לא הבינה מה הוא עושה והחליטה לשאול אותו " פן ? משהו קרה . " והוא ענה לה " לא , פשוט ככה אנחנו מתלאים בכח , וגם מתרעננים " פן התחיל לעוף ואנני אחריו. היא והוא העבירו את כל היום בטיולים בארץ הקסומה, שאת שמה אפילו לא ידעה. הערב ירד ואנני כבר הייתה צריכה לחזור . היא תהעופפה מבעד לשער ואז אל חדרה. אנני התרגשה, היא הייתה כל כך שמחה שעברה למקום הזה . אמה של אנני לא הייתה בבית כל היום. לכן אפילו לא ידעה שאנני לא נמצאת. הלילה ירד. והירח הופיע, הכוכבים זהרו והאירו את שמי הלילה. אנני נשכבה במיטתה ונרדמה לאט לאט ..... השמש עלתה והירח ירד . אנני התעוררה, היא הייתה כל כך שמחה שהיה לה אפילו חשק לעזור במשהו , לכן היא התלבשה מהר , וירדה למטה היא עזרה לאמא שלה לסדר את החדרים , שעוד לא הגיעו אליהם . היא מצאה בהם דברים מוזרים . כמו כל מיני צמחים, צנצנות אם דברים שנראו כמו נחשים . ועד כל מיני שטויות . וכך היא כמעט את כל השבוע . היא חשבה שפן שכח אותה , כי הוא לא בא לבקר . אז היא החליטה , לבקר אותו לבד . היא התלבשה והלכה אל היער . היא הגיעה אל החורשה הייתה כבר מלאה במעגלים של פטריות וכל מיני יצורים כמו פיות שדונים וכל מיני שאפילו לא ידעה מהם . היא כנסה אל השער , ועברה לעולם הקסום . היא חיפשה וחיפשה ולא מצאה את פן . היא החליטה לשאול את אחת הפיות. היא ניסתה להתקרב אליהם . אך הם עפו ממינה . היא התיאשה והתיישבה על בול עץ, לפתע היא שמעה, צליל ש בכי , היא ראתה פיה קטנה ועדינה שכנפיה היו בצבע תכלת בהיר וגופה בלבן . היא ניראתה כמו פרח פעמונים. היא שאלה אותה למה היא בוכה ופיה ענתה לה " אחי , פן נחטף על ידי המשרתים של הערפד " כשאנני שמע את זה היא נפלה מבול העץ , כי היא הייתה בהלם " מה פן ?, אבל למה ?" היא שאלה . הפיה הקטנה ענתה לה " אני לא ידעת , אבל אני רוצה להציל אותו " את זה אני כבר ניחשה בעצמה . וזה מה שהיא החליטה גם לעשות . היא חזרה לביתה לקחה את הספר " פיות שדונים ומה שבינהם " וחזרה אל הפיה . היא אמרה לה " עכשיו אנחנו הולכול להציל את פן" . הפיה כל כך שמחה . היא פיזרה אליה את אותה האבקה הזהובה ואנני שוב התרוממה לאוויר. הפיה הקטנה הובילה את אנני , אל מקום החזקתו של פן .הן עפו דרך עצים, שיחים, נחלות וכל מיני ביצות עד שהגיעו למקום מוזר .הוא היה שחוך ואפך ובמרכזו עמדה טירת אבן גדולה . הפיה הטנה אמרה " הינה כאן הוא מוחזק על ידי הערפד" אנני , ניסתה לחפש דרך להיכנס אך לא מצאה . לכן פתחה את הספר והתחילה לחפש משהוא שאולי יעזור לה ,היא נתקלה בכל מיני כשפים, לחשים ויצורים. עד שמצאה לחש ליצירת תעלה , שתיתן כניסה למקום. היא ניסתה לעשות את הלחש, אבל לא הצילחה . ואז ביקשה עזרה מהפיה . היא והפיה הטילו את הלחש והצליחו לפתוח תעלה, שהובילה אל אחד החדרים בטירה . הם עברו דרך התעלה . והגיעו לחדר שהיה מואר על ידי אור לפידים בוערים שהיו תלוים על הקירות ,ליד הקירות עמדו שיריונים ,. אנני פחדה כל כך שרגליה רעדו ופניה הלבינו .היא והפיה קטנה יצאו מהחדר וירדו במורד המדרגות , לפתע ה םשמעו עקות קטנות שנמעו כמו של פן . הפיה הקטנה עפה למטה ואנני אחריה . ואז הם ראו את פן קשור בשרשרת.אנני התקרבה אליו וניסתה לשבור את השרשרת , אך היא לא הצליחה. הוא שוב ניסתה להשתמש בספר אך הפעם זה עבד. השרשרת התפרקה . פן הפיה ואנני עפו למעלה אל התעלה. אבל פתאום הערפד הם ראו את הערפד עומד ליד התעלה ואמר " חשבתם שתיקחו אותו ? ,אז חשבתם לא נכון " אנני הייתה לחוצה לכן היא אמרה לפיה ולפן לחכות והיא תחשוב מה לעשות .היא חשב וחשבה. עד שעלה לה רעיון . היא אמרה " בואו נדחוף אותו אל התעלה ואז נסגור אותה והוא יעלם איתה " פן והפיה הסכיממו אבל הם היו צריכים עוד תגבורת , לכן פן שרק ופתאום התחילו להופיע עוד ועוד פיות , כל מיני יצורים ואפילו חדי קרן . כלום נעמדו והחילטו שבשלוש דוחפים . 1, 2 , 3 כולם הסתערו על הערפד והעיפו אותו אל התעלה. ובזמן הזה אנני, פן והפיה אמרו את מילות הלחש כדי לסגור את התעלה . התעלה ניסגרה וכולם ניצלו, והערפד נעלם . הם שחררו את כול השבוים שהיו בכלובים לחופשי . אנני פן והפיה שמחו ,רקדו ושרו . אאני הייתה צריכה לחזור לביתה . כי היה כבר מאוחר . סוף השבוע האחרון של החופש נגמר, והלימודים קרבו ובאו .אנני בילתה את השבוע האחרון בעולם הקסום . כשהלימודים התחילו אנני ניפרדה מהעולם הקסום ומהספר לשנה הקרובה. אבל היא הבטיחה לחזור לעולם הקסום בחופש הבא . הסוף ...
 

sapirit14

New member
זה הסיפור שלך, אבל בעיקרון...

הסוף קצת זריז, כלומר לא חשבת איפה אפשר לעצור ולהוסיף עוד דברים... זה נראה מהיר מדי, כמו אגדת ילדים שתירגמו בחיפזון או משהו. בכל מקרה זה הסיפור שלך ואתה צריך לכתוב אותו, לא אנשים אחרים כי הם יכולים לקחת את הסיפור למקומות אחרים עם הדמיון שלהם ואתה לא בטוח תאהב את זה. בסיפור צריך להשקיע, זה לא דבר שלוקח יומיים. השפה שלך גבוהה יחסית לגילך ואתה בהחלט יכול לשכתב אותו ולהגיע לתוצאה יותר מפורטת, ממוקדת, אטרקטיבית. מה תעדיף לקרוא- "אנני, הפן והפיה החליטו שעד שלוש דוחפים את הערפד, 1,2,3 הם דחפו והערפד נפל לתוך התעלה" או, "אנני, הפן והפיה (שאולי אפשר יהיה למצוא לה שם) לחשו זה לזה, "בספירת שלוש- דוחפים אותו לתוך התעלה! זו הדרך היחידה לחסל אותו! אוקיי, אחת... שתיים... שלוש!- ושלושתם דחפו אותו בכל כוחם, הערפד איבד את שיווי משקלו ונפל בצרחה מצמררת לתוך התעלה העמוקה והחשוכה." תפתח את המשפטים והסיטואציות.
 
ממש ממש יפה תמשיך לכתוב מתאים לך.

אני מאוד אהבתי את הסיפור ומעוניינת לקרוא את סוף הסיפור המוצלח הזה... ואפילו אני ממליצה שתרשום עוד סיפורים כי יש לך את זה... בהצלחה.
 
למעלה