סיפור קצר

סיפור קצר

ישבתי בלילה בצד על הספסל, כמעט שהתחלתי לבכות, כל המחשבות טיפסו בחזרה בעוקצנות למוח אחרי שבוע אינטנסיבי של הדחקה. הוא בא והתיישב לידי, רציתי שיגע בי אבל אם הוא אפילו היה מחזיק לי את היד בעדינות הייתי מרגישה מוזר. רציתי לשים עליו את הראש ולהתכרבל ולבכות. רציתי שהוא יחשוב שאני הכי יפה בעולם והכי מקסימה, אבל שלא יגיד, כי אז אני יצטרך ללכת. חשבתי על זה שתמיד בשיעורי מתמטיקה הראש (והשיער) שלו מסתירים לי חצי לוח ואני חייבת לקום בשביל לראות משהו, ואף פעם לא מבקשת ממנו שיזוז. רציתי שיגיד כבר משהו, יושבים לנו ככה 10 דקות ושותקים. הוא התחיל לגעת לי בשיער לשחק בתלתלים, חחיכתי קצת אבל הרגשתי נורא מלאכותית. השפלתי מבט לכיוון הירכיים, שמנות כאלה, למה שמישהו בכלל ירצה להתקרב לשם בכלל? אני הרי ממש לא דומה לכל הכוסיות בשיכבה. הוא אמר לי שהוא חושב שאני מאוד מיוחדת. כמעט נתתי לו כאפה, הרגשתי כאילו הוא מנסה לזיין לי תמוח עם השטויות הרומנטיות האלה. "כן בטח" חשבתי...בן-זונה! ואז נזכרתי שאמא שלו התאבדה כשהיינו בכיתה ד´ וקיללתי את עצמי בחזרה על החוסר התחשבות שלי. ופתאום חשבתי שזה ממש מגעיל מצידי לשתוק ככה כשהבנאדם מנסה להיות נחמד ולפתח איתי שיחה."תודה , אני חושבת" פלטתי ודמיינתי לעצמי בראש איך אני דופקת על עצמי בפטיש בגלל השנינות שממש עפה ממני. הסתכלתי עליו לראות אם הוא חושב עליי מה שאני חושבת עליי. לפי הפרצוף שלו זה לא היה נראה ככה. הוא היה נראה מאוד מרוצה מעצמו. הוא התקרב אלי והחזיק לי את הראש כמו בסרטים, זה לא ממש היה נוח. והתקרבנו עוד ואז זזתי אחורה עם הראש. "סליחה, לא התכוונתי, אבל אני לא יודעת איך עושים את זה". והרגשתי איך הדמעות שלי מתחילות להציף את העיניים... התכופפתי והתחלתי לבכות בשקט. כאילו שהוא לא יכול היה לשים לב. הוא חיבק אותי ביד אחת ומשך אותי לכיוון הירכיים שלו. והתכרבלתי עליו ככה, מרטיבה לו את המכנסיים.
 

Brit

New member
OK

ישבתי בלילה בצד על הספסל, כמעט שהתחלתי לבכות, כל המחשבות טיפסו בחזרה בעוקצנות למוח אחרי שבוע אינטנסיבי של הדחקה. הוא בא והתיישב לידי, רציתי שיגע בי אבל אם הוא אפילו היה מחזיק לי את היד בעדינות הייתי מרגישה מוזר. רציתי לשים עליו את הראש ולהתכרבל ולבכות. רציתי שהוא יחשוב שאני הכי יפה בעולם והכי מקסימה, אבל שלא יגיד, כי אז אני יצטרך ללכת. זה היה מהמם! פשוט מקורי ומעניין ===================================================================== חשבתי על זה שתמיד בשיעורי מתמטיקה הראש (והשיער) שלו מסתירים לי חצי לוח ואני חייבת לקום בשביל לראות משהו, ואף פעם לא מבקשת ממנו שיזוז. רציתי שיגיד כבר משהו, יושבים לנו ככה 10 דקות ושותקים. הוא התחיל לגעת לי בשיער לשחק בתלתלים, חחיכתי קצת אבל הרגשתי נורא מלאכותית. זה היה לא רע ===================================================================== השפלתי מבט לכיוון הירכיים, שמנות כאלה, למה שמישהו בכלל ירצה להתקרב לשם בכלל? אני הרי ממש לא דומה לכל הכוסיות בשיכבה. הוא אמר לי שהוא חושב שאני מאוד מיוחדת. כמעט נתתי לו כאפה, הרגשתי כאילו הוא מנסה לזיין לי תמוח עם השטויות הרומנטיות האלה. "כן בטח" חשבתי...בן-זונה! את זה לא ממש אהבתי ===================================================================== ואז נזכרתי שאמא שלו התאבדה כשהיינו בכיתה ד´ וקיללתי את עצמי בחזרה על החוסר התחשבות שלי. ופתאום חשבתי שזה ממש מגעיל מצידי לשתוק ככה כשהבנאדם מנסה להיות נחמד ולפתח איתי שיחה."תודה , אני חושבת" פלטתי ודמיינתי לעצמי בראש איך אני דופקת על עצמי בפטיש בגלל השנינות שממש עפה ממני. הסתכלתי עליו לראות אם הוא חושב עליי מה שאני חושבת עליי. לפי הפרצוף שלו זה לא היה נראה ככה. הוא היה נראה מאוד מרוצה מעצמו. הוא התקרב אלי והחזיק לי את הראש כמו בסרטים, זה לא ממש היה נוח. והתקרבנו עוד ואז זזתי אחורה עם הראש. "סליחה, לא התכוונתי, אבל אני לא יודעת איך עושים את זה". והרגשתי איך הדמעות שלי מתחילות להציף את העיניים... התכופפתי והתחלתי לבכות בשקט. זה היה טוב ===================================================================== כאילו שהוא לא יכול היה לשים לב. הוא חיבק אותי ביד אחת ומשך אותי לכיוון הירכיים שלו. והתכרבלתי עליו ככה, מרטיבה לו את המכנסיים. הסוף הזה הרס... והתכרבלתי עליו ככה, מרטיבה לו את המכנסיים לא הולך....למשל תגידי.. .....והיתקרבלתי עליו ככה, וסוף סוף הבנתי שאני מאוהבת למשל...פאנץ´ ליין...משהו לא צפוי... בכל מקרה סיפור יפה
 
בקשר לסוף אני דווקא לא מסכימה

אבל לחלק הליפני האחרון בהחלט יש מקום לשיפוץ. גלית *קופצת לדף יוצר לעשות תיקונים
 

wildflower!

New member
ילדונת../images/Emo127.gif

אני חושבת שזה סיפור מהמם! ברצינות! ואני ממש מזדהה איתו! את כותבת מדהים! ובקשר לסוף.....אני חושבת שהוא היה דווקא יפה! אוהבת!
 
תודה

הערב דשא היה בשבילי זוועה. אפילושכולם( ניצן, אירית הנאצית וכל המחנכים והמחכנת לשעבר אמרו שהיה פשוט מדהים והתפאורה מעולה!) חזרתי עם הזייניקים בהסעות של 12 . ולאף אחד לא היה איכפת.
 
לא קרה בכלל

זה הכל חלום שהיה לי. דברים שאני מקווה שיהיו. מה שבטוח זה שמה שהיה אתמול רק הבהיר לי שאין לי סיכוי לכלום בעולם הזה. גלית
 
למעלה