תינוקי2012
New member
סיפור הלידה של יונתן
בהיריון הזה הייתי פחות פעילה בפורום הזה ובפורום היריון לאחר אובדן, פשוט מפאת חוסר זמן כשיש ילדה בבית.
אבל מרגישה שבכל זאת אני חייבת לכן את סיפור הלידה של בני יונתן, שכן אף אם אינכן מכירות אותי או את הסיפור שלי (3 הפלות, אפלה, בת שנולדה לפני קצת יותר משנה), זהו בית עבורי ותמיד יהיה.
אז סיפור הלידה של יונתן מתחיל בעצם ערב הבחירות לכנסת. שבוע 33+2 ערב, יושבת בסלון ומרגישה כאב מתמשך בבטן. מנסה לשנות תנוחה, לא מצליחה לזוז מרוב כאב.
שותה מים, מנסה בכל זאת לקום..נכנסת לסרטים שהעובר התהפך ממצב ראש לעכוז ומה יהיה וזה כואב ואיך אשיג תור להיפוך..
הולכת לישון והכאב אינו מרפה. לא מצליחה לישון. מנסה קצת בישיבה..איכשהו הגיע בוקר ואיתו הגיעו הצירים המוכרים והידועים. עד עכשיו היה כאב ארוך ומתמשך . לא ידעתי שציר יכול להרגיש כך. בבוקר הגיעו הצירים עם ההפוגות.
טלפון לקופרמינץ והוא מריץ אותי למיון יולדות.
מחכים שהורי יגיעו לשמור על הקטנה ונוסעים למיון.
במוניטור רואים צירים, פתיחה 1 וצוואר מחוק 50%.
הוחלט לאשפז אותי לקבלת צלסטון להבשלת ריאות העובר ופרסולט לעצירת הצירים.
מגיעה למחלקה של קופרמינץ המלאך השומר שלי, אשפוז עד שבוע 34 מלא..
משתחררת הביתה לשמירת היריון עד לשבוע 37. לא פשוט כשיש תינוקת בת שנה בבית..וכל כמה ימים יש לילות עם צירים...
בביקור שגרתי אצל קופרמינץ במרפאה קובעים "יום הולדת" לעובר, כדברי קופרמינץ.
היום הנקבע: שבוע 38+ 2, יום שני ה 25.2.13 מייד לאחר פורים.
אצליח להגיע לתאריך? לא אצליח?
יום חמישי ה- 21.2 שוב בסלון על הספה.. מתחילים צירים. מכיוון שאני כבר מורגלת לצירים במרווחים של 10 דקות שנעלמים מתישהו במהלך הלילה, לא ייחסתי חשיבות.
עד שהתחלתי לתזמן אותם. ציר כל 8 דקות, כל 7..כל 5..
נהיה כבר 0100 בלילה..בעלי רוצה לישון ואני רוצה להכין תיק לבי"ח ולהתקלח...פתאום צריכה לשירותים. עוד סימן.
מבקשת מבעלי שנתזמן צירים באופן מסודר, כי נראה לי שהיום זה היום.
ציר במשך דקה, כל 3-4 דקות.
זהו הולכים ללדת.
מחכים שהורי יבואו לשמור על הילדה לוקחים מונית לליס.
מיון יולדות ריק, למזלי. נכנסת ישר לבדיקת מילדת- צוואר מחוק פתיחה 4, צירים במוניטור. ישר לחדר לידה.
אבלללללללללללללללללללללללללללללל הזרקתי קלקסן ב- 0800 בבוקר. מי חשב שאלד??שעה 0230. מודיעה לכל מי שרוצה לשמוע שאני מחכה לשעה 0800 בבוקר לאפידורל.
לא סטריפינג, לא פקיעת מים ולא בטיח. עושה דימיון מודרך לעצמי שאני לא יולדת עד 0800 בבוקר עם אפידורל.
מבקשת שיעשו ספירת דם לטסיות ויתנו עירוי כדי שהכל יהיה מוכן לאפידורל.
ממש!
להקלה על הכאבים חיברו אותי למכשיר טנס שרק הביא לי את העצבים, כדור פיזיו שלא יכולתי לשבת עליו, ומקלחת עם מים חמים שהצילה אותי ועזרה להעביר מהר יותר את הזמן עד לשעה 0800.
בעודי עומדת במקלחת, אני מתחילה להרגיש שאני רוצה קקי. ופתאום הציר מתחיל מהבטן ויורד למטה לכיוון הישבן בלחץ כזה.
הבנתי שאלו צירי לחץ..וכנראה שאני הולכת ללדת בלי האפידורל.
סמס לקופרמינץ. קופרמינץ מדבר עם המרדים שיתן אפידורל הגם עברו 23 שעות ולא 24.
השעה כמה דקות ל 0700 בבוקר. חילופי משמרות בין המיילדות.
אני מתחילה לצעוק חבל על הזמן. מכאב.
נכנסת מיילדת שרק הגיעה למשמרת. נכנסת המיילדת שלי שסיימה משמרת לילה. נכנסת מיילדת ששמעה את הצעקות מהמסדרון ונכנסה לראות מה קורה. ועוד 2 מיילדות שאין לי מושג למה נכנסו..
מעלים אותי על המיטה, 5 מיילדות סביבי.
הראש מבצבץ- אין אפידורל..יאללה ללחוץ.
מכיוון שהמים עוד לא ירדו, אחת המיילדות אמרה ש"הולכת להיות כאן מקלחת" והרימה ניילון בניסיון לעצור את הצונאמי שיגיע. חחח. לא עזר לה.
3 לחיצות, צרחות עד לב השמיים (לא שלטתי בעצמי, ממש בושה) וצונאמי של מי שפיר שריסס 5 מיילדות, לפחות 2 בדרכן הביתה.
ויונתן יצא.
3410 ק"ג, בלידה טבעית ללא אפידורל, ללא קרעים או תפרים.
שעה לפני שיכולתי לקבל אפידורל.
מישהו אמר מרפי?
בהיריון הזה הייתי פחות פעילה בפורום הזה ובפורום היריון לאחר אובדן, פשוט מפאת חוסר זמן כשיש ילדה בבית.
אבל מרגישה שבכל זאת אני חייבת לכן את סיפור הלידה של בני יונתן, שכן אף אם אינכן מכירות אותי או את הסיפור שלי (3 הפלות, אפלה, בת שנולדה לפני קצת יותר משנה), זהו בית עבורי ותמיד יהיה.
אז סיפור הלידה של יונתן מתחיל בעצם ערב הבחירות לכנסת. שבוע 33+2 ערב, יושבת בסלון ומרגישה כאב מתמשך בבטן. מנסה לשנות תנוחה, לא מצליחה לזוז מרוב כאב.
שותה מים, מנסה בכל זאת לקום..נכנסת לסרטים שהעובר התהפך ממצב ראש לעכוז ומה יהיה וזה כואב ואיך אשיג תור להיפוך..
הולכת לישון והכאב אינו מרפה. לא מצליחה לישון. מנסה קצת בישיבה..איכשהו הגיע בוקר ואיתו הגיעו הצירים המוכרים והידועים. עד עכשיו היה כאב ארוך ומתמשך . לא ידעתי שציר יכול להרגיש כך. בבוקר הגיעו הצירים עם ההפוגות.
טלפון לקופרמינץ והוא מריץ אותי למיון יולדות.
מחכים שהורי יגיעו לשמור על הקטנה ונוסעים למיון.
במוניטור רואים צירים, פתיחה 1 וצוואר מחוק 50%.
הוחלט לאשפז אותי לקבלת צלסטון להבשלת ריאות העובר ופרסולט לעצירת הצירים.
מגיעה למחלקה של קופרמינץ המלאך השומר שלי, אשפוז עד שבוע 34 מלא..
משתחררת הביתה לשמירת היריון עד לשבוע 37. לא פשוט כשיש תינוקת בת שנה בבית..וכל כמה ימים יש לילות עם צירים...
בביקור שגרתי אצל קופרמינץ במרפאה קובעים "יום הולדת" לעובר, כדברי קופרמינץ.
היום הנקבע: שבוע 38+ 2, יום שני ה 25.2.13 מייד לאחר פורים.
אצליח להגיע לתאריך? לא אצליח?
יום חמישי ה- 21.2 שוב בסלון על הספה.. מתחילים צירים. מכיוון שאני כבר מורגלת לצירים במרווחים של 10 דקות שנעלמים מתישהו במהלך הלילה, לא ייחסתי חשיבות.
עד שהתחלתי לתזמן אותם. ציר כל 8 דקות, כל 7..כל 5..
נהיה כבר 0100 בלילה..בעלי רוצה לישון ואני רוצה להכין תיק לבי"ח ולהתקלח...פתאום צריכה לשירותים. עוד סימן.
מבקשת מבעלי שנתזמן צירים באופן מסודר, כי נראה לי שהיום זה היום.
ציר במשך דקה, כל 3-4 דקות.
זהו הולכים ללדת.
מחכים שהורי יבואו לשמור על הילדה לוקחים מונית לליס.
מיון יולדות ריק, למזלי. נכנסת ישר לבדיקת מילדת- צוואר מחוק פתיחה 4, צירים במוניטור. ישר לחדר לידה.
אבלללללללללללללללללללללללללללללל הזרקתי קלקסן ב- 0800 בבוקר. מי חשב שאלד??שעה 0230. מודיעה לכל מי שרוצה לשמוע שאני מחכה לשעה 0800 בבוקר לאפידורל.
לא סטריפינג, לא פקיעת מים ולא בטיח. עושה דימיון מודרך לעצמי שאני לא יולדת עד 0800 בבוקר עם אפידורל.
מבקשת שיעשו ספירת דם לטסיות ויתנו עירוי כדי שהכל יהיה מוכן לאפידורל.
ממש!
להקלה על הכאבים חיברו אותי למכשיר טנס שרק הביא לי את העצבים, כדור פיזיו שלא יכולתי לשבת עליו, ומקלחת עם מים חמים שהצילה אותי ועזרה להעביר מהר יותר את הזמן עד לשעה 0800.
בעודי עומדת במקלחת, אני מתחילה להרגיש שאני רוצה קקי. ופתאום הציר מתחיל מהבטן ויורד למטה לכיוון הישבן בלחץ כזה.
הבנתי שאלו צירי לחץ..וכנראה שאני הולכת ללדת בלי האפידורל.
סמס לקופרמינץ. קופרמינץ מדבר עם המרדים שיתן אפידורל הגם עברו 23 שעות ולא 24.
השעה כמה דקות ל 0700 בבוקר. חילופי משמרות בין המיילדות.
אני מתחילה לצעוק חבל על הזמן. מכאב.
נכנסת מיילדת שרק הגיעה למשמרת. נכנסת המיילדת שלי שסיימה משמרת לילה. נכנסת מיילדת ששמעה את הצעקות מהמסדרון ונכנסה לראות מה קורה. ועוד 2 מיילדות שאין לי מושג למה נכנסו..
מעלים אותי על המיטה, 5 מיילדות סביבי.
הראש מבצבץ- אין אפידורל..יאללה ללחוץ.
מכיוון שהמים עוד לא ירדו, אחת המיילדות אמרה ש"הולכת להיות כאן מקלחת" והרימה ניילון בניסיון לעצור את הצונאמי שיגיע. חחח. לא עזר לה.
3 לחיצות, צרחות עד לב השמיים (לא שלטתי בעצמי, ממש בושה) וצונאמי של מי שפיר שריסס 5 מיילדות, לפחות 2 בדרכן הביתה.
ויונתן יצא.
3410 ק"ג, בלידה טבעית ללא אפידורל, ללא קרעים או תפרים.
שעה לפני שיכולתי לקבל אפידורל.
מישהו אמר מרפי?
