סיפור לשבת שבין פסח לשבועות
יהודי שנכנס לבית כנסת מבחין במישהו היושב ובוכה, תוך כדי עיון בספר. מתקרב היהודי בלאט מאחור, מסתקרן הוא לדעת איזה ספר מוסר יכול לגרום להגיר דמעות עד כדי כך. מתקרב הוא ומתקרב בחשאי מאחור, והנה מבחין הוא כי ההוא מעיין בספרון, ולא סתם ספרון אלא... לוח שנה. של שנת תשי"ב. מעניין, בכיות תוך כדי עיון בלוח שנה ?! היהודי לא עצר בעד סקרנותו הגוברת והולכת, וניגש לברר ישירות. מה הבעיה? מדוע בוכה הנך? מה קורא אתה בלוח זה? שואל היהודי ליהודי שבוכה? אספר לך: אומר הבוכה. בשנת תשי"ב הייתי אסור בגלות סיביר. לקראת ליל הסדר טרחתי קשות, עד שעלה בידי להשיג חיטים, טחנתים ואף הצלחתי לאפות מצות. כן, מצות ממש לליל הסדר. ובליל הסדר קיימתי מצוות אכילת כזית מצה כדין. יומיים לאחר אותו סדר, נזדמן לשם יהודי שחזותו והדרת פניו העידה עליו כי אינו סתם יהודי. סיפרתי לו על הסוד שזכיתי לקיים מצוות אכילת מצה בליל הסדר. וכששמע על סודי, העיר לי כי אותם מצות היו חמץ גמור. אך לרוב אכזבתי הוא הרגיעני ונתן לי מצות כשרות משלו. מה אעשה במצות אלו? חשבתי. עד שעלה במוחי לארגן סדר רגיל עם כל מה שהצלחתי לארגן, וכמובן עם אותם מצות, ומתי?! ביום י"ד אייר, חודש לאחר מכן, ביום פסח שני. אוליי יהיה זה לתשובת המשקל. והנה זכיתי זמן קצר לאחר מכן לצאת מאותו בית האסורים הסיבירי הזה. וכשהשתחררתי נזדמן לידי לוח שנה זה. והנה מיד הבחנתי כי אותה שנה היתה שנה מעוברת, שני חודשי אדר היו באותה שנה. ובסדר של חודש אייר לכאורה, שערכתי בתור תשובת המשקל, זה היה ליל הסדר האמיתי. אז אני בוכה משמחה ומרוב התרגשות. עבודת הפסח נמשכת עם ימי הספירה עד לשבועות מתן תורה. כשבתווך גם פסח שני. אז זה מעניינא דיומא. שבת שלום לכולם
יהודי שנכנס לבית כנסת מבחין במישהו היושב ובוכה, תוך כדי עיון בספר. מתקרב היהודי בלאט מאחור, מסתקרן הוא לדעת איזה ספר מוסר יכול לגרום להגיר דמעות עד כדי כך. מתקרב הוא ומתקרב בחשאי מאחור, והנה מבחין הוא כי ההוא מעיין בספרון, ולא סתם ספרון אלא... לוח שנה. של שנת תשי"ב. מעניין, בכיות תוך כדי עיון בלוח שנה ?! היהודי לא עצר בעד סקרנותו הגוברת והולכת, וניגש לברר ישירות. מה הבעיה? מדוע בוכה הנך? מה קורא אתה בלוח זה? שואל היהודי ליהודי שבוכה? אספר לך: אומר הבוכה. בשנת תשי"ב הייתי אסור בגלות סיביר. לקראת ליל הסדר טרחתי קשות, עד שעלה בידי להשיג חיטים, טחנתים ואף הצלחתי לאפות מצות. כן, מצות ממש לליל הסדר. ובליל הסדר קיימתי מצוות אכילת כזית מצה כדין. יומיים לאחר אותו סדר, נזדמן לשם יהודי שחזותו והדרת פניו העידה עליו כי אינו סתם יהודי. סיפרתי לו על הסוד שזכיתי לקיים מצוות אכילת מצה בליל הסדר. וכששמע על סודי, העיר לי כי אותם מצות היו חמץ גמור. אך לרוב אכזבתי הוא הרגיעני ונתן לי מצות כשרות משלו. מה אעשה במצות אלו? חשבתי. עד שעלה במוחי לארגן סדר רגיל עם כל מה שהצלחתי לארגן, וכמובן עם אותם מצות, ומתי?! ביום י"ד אייר, חודש לאחר מכן, ביום פסח שני. אוליי יהיה זה לתשובת המשקל. והנה זכיתי זמן קצר לאחר מכן לצאת מאותו בית האסורים הסיבירי הזה. וכשהשתחררתי נזדמן לידי לוח שנה זה. והנה מיד הבחנתי כי אותה שנה היתה שנה מעוברת, שני חודשי אדר היו באותה שנה. ובסדר של חודש אייר לכאורה, שערכתי בתור תשובת המשקל, זה היה ליל הסדר האמיתי. אז אני בוכה משמחה ומרוב התרגשות. עבודת הפסח נמשכת עם ימי הספירה עד לשבועות מתן תורה. כשבתווך גם פסח שני. אז זה מעניינא דיומא. שבת שלום לכולם
