סיפור פוכט-טולקינאי: "שלהבת הגבירה"

[Claudius]

סיפור פוכט-טולקינאי: "שלהבת הגבירה"

הסיפור מתרחש בעולמו של טולקין, 2500 שנים לערך לאחר תום מלחמת הטבעת, כאשר ממלכת גונדור טובעת בשחיתות ומזימות מבית ומחוץ. מלך צעיר מורד במסורת העתיקה, ונותן ידו להפקרות מידות ולניפוץ ערכים מקודשים. גבירה מסתורית שבה לארץ, בה לא ביקרה מזה שנים, וההתנגשות בינה לבין השליט העריץ נראית כעניין של זמן בלבד... ובינתיים, במחשכים, שבים צללים ומתאספים מעל הארץ התיכונה, מחכים לשעתם... הסיפור מפורסם באתר "הוביטון" של פורום טולקין. אשנח מאוד לקבל חוות דעת, שאלות, הצעות וביקורת.

 

[Claudius]

תיקון: סיפור *פוסט* טולקינאי, כמובן

 

[Claudius]

הלינק לא עבד. הינה לינק מתוקן:

 

[Claudius]

סיפור שלהבת הגבירה עלה לאתר חדש

סיפור שלהבת הגבירה", הועלה למקום כבוד מעוצב היטב באתר שלי, לצד אתר "הוביטון" בו התפרסמה עד כה, וכעת יוצג הסיפור בשניהם. הסיפור עובר כעת ל"בית חדש" ומהודר בתוך הפונדק, כ Sub Section של אתר העולם הידוע (אף כי הקשר ביניהם רופף למדי), כולל דף כותר מעוצב, וגישה נוחה לכל הפרקים. הסיפור יתעדכן מדי פעם, כאשר יתווספו פרקים חדשים. ביקורות, הצעות ושאלות יתקבלו בברכה.

 

[ange noir]

ד"א

אם לו מותר להעלות קישור לספר/סיפור שלו ("שלהבת הגבירה") שהוא מפרסם בהמשכים בהמשכים, מותר לי לשים לינק לספר שאני מפרסם בהמשכים ("JX - ניצודים") באתר של SFiR? (כמובן שאפשר להתיעל ולהעלות את הספר בשלמותו)

 

[Boojie]

תראה, תשמע...

אני לא רוצה להכנס פה להרבה "אסור"ים. כלומר, מותר, אם אתה נורא רוצה. אבל קח בחשבון שזו לא הדרך המושלמת לעורר דיון על סיפור. והרי כל מטרת הפורום הזה היא לא רק להציג את הסיפורים שלך בפני אנשים, אלא גם לעורר דיון, לקבל תגובות, וכולי. לשיקולך.

 

[Claudius]

שאלה

מדוע הצגת לינק לאתר אינה יכולה לעורר דיון? מה ההבדל בין הצגת הסיפור באתר לבין הצגתו פיזית כאן, במיוחד כאשר מדובר בסיפור ארוך, אשר העלאתו כולו לפורום תהיה בלתי נוחה וקשה הרבה יותר לשליטה וקריאה? אשמח אם תעירי את עיני בנידון.

 

[ange noir]

באמת נקודה חשובה

אני הולך עכשיו לסכן את חיי. אני שואל מה יהיה יותר התאבדותי? לשים לינק לפרקים המתפרסמים בהמשכים (ואז לחטוף צעקות על איפה ההמשך) להעלות את הספר כקובץ (ואז לחטוף צעקות של "לוקח שנה להוריד", "לא עובד אצלי על המחשב", "מה אמרתי לך על קבצים?") או לעשות copy paste לכל הספר להודעה בפורום, כל 56,679 מילותיו (ואז לחלטוף צעקות על... טוב, אני לא ממש רוצה למלא את כל ההודעה הזו בצעקות אפשריות על זה) די חשוב שאדע מה עדיף וכך גם אלו שיבואו אחרי (או לפני, תלוי כמה מהיר אהיה) באשר לסיפורים של נגיד, יותר מעשר עמוד, ספרים שלמים למי שיש

 

[Boojie]

בגלל זה, יבחינו חדי העין,

הוספתי את "לשיקול דעתך"... בדרך כלל, כששמים לינק לאתר אחר, אנשים הולכים ללינק ולא בהכרח חוזרים כדי לחוות דעה (אם בכלל יש להם כוח להכנס ללינק). לכן אני ממליצה לפרסם פה את הסיפורים ולא בלינקים. אבל... לשיקול דעתך.

אה, ולא תוכל להדביק פה את כל הספר בהודעה אחת. למיטב זכרוני, יש מגבלת אורך על ההודעות כאן...

 

[Claudius]

בסופו של דבר

לא ניתן לפרסם סיפורים ארוכים "פיזית" בפורום, והדרך היחידה היא לפרסם לינק, אלא אם רוצים לפצל אותם להודעות משנה רבות בתוך הפורום, דבר לא נוח ולא ידידותי במיוחד למשתמש.

 

[דלית - delete]

למה לא לעשות את כל השלושה?

לפרסם את הסיפור בהודעות עוקבות (תגובות להודעה בה פורסם החלק הראשון), לצרף לחלק הראשון לינק לאתר בו נמצא הסיפור בשלמותו, ולהוסיף תגובה נפרדת בה מצורף הסיפור המלא כקובץ. אנשים יעדיפו לקרוא כאן במקום. הלינק מאפשר לבקמרק לצורך איזכורים עתידיים, והקובץ מאפשר שמירה לוקאלית של הסיפור לאנשים שנהנו ורוצים שיהיה אצלם על המחשב.

 

[ange noir]

רעיון טוב

ברגע שאסיים לעשות לו קצת הגאה אישם אותו

 

[Boojie]

אכן רעיון טוב.

"וידוא הריגה", מה שקוראים בצה"ל... (טוב, למעשה שם קוראים לזה "וידוי הריגה", אבל אני לא אחראית על היכולות הלינגוויסטיות של החיילים). קודם הורגים אותו בירייה. אחר כך, אם הוא עוד לא לגמרי מת, נועצים בו סכין. ואם גם זה לא מספיק, עוברים עליו עם מכבש...

 

[ange noir]

וכמו שאני מגלה בלתי אפשרי

ניסיתי להעלות את הקובץ, גדול מדי. ניסיתי להעלות כל פרק בהודאה, יותר מדי מילים בפרק. ניסיתי לשים לינק, המערכת דחתה את ההודעה. זאת קנוניה טמפלרית אני אומר לכם

 

[pazro]

בעיה באנתריפולוגיה פנטסטית

בהנחה שאתה באמת בתבסס על העולם של טולקין, אז בסוף מסע הטבעת כשהעלפים עזבו את העולם אזב גם הקסם ביחד איתם או לפחות נעשה מאוד נדיר (גם השלהבת הגבירה זה ניראה כך) אז לפי היגיון אטריפולוגי של עולמות פנטזיה (ואני יודע שאני מיסתבך עם המונחים) ברגע שעוזב הקסם את העולם, התרבות צריכה להתחיל ליסמוך על עצמה ולא על הקסם ולכן היה אמורה להתחיל ליבנות תרבות טכנולוגית חומרנית. אבל בעולם שלך אחרי 2500 שנה התרבות נישארה באותה רמה טכנולוגית זה לא הגיוני!

