סיפור אישי...

blue sky *

New member
סיפור אישי...

זה קרה לא מזמן ואני מקווה שהוא לא יכנס ויקרא למרות שהוא יודע בדיוק מה אני מרגישה.. עברתי הרבה מאוד בחיים, והחיים היו די קשים אלי מיום ליום סגרתי את עצמי ולא הרשתי לאף אחד לחדור אל תוך ליבי, אל הרגשות שלי.. עד שהכרתי אותו, הכרתי אותו באחד הפורומים, בחור נחמד לאט לאט דיברנו ודיברנו ויום אחד החלטתי שאני הולכת לראות אותו.. וכך התחלנו להיפגש, אחרי זמן קצר הוא היה צריך לטוס לחו"ל ואני 3 חודשים חיכיתי לו.. כל סוף חודש היה מגיע לכמה ימים הייתי כ"כ מתרגשת, מצפה בכליון עיניים לפגוש אותו לחבק אותו .. וסתם ככה לדבר איתו.. וסוף סוף הוא סיים את עבודתו בחו"ל וחזר לארץ.. סוף סוף רואה אותו בלי סוף, נפגשים בלי סוף.. וסוף סוף אנחנו ביחד. על פני השטח הכל נראה נפלא.. הוא הראה שהוא אוהב, ואני לתומי הרגשתי שמצאתי את אהבת חיי.. כיף לי.. לא היה קל לי להיפתח כלפי מישהו, לספר לו הכל.. לתת לו לגעת בי ובליבי.. וחשבתי שזה הדדי וכך גם הוא גם מרגיש.. אז איך ייתכן שככה בלי אזהרה מראש הכל התפוצץ לו? ככה סתם אחרי ויכוח קטן שהיה הוא החליט שהוא לא יכול להתמודד עם זה.. האם אין פה אהבה שנלחמים עבורה?? ניסיתי לדבר איתו.. הסברתי לו שאני אוהבת אותו ושנתמודד עם הדברים ביחד.. הוא לא לבד פה.. הסברתי לו שבכל מערכת יחסים יש עליות וירידות.. יש מריבות.. אבל לא נפרדים בגלל ויכוח קטן וטיפשי.. הוא הודה שהוא בחר בדרך הקלה.. הוא אמר שהוא אוהב אבל לא יכול התמודד.. למה לקטוע דבר כ"כ יפה?? למה לא לנסות ולתת עוד צ´אנס אחד?? זה כואב, וזה עדיין טרי, דמעות ירדו אך פסקו.. לבכות אני כבר לא אבכה.. הבנתי שהוא לא רוצה.. הרמתי ידיים שימשיך בחייו ואני מקווה שיהיו לו חיים טובים ויפים.. עכשיו אני לבד.. קצת קשה.. יודעת שאשרוד.. רק לפתוח את ליבי שוב.. אני חוששת.. מצטערת שהפלתי עליכם את צרותיי.. הייתי חייבת לספר, לשפוך את הלב..
 
למה את מתנצלת ששפכת כאן את ליבך?

הרי בשביל מה אנחנו כאן? האמת היא שגם זאת יכולה להיות עצה ידידותית בשבילך, שאני בעצמי למדתי מנסיון: תני קרדיט לעצמך, ודעי שזה לגיטימי לחלוטין שאנשים יקשיבו לסיפור שלך, כמו שאת בטח יודעת להקשיב ולאהוב (כך אני מבין מהסיפור שלך) וממש לא צריך להתנצל על זה - מגיעה לך הקשבה. ולעניין הסיפור שלך: הרבה פעמים כשמפוצצים אהבה כמו שהאקס שלך עשה, הסיבה המוצהרת (במקרה הזה - ויכוח ילדותי) היא רק תירוץ. הרבה פעמים אנשים מפסיקים לאהוב את בן/בת זוגם והם לא כל כך רוצים להגיד את זה בפרצוף, אז הם מחפשים תירוץ. מאוד ייתכן, כמה שזה כואב לשמוע את זה, שהחבר שלך רצה להפרד ממך, מסיבות שלו, וחיפש איזשהו תירוץ. אם זה אכן ככה, הוא היה איתך מאוד לא הוגן והתנהג כמו שממש לא מתנהגים לאנשים שאוהבים, כי זו חוסר כנות וזלזול ברגשות שלך, הוא היה חייב לקחת בחשבון שתיפגעי, גם אם הוא כבר לא ממש אוהב אותך. אבל לטווח הרחוק טוב שאת כבר לא בקשר איתו, כי אם הייתם מושכים את זה ליותר זמן - הוא היה מפוצץ את זה באופן הרבה יותר כואב. אני רק מקווה בשבילך שהבחורים האחרים שתמצאי (ואת תמצאי, אין לי ספק) באמת יידעו לאהוב ולהתנהג, כי מגיעים לך בחורים שיודעים לאהוב ושיודעים לתת בחזרה
 

blue sky *

New member
אחד הדברים הכי חשובים

במערכת יחסים היא כנות זה לפי דעתי בכל אופן ואכן חשבתי על זה לאחרונה שזה היה תירוץ כי זו סיבה די עלובה להיפרד בגלל ויכוח. אבל בדרך כלל כשמפסיקים לאהוב גם אם לא רוצים לפגוע, יש איזה שהיא ירידה במערכת יחסים.. יש שינוי כל שהיא ופה לא ראיתי את זה.. אולי אני סתם משלה את עצמי כי קשה לי לקבל את זה.. אבל.. אני חושבת שזה לא פייר לפגוע ולא לספר את האמת. כי כמו שאני אספר את האמת ואהיה הכי כנה ככה אני רוצה שיהיו איתי.. תודה לך אמרת דברים נכונים וחכמים.. תודה
 

theamit

New member
באמת שיהיה בסדר

אני כל כך מבין אותך,זה פשוט נפוץ כל כך ,תראי,כל מה שיגידו ויעשו לא יעזור ליותר מפרק זמן קצר בכל אופן ,הרי זה ברור שהוא לא אהב מספיק אם בכלל(אל תעלבי עדיף להתמודד עם העובדות זה אומנם קשה בהתחלה אבל מזרז את תהליך ההשלמה ומשם הדרך לחזרה לשגרה קצרה) אני לא יודע מה את עושה בחיים אבל הסוד הוא להרפות לתקופה קצרה ולהתעסק במשהו אחר אני לא יודע כמה זמן זה יקח לך עד שלא יהיה לך אכפת כי זה די תלוי בך אבל אני יכול להבטיח לך שכמה שזה לא עצוב וקשה זה יעבור ובגדול אני יודע כי רק עכשיו יצאתי מהרגשה נוראית כזו שלקחה לי 3 שנים ותאמיני לי שלא האמנתי בחיים שאני אצא מזה אני מקווה שתפנימי את זה ושעזרתי לך במשהו
 

blue sky *

New member
אני יודעת שאתה צודק

אבל משום מה.. זה קשה ל"עכל" הבטן לא מוכנה.. וזה בדיוק מה שאני מנסה לעשות.. מנסה להתנתק, למצוא תעסוקה כדי לא לחשוב על זה.. רק הוא לפעמים צץ לו מאיזה שהוא מקום ומספיק שאני רואה את השם וזה שוב צץ ומפריע..
 

נוית_

New member
קחי קודם חיבוק של עידוד

תני לעצמך להתמודד עם הכאב, אל תברחי ממנו כי הוא ירדוף אותך, לנסות להתעלם, לדעתי, זה לא הפתרון, את צריכה לעבור ולחוות את הכאב במלוא העוצמה, ורק כך את תצאי מחוזקת מהמצב. ככה זה בחיים, ישנם שלבים שאי אפשר לפסוח עליהם, גם אם מנסים לא לחשוב עליהם. אי אפשר להגדיר כמה זמן זה יקח, לכל אחד קצב משלו. רק זכרי- אל תאבדי את האמון שלך באנשים כי לא כולם שווים
 

blue sky *

New member
איך אפשר שלא לאבד..

כלא כנים איתך ופוגעים בך.. ככל שנפגעים יותר, נסגרים יותר.. ומאבדים את האמון אני לא חושבת שאני אוכל לבטוח במישהו וממש לאהוב.. אמונה כבר אין בי
 
לך........

אני שמחה שפתחת את ליבך בפנינו. אני שמחה שהרגשת בטוחה כדי לספר לנו. אבל לצערי, כנראה לא היתה מספיק אהבה כדי להתמודד עם הקשיים. מקווה שהכל יסתדר לטובה. בייבי
 
למעלה