סיפור אגדה... כנסו!

סיפור אגדה... כנסו!

לפני הרבה הרבה שנים, בממלכה רחוקה, חיה ילדה קטנה בשם רון. והיא הייתה ילדה יפה ושמחה, ומאוד אהבה לשחק, וכל דבר היה בשבילה טוב ומאושר יום אחד, הילדה חלתה, ואבא שלה ניסה להשיג את טובי הרופאים בממלכה בשביל למצוא לילדה תרופה למחלה אך כל מה שניסה לא הצליח ויום אחד הגיעה קוסמת לממלכה, ואמרה לאב "ילדתך תירפא מהכאב רק בעזרת האושר. שתמצא הילדה את האושר, בכוחות עצמה, אז תירפא מחלתה ויחזור הצחוק אל הממלכה" האב לא כל כך רצה שהילדה הקטנה שלו תצא למסע כזה ארוך ומייגע לבד, בלי עזרה, אבל החליט לתת לה ללכת, כדי שהיא תחזור להיות שמחה והילדה יצאה למסע עברו ימים, והילדה הקטנה עדיין לא מצאה את האושר. היא עברה יערות ואגמים ונהרות והרים, ולא מצאה את האושר פתאום, לילה אחד, בתוך יער עבות, חיפשה הילדה מקום לישון, ומצאה ביקתה קטנה באמצע היער, בקתה עם אור הילדה נכנסה לבקתה וראתה שם שני גמדים קטנים, שהגיעו לה עד למותניים הגמדים הכינו לה אוכל ונתנו לה צידה לדרך, והיא סיפרה להם את כל הסיפור שעבר אותה מאז שעזבה את הממלכה הגמדים נתנו לילדה קופסא לבנה ואמרו לה "קופסא זו תיפתח רק בעת צרה, שתגיעי לבעייה חזקה שמלהתמודד איתה אין דרך חזרה כשתפתחי את הקופסא, תגיע העזרה" הילדה לקחה את הקופסא ויצאה שוב לדרך המשיכה הילדה ללכת, ולחפש את האושר, אך לא מצאה אותו עדיין... כשהגיעה הילדה אל תהום עמוקה, ניסתה לחשוב איך היא תוכל לעבור את התהום. והנה היא על שפת יאוש, והיא החליטה לפתוח את הקופסא. כשפתחה את הקופסא יצאה ממנה אישה יפהפייה. זו הייתה התקווה. היא אספה את הילדה לזרועותיה והעיפה אותה מעל התהום כעזרה... הילדה הודתה לתקווה, והתקווה אמרה לה "כל פעם שתצטרכי אותי, אני אהיה פה" הילדה המשיכה בדרך שלה עברו כבר כמה חודשים מאז יצאה הילדה למשא, ועדיין, לא היה כל סימן לאושר באמצע הדרך, פגשה הילדה שועל קטן היא מאוד פחדה ממנו, אך השועל אמר לה "אל תפחדי ילדונת, אני אעזור לך. התקווה שלחה אותי בשביל לראות אם את מצאת כבר את האושר" והילדה התחילה לבכות לשועל "לא מצאתי את האושר עדיין, ואני לא מבינה לאן הוא נעלם!" "הוא לא נעלם" אמר לה השועל, "את עוד תמצאי אותו." "קחי את הביצה הקטנה הזאת. בתוכה יש עוד מישהי שתעזור לך להגיע אל היעד שלך" אמר השועל ונעלם המשיכה הילדה ללכת, וללכת וללכת וכשהיא סוף סוף אספה את כוחותיה לצעדים האחרונים, גילתה שהיא נמצאת על צוק, ומאוד פחדה פתאום הופיע זפיר, רוח המערב, ונשא אותה על גבו אל מתחת לצוק ואמר לה. "את רואה שם במרחק של 100 פסיעות? מונח שם עץ. ועל העץ תפוח זהב. תפוח זה הוא תפוח האושר" הילדה רצה ורצה מהר לעץ האושר, אך בדרך בריצתה, נתקלה באבן גדולה וזוהרת, ופתאום מתוכה יצא קוסם ענקי הוא אמר לה שתיקח איתה את האבן והיא לקחה אותה. כשהגיעה הילדה סוף סוף אל עץ האושר, גילתה שהיא לא לבד ששלושה ענקים איומים שומרים על העץ הזה אלו היו הכאב, היאוש והעצב הילדה מאוד מאוד פחדה מהם, ואז היא הלחליטה לפתוח את הביצה מתוך הביצה יצאה גמדה קטנה בצבע אדום בוהק זוהי הייתה השמחה השמחה אמרה לה לשחרר גם את התקווה שנמצאת בתוך הקופסא ואת הצחוק שכלוא בתוך האבן הזוהרת שלושתם נלחמו בשלושת המפלצות האיומות... עד עלות השחר.. ובסוף ניצחו את המפלצות. הילדה הודתה לