סיפור הלידה שלנו או יותר נכון

[lula]

סיפור הלידה שלנו או יותר נכון

כוחה של מיילדת...


למרות היותי סמויה בפורום רציתי לשתף אתכן בסיפור הלידה שלי (ונא להתעלם ממילים מוזרות אני כותבת מהאייפד)


איפה הכל מתחיל? בעצם בלידה של הבכור- לידה טבעית קלה ומהירה- שיצאנו מבית החולים אמרתי שזה לא כזה נורא ללדת בלי אפידורל והלידה הייתה החלק הקל....

מאז עברו 4 שנים...

10.2 - פוגשת את הפקק הרירי- בפעם הקודמת שזה קרה ילדתי תוך 4 ימים... הפעם אני מבקשת מהעוברית הקטנה להתחשב ולחכות עוד יום כי ביום חמישי יש אזכרה לאבא שלי....

אור ליום ה׳ - 14.2- מתעוררת בלילה עם רטיבות בתחתונים- ניגשת לשירותים מריחה שום דבר לא נראה מוזר מחליפה תחתונים ותחתונים וחזרה למיטה
כעבור חצי שעה עוד הפעם- חוזרת שוב על התהליך וחוזרת לישון, בין לבין מתחילים כאבי מחזור קלים שבאים כל חצי שעה בינהם אני מנמנמת

בוקר יום חמישי- הבכור שישן איתי כל הלילה (כנראה הרגיש משהו) מתעורר ואנחנו מתחילים להתארגן, הגבר קם ורואה אותי מתזמנת צירים ( בשלב הזה הם באו כל 15-20 דקות), מסיימת לארגן את הילד ואומרת לגבר שלדעתי הוא יכול ללכת לעבודה (העבודה מרוחקת כשעה פלוס מהבית שלנו) - הוא מחליט להשאר ולראות איך מתפתח (אצל הבכור ילדתי תוך 3 שעות)
הגבר לוקח את הילד לגן ואני ממשיכה לתזמן- הצירים לא סדירים ולא ארוכים במיוחד ולכן אני לא מתרגשת

בינתיים הגבר דוחק שאני אתארגן ונצא לבית החולים אני מסרבת עד שמגיעים כמה צירים צפופים ואני מחליטה להתקלח ולצאת לבית החולים

השעה 9:15 ואנחנו מתייצבים במחלקת יולדת- שואלים אותי למה הגעתי, מסבירה שאני עם צירים והלידה הראשונה שלי הייתה מהירה- הם לא ממתינים ומכניסים אותי לחדר לידה בלי לבדוק כלום.....

שם אני פוגשת את המיילדת- טיפוס לא חייכם ולא נחמד, אני מודיעה לה שאני לא רוצה אפידורל

בינתיים מחברים אותי למוניטור- אני מבקשת להתנתק מה מוניטור כמה שיותר מהר ולאפשר לי להיות בתנועה, לעשות חוקן ומקלחת

המיילדת מודיעה שנבדוק את העניין אחרי חצי שעה של מוניטור

המשך כבר יגיע....

 

[lula]

המשך

במוניטור מדי פעם נרשמות ירידות בדופק

המיילדת בודקת פתיחה ומכריזה 5 אני שואלת באיזה ספינה והיא מתעלמת ונעלמת

כאשר היא חוזרת אני מתחננת להתנתק מה מוניטור (שעה שלמה) ולקבל חוקן

היא מסרבת ולא משחררת אותי בתואנה שהמוניטור לא תקין- היא אומרת לי שהיא רוצה לפקוע לי את המים- אני מסרבת והיא מתעצבנת עליי וצועקת ״למה את רוצה לסבול קחי אפידורל״ אני צועקת בחזרה שאפידורל לא יהיה פה ומתחננת להתנתק מה מוניטור

היא מסרבת ויוצאת

בינתיים הצירים הופכים להיות פחות אפקטיביים בשכיבה והם די מתרחקים- אני מאוכזבת וכואבת....

מחליטה לקום על הרגליים ולהיות צמודה למיטה על מנת שהמוניטור יהיה עליי

בגלל תזוזה בזמן צירים עוד הפעם המוניטור לא תקין ויש ירידות בדופק

השעה 11 אני מבקשת שוב חוקן ומקלחת ומקבלת סירוב מהמיילדת הכל נאמר בצורה מגעילה וכוחנית
מבקשת ללכת לעשות פיפי והיא אומרת לי שתביא סיר- אמרתי שבשום אופן לא אני הולכת בכוחות עצמי לשירותים

בדרך לשירותים נתקפת בכמה צירים חזקים, חוזרת למיטה ומגלה שהפתיחה 8 מתחננת שוב להשתחרר ושוב מקבלת סירוב וצעקה של למה כל הסבל הזה....
שוב היא רוצה לפקוע את המים- אני מסרבת
השעה 12:15 נרשמות כמה ירידות בדופק והיא אומרת לי שהעברית במצוקה והיא רוצה לפקוע את המים- הפעם אחותי ואמא שלי משכנעות אותי לעשות את זה למרות שאני יודעת שהיא בסדר
היא פוקעת את המים- צלולים והכל תקין ושוב נעלמת מהחדר- זהו עכשיו כבר לא אוכל בוודאות להסתובב או לקבל מקלחת....

המשך כבר יגיע

 

[lula]

המשך

לאחר פקיעת המים היא נעלמת ואני סובלת מצירי גיהנום בשכיבה
אני בוכה ומרגישה כמו חיה פצועה, כואב לי ורע לי שככה הלידה שלי, לידת החלומות שלי מתקדמת

בשעה 13 אני מתחילה להרגיש את הלחץ המוכר בטוסיק- אחותי קוראת לה לבוא

פתיחה מלאה אפשר להתחיל לדחוף- אני דוחפת- אני לא זוכרת שזה כל כך כאב בלידה הראשונה אני רק מייחלת שהכאב יעבור אחותי ואמא שלי מחזיקות לי את הרגליים, המיילדת צועקת עליהן לעוף ממני ושאני אחזיק לבד את הרגליים אני מתחננת אליה שתיתן להם לעזור לי אני מותשת והיא בשלה, אמא שלי באה ללטף אותי והיא צועקת עליה להתרחק ממני, בשלב הזה איבדתי שליטה והתחלתי לצרוח שהיא הורסת את הכל , את הלידה שלי

כמה דחיפות והראש בחוץ השריפה הידועה עוד דחיפה קטנה והיא בחוץ

13:13 הילדה שלי בחוץ במשקל 3333 ילדת האהבה שלי שנולדה בתזמון מושלם בוולנטיין די....

כעבור שעתיים אני קמה להתקלח ועוברת למחלקה שם התאוששתי נהדר בזכות הצוות הנפלא של המחלקה

אין ספק שהלידה הזו הייתה יכולה להיות אחרת, אני יודעת שהגוף שלי מסוגל רק שלא נתנו לו את התנאים האופטימליים לכך...ק

4 שעות שכבתי עם צירים ושרדתי- אני גאה בעצמי אבל מאוכזבת מהמיילדת הזו שדבר אחרון אפשר להגיד עליה שהייתה בה איזו שהיא חמלה....

כעבור יום פגשתי אותה במסדרון וכל מה שהיה לה להגיד הנה הצווחנית שלי.....

מאחלת לכולכן לידות קלות בידיים מלאות ועם מיילדות סימפטיות....

 

[שרון0121]

מזל טוב לך

מזל טוב ., נחת וכל טוב.

 

[נועה320]

באיזה בי"ח ילדת???

 

[lula]

הדסה הר הצופים

 

[שרית361]

לא מפתיע..הסיפור הדומה להפליא שלי גם משם..

 

[קרוב להפליא]

מזל טוב!!!

מצטערת כ"כ לשמוע על היחס המגעיל שקיבלת דווקא\
כשהכי היית צריכה אמפתיה ורוך
טוב שאמא ואחותך היו איתך לפחות
וטוב שהסתיים בשלום עם ינוקת מתוקה

גדלו אותה בנחת ובאושר!

 

[שרית361]

אוי ואבוי!! איזה גועל! בבת אחת החזרת אותי-

ללידה של הבן שלי לפני כמעט 12 שנים.. והייתי בטוחה שאז לא הייתה מודעות והיום זה כבר לא קורה....מצטערת כלכך בשבילך על החוויה, (אני בעקבותיה עשיתי 2 לידות בית כי לאהייתי מסוגלת לחזור לבית חולים, גם הבנתי שזה הרבה פחות בטוח בשבילי..)

 

[שרית361]

לפחות אצלי אחת מאלה שהיו מגעילות באה למחרת-

לבקש סליחה..אני לא מסוגלת לכתוב פה את הסיפור לידה שלי (הזה) אבל אם את רוצה סיפור עם קווי דמיון מדהימים אשלח לך בפרטי כשתתאוששי קצת. מאחלת לך גידול נעים מזל טוב והמון נחת!! העיקר שאת אחרי!

 

[Nona a]

עצוב לקרוא על מיילדת כ"כ לא תומכת ...

חשבת להגיש תלונה לבי"ח ? אני הייתי כותבת מכתב תלונה

הרבה מזל טוב לרגל הרחבת המשפחה ותודה על השיתוף !

 

[lula]

חשבתי על זה והחלטתי לוותר

מעדיפה לשכוח מהדרך ולהתרכז בתוצאה המתוקה....

 

[ט ו ש ה]

אה... אפשר לנסות לשכנע אותך כן לכתוב?

אני יודעת ומבינה מאד את הרצון לשים את זה מאחורייך ולהתקדם הלאה.
אבל, וזו בדיוק הבעיה, אם נשים לא יכתבו, לא יספרו, לא יתלוננו - דברים לא ישתנו.
נכון, יכול להיות שגם אם תכתבי לא יקרה כלום. לצערי, זו לא תהיה הפעם הראשונה שבה זה יקרה. אבל, יכול להיות שכן משהו ישתנה, שכן יתייחסו, שכן יעירו לה.
אם לא תכתבי - זה בטוח לא יקרה, ואם נשים לא מתלוננות, ולא פונות לדבר עם האנשים שפגעו בהן - איך הן יכולות לצפות ולדרוש שינוי?
זה לא צריך להיות מכתב ארוך. משהו של עמוד, רק להסביר ממה נפגעת. ולשלוח. זה יקח לך 10 דקות, וזה יכול לעשות הבדל ממש משמעותי.
לצורך הענין, אם הייתה לך מיילדת אלופה, אני מניחה שהיית לוקחת את ה - 10 דקות האלה כדי להודות לה, נכון?

 

[lula]

טושה- במידה ואחליט לכתוב

מכתב כזה- למי אמורים להפנות אותו?
מנהל בית החולים?
מנהל מחלקת חדרי לידה?
תודה!!!

 

[ט ו ש ה]

למי לכתוב

מי שבעצם אחראית על המיילדות היא אחות ראשית של חדר לידה, או אחות ראשית של בית החולים, או אחראית סיעוד חדר לידה (יש לזה כל מיני שמות כאלה ואחרים).
מצרפת לך בלינק את הדף הרלוונטי מהאתר של הדסה. אני הייתי שולחת לשלושת הנשים בצוות הסיעודי + לרופא האחראי בחדר לידה. לא הייתי שלוחת לפרופ' הוכנר, כי (ויסלחו לי מטופלות שלה אם יש פה כאלה...) אני לא מחזיקה ממנה הרבה במה שמגיע ליחסים בינאישיים או אכפתיות יתירה מהרגשות והתחושות של היולדות שלה. (לצערי, מניסיון אישי וקרוב)

 

[ט ו ש ה]

ועכשיו אני רואה שלא צירפתי לך....

http://www.hadassah.org.il/medical-...צופים/ללדת-בהר-הצופים/צוות-רפואי-וסיעודי.aspx

 

[טיפ_טיפ]

בדיוק סיפרה לי

מישהי מהעבודה שהאחיות בבי״ח בו ילדה כל הזמן החמיאו לה שהיא כ״כ שקטה.
והיא לא הבינה למה זה ראוי למחמאה. כי אצלה ההסתגרות וההפנמה באו לא במודע/בכוונה.
חברה אחרת מצד שני קיבלה נזיפות מהאחות ומהרופא ש״תשתלט על עצמה״.

 

[neomiad]

חייבת שאלה..

קראתי והזדעזעתי. ללא ספק את אישה שיודעת מה טוב עבורך בענייני לידה.. ונשמע שהיא ממש הפריעה.
במידה ויש מיילדת כזו - האם אפשר לסלק אותה מהחדר ולבקש מישהי אחרת? ברור לי שזו סיטואציה שרוצים להעביר ברוגע בלי מאבקים עם הצוות, אבל מותר לסרב שהיא תשתתף?

 

[לוסטיטה]

מצטרפת לשאלה

אני הבנתי שאפשר לבקש להחליף מיילדת, לפחות לנסות... וגם, אפשר לשאול באיזה בית חולים ילדת?

בכל מקרה שיהיה הרבה במזל והעיקר שזה מאחוריך

 

[בפלה שוקולדה]

כן מותר...

צריך לזכור שבית חולים הוא לא בית סוהר ואת מגיעה לשם מבחירה וכן יכולה לצאת משם מבחירה לאף איש צוות מאחות ועד מנתח אין זכות לבצע בך פעולה בניגוד לרצונך וזה כולל את "אל תגעי בי".
הרבה נשים מגיעות לחדר לידה בהרגשה שהמיילדת היא השולטת והקובעת את הקצב וכדי שהכל ילך "חלק" אז צריך להיות כפופים לרצונות שלה ולהקשיב למה שהיא אומרת.
עכשיו ברור שאישה שנמצאת בשלב השני לא תמיד תוכל לעמוד על שלה וגם חשוב שהיא תתעסק בלידה ולא בלריב עם הצוות ולכן מראש צריך לקחת איתך ללידה מישהו אסרטיבי (כמו דולה למשל) או להכין את המלווה שלך ולהסביר לו בדיוק מה את רוצה מה את לא רוצה ואיך להתמודד עם מצבים כאלו שיהיה הפה שלך מול הצוות הרפואי.

כבר שמעתי על המון מקרים של צוות שהתעלם הוא התעמר ביולדת "צווחנית" ואני אומרת הם יכולים להכנס לי, סליחה, לתחת. כי הוצאת צלילים בלידה בין אם זה המהום ובין עם זה צווחה מסייעת לגוף לשחרר הורמונים שמקלים ומזרזים את הלידה וחשוב שהיולדת תדע להתנהל לפי רצונה, טובתה ותחושותיה הטבעיות כי בסופו של דבר לא נשכח שגם אם היו נוטשים אותך ביער ללדת לבד רוב הסיכויים שהאינסטנקטים שלך (שהם הכי טובים) היו מנחים אותך והיית מצליחה ללדת.

אז כן אם אני רוצה שאימא שלי תתפוס לי את הרגל אז זה על אחריותי ואם אני לא רוצה מוניטור זה גם על אחריותי ואין שום תקדים לזה שמיילדת או רופא יש להם את הזכות לפעול בניגוד לרצוני כל עוד אני מבינה שהאחריות היא עלי.

מקומם לשמוע סיפורים כאלו אבל חשוב לדעת שגם הם קיימים ויש דרך להתמודד איתם.