סיפור (קצר) לשבת - והפעם: הטכס
משהו שכתבתי כברכת פתיחה לפורום הקרניברים, אבל לא הגיבו (משום מה). זו היתה הפינה שלו. כאן ישב, התבודד, חשב. כולם הכירו את הפינה הזו. הריח. אבל לא ראו. אפילו ילדיו שלו לא הורשו להכנס. באותו בוקר ראה עננים נאספים אל עבר ביתו וחש שעליו לקיים את הטכס. על כן יצא על אופניו וחזר לאחר זמן. בידו אחז שקית ניילון לבנה ובה המנחות. הכניס אופניו ומיד התסגר בפינתו. שקט מוזר התסתרר. קולות הטכס נשמעו מוגברים משהו. בבוא השעה היעודה הוציא את המנחות מהשקית והניחם במקום המיועד. עשן דק וריחני היתמר למעלה. לאחר זמן התיישב והוציא את הכלים. קולות שקשוק הכלים נשמעו היטב במשך דקות ארוכות. לבסוף נסתרר שקט. גשם דק וזרזיפי החל לרדת. "ידעתי שתסכים" אמר בשקט לדמות לא ידועה ויצא מפינתו. בדרך לעבודה, למחרת, עצר בדוכן הלוטו. ביום שלישי הכריזו על הזוכים.....
משהו שכתבתי כברכת פתיחה לפורום הקרניברים, אבל לא הגיבו (משום מה). זו היתה הפינה שלו. כאן ישב, התבודד, חשב. כולם הכירו את הפינה הזו. הריח. אבל לא ראו. אפילו ילדיו שלו לא הורשו להכנס. באותו בוקר ראה עננים נאספים אל עבר ביתו וחש שעליו לקיים את הטכס. על כן יצא על אופניו וחזר לאחר זמן. בידו אחז שקית ניילון לבנה ובה המנחות. הכניס אופניו ומיד התסגר בפינתו. שקט מוזר התסתרר. קולות הטכס נשמעו מוגברים משהו. בבוא השעה היעודה הוציא את המנחות מהשקית והניחם במקום המיועד. עשן דק וריחני היתמר למעלה. לאחר זמן התיישב והוציא את הכלים. קולות שקשוק הכלים נשמעו היטב במשך דקות ארוכות. לבסוף נסתרר שקט. גשם דק וזרזיפי החל לרדת. "ידעתי שתסכים" אמר בשקט לדמות לא ידועה ויצא מפינתו. בדרך לעבודה, למחרת, עצר בדוכן הלוטו. ביום שלישי הכריזו על הזוכים.....