 

[Claudius]

תשובה - לא בהכרח

ראשית, בוא ונעמיד דברים על דיוקם: הקסם לא עזב את העולם (להבדיל, למשל, ממה שקרה בסוף אותו כרך אומלל המסיים את הסדרה של רומח הדרקון), אלא פשוט נעשה נדיר יותר, והתמעטו אלו שמסוגלים להפעיל אותו. בעניין זה, תרבות האדם לא השתנתה במיוחד ממה שהיתה בעידן השלישי: גם אז, אנשים לא יכלו להפעיל קסמים, ובכל זאת לא התפתחה טכנולוגיה. אין סיבה שהדברים לא ישארו באותה צורך גם בסוף העידן הרביעי. העולם, מבחינת מהותו המאגית, לא השתנה. הטכנולוגיה מאפיינת את העולם המציאותי, לא בהכרח את עולמות הפנטזיה, והדבר לא קשור בהכרח לקיומו/העדרו של קסם. גם גזעים שאינם עוסקים בקסמים באופן ניכר או בכלל לא בהכרח הופכים לטכנולוגיים. כמו כן, מדובר בעולם של טולקין, אשר היה במידה רבה ***אנטי טכנולוגיסט*** נדמה לי כי במידרה רבה, הפיכת ארדה לטכנולוגית היא חטא חמור כלפי רוחו של טולקין, והיתה מנתקת במידה רבה כל קשר אמיתי עם שר הטבעות והעולם שתואר בו, מלבד אולי מעט גאוגרפיה ושמות.

 

[pazro]

אני חשבתי על לקצר את הזמן

במקום 2500 משהוא יותר קצר ואז לא תהיה לנו את הבעיה

 

[Claudius]

גם אני חשבתי על זה

עם כי מטעמים אחרים (ההנחה שלי, בניגוד נחרץ להנחה של אלו המאמינים כי שה"ט התרחש במציאות, היא כי ארדה לעולם לא תהיה טכנולוגית-מודרנית). הטעם שלי הוא, בעיקר, בכדי לשמור על זכרון מלחמת הטבעת עדיין "במצב סביר" בגונדור. השינוי (כנראה ל 1,500 שנים אחרי מלחמת הטבעת) יבוא כנראה בשכתוב השלישי, לאחר שאגמור את כל "שלהבת הגבירה" בגרסה הנוכחית (משהו כמו 15-12 פרקים, מתוכם השלמתי כבר שמונה).

 

[Hermione HP]

מקסים!

(פעם ראשונה שלי פה, ואני מקווה להתקבל פה...=)...) אבל דבר אחד לא מסתדר לי.. ", שכנה הממלכה הברוכה, ארצם של העלפים הבוהקים, ושל מלאכים ואלים עתיקים ששלטו בערים שהמוות אינו פוקד אותן לעולם. לשם, כך סופר לו בילדותו, הולכות גם נשמות האנשים המתים, בדרכן אל יעודן שמחוץ לעולם. " אני אמנם רק הגעתי עד שם, אבל בהנחה שמדובר באדם ולא בעלף, זה פשוט לא נכון. א. מדובר לא בארץ הברוכה, אלא ב"היכלי מנדוס" ב. על פי הסלימריליון, רק נשמות העלפים מגיעות לשם. לא ידוע מה עולה בגורל נשמתו של האדם. זה מאוד מעניין!!! ואמוד יפה!! אני אמנם צריכה להמשיך לקרוא...=) אבל יש לי שאלה.. הסיפור גמור?

 

[Claudius]

תודה רבה, והנה מספר תשובות ../images/Emo119.gif

א. אני מודע בהחלט לכך שהאגדות ששמע הדייג מאביו אינן מדוייקות. נשמות האדם אמנם עוברות בהיכלי מנדוס (ר´ ברן) אבל לא נשארות שם, אלא עוברות אל מעבר לעולם. מצד שני, מדוע שלא ישתרשו בקרב בני האדם סיפורים שונים, ביחוד אלפיים וחמש מאות שנה לאחר שהעלפים עזבו את הארץ התיכונה? ב. הסיפור אינו גמור. בכל פעם שאני מסיים פרק, אני מפרסם אותו באתר ושולח הודעה מתאימה לפורומים השונים. אני מקווה שבימים הקרובים יופיע פרק תשיעי.