סיפור לפסח: סדר שלא היה

סיפור לפסח: סדר שלא היה

היה לפני כ30 שנה. אז הייתי עולה חדשה די בודדה וגרתי עם הוריי בפ"ת. הגיע פסח: אז עבדתי בעבודה ללא חופשים במשמרות ונאלצתי לעבוד כמעט עד ליל הסדר. הוריי קיבלו הזמנה להתארח בקיבוץ רחוק. אני אמרתי להם: "תסעו אל תדאגו לי לא אכפת לי להשאר לבד". כמובן שהם לא רצו לעזוב אותי לבד והויקוח התלקח שוב ושוב. עד שיום אחד הגיעה אלינו בת השכנים שחיה שתי קומות מתחתינו. היא הייתה בחורה בגילי. כששמעה את נושא הויקוח הזמינה אותי אליה לליל הסדר כאשר היא מארגנת אותו עם כל החברה..זאת גם הזדמנות, אוסיפה, שנכיר לך את החברים שלי אז תוכלי לצאת איתנו לפעמים. כולנו שמחנו מאוד.הוריי נסעו , היא בקשה לדייק (עד היום אני זוכרת ,בשעה 19.00!).אז בשעה 19.00 לבושה היטב ומתרגשת ירדתי שתי קומות והגעתי לבחורה. הדלת הייתה נעולה והדירה חשוכה. כמובן שחרתי כמה פעמים אבל שום דבר לא השתנה. אז מה יכולתי לעשות? הלכתי לשון. באמצע הלילה התעוררתי מרעש גדול: אני שומעת כל של חברה צעירים שעולים במדרגות ואותה בחורה שאומרת "תודה היה נחמד תודה לליווי עד הבית". כשהורים שלי חזרו שאלו איך היה סדר פסח? עניתי שלא היה .בעלת הבית לא הייתה...קשה להבין את זאת אבל אחרי יומיים הבחורה עלתה אילינו לבקש מעט סוכר ...הרגישה את הקרירות כלפיה וכנראה נזכרה .אז לפעמים ההגנה הכי טובה היא התקיפה. שאלה למה לא באתי. עניתי "אני הייתי, את לא". מה הסתבר? שברגע אחרון שינו את דעתם לגבי מיקום הסדר. והבחורה לא טרחה לעדכן אותי אני חושבת שביכלל שכחה. עד היום אני סולדת בהזמנות. תמיד יש לי הרגשה שאני אגיע לחתונה, ברית, יום הולדת, בר מצווה או מסיבה ואני לא מוצאת אף אחד.
 

אמאנחל

New member
מנהל
תסלחי לה, עבר ה ר ב ה זמן מאז

היא הייתה צעירה בת 24 , עם כוונות טובות שלא יצאו לפועל. קצת (אולי הרבה) חסרת אחריות. בטח מאז היא התבגרה הרבה
תתני לעצמך חיבוק, ופינוק, וגם קצת רחמים עצמיים אם זה עוזר, על הצעירה הבודדה שהיית אז, ותשמחי לאן הגעת היום. שיהיה לך רק שמח
 
ואוכל לומר לך שלא כדאי שזה ישמש אותך בחיים

כי זה לא נכון,,אוכל לנסות לשנות אתהרגשתך אבל השאר זה תלוי בך, כל החיים אנחנו נפגעים,,מי לא?? צריך לדעת להמשיך,,להכיר,,לבטוח ולנסות, אוכל לומר לך שכל שנה כמעט אני מוזמנת לפעמים לליל הסדר,,ומתפלצת מיזה כי לא רגילה,,וגם לא הילדים, קרה לי לפני שנתיים שסוף סוף הסכמתי ,שתכננתי לנסוע כאן בצפון אחרי שקבלתי הזמנה,,ולא טרחה אותה גולשת ליידע אותי רק אחרי כמה ימים במסר אישי, אז נכון שעצוב לי במיוחד בחגים,,אבל דואגת לשמח את הילדים ולעשות דברים אחרים,,וכן נותנת הזדמנות לאנשים אחרים,
 

r i n i

New member
ברית שלא היתה (ותובנות אחרות)

לפני כמה שנים לבת דודתי נולד תינוק והתבשרנו כי הברית תהיה אצלה בבית במושב ליד נתניה ביום חמישי בשעה 4 אחה"צ. יצאנו מוקדם מהעבודה ונסענו לברית: אני מהקריות, אחותי מבנימינה ואחי הצעיר שעבד ברשל"צ וגר במודיעין. הגענו בשעה היעודה ו.... הבית שומם. ניסינו להשיג את המשפחה ולא הצלחנו. התקשרנו לכל העולם עד שהתברר שהברית הועברה לירושלים והיא תתקיים עוד חצי שעה. נשארנו עומדים מבויישים ליד הבית הריק ולא יודעים מה לעשות - חזרנו הביתה די מבועסים. למחרת התקשרה הבת דודה התנצלה מעומק ליבה והסבירה שהחליטו ברגע האחרון להעביר את הארוע ופשוט שכחו להודיע לנו כי כל ההודעות עברו דרך הורי רק שבמקרה שלושה ימים קודם הם נסעו לחו"ל. האפשרויות היו: 1. להעלב ולנתק קשר 2. להחליט שלא נעלבים וממילא פוגשים אותה פעם-פעמים בשנה. אחי הבכור השכיל להגיד: להעלב זו זכות ולא חובה אנחנו בוחרים ממי להעלב! במקרה הזה בחרנו שלא שווה לנו. ואם אחזור למקרה שלך, אין ספק שזה מעליב ומבזה בעיקר כאשר את חדשה בארץ זרה, לבד ומצפה להזמנה בכליון עיניים. מצד שני - אחרי 30 שנה הגיע הזמן להתגבר ולשים את העלבון הזה מאחור ולכוח את אותה שכנה (שאני בטוחה שלא היתה לה כוונה רעה ושהיא באמת שכחה). שיהיה לנו כולם רק שמח
 
למעלה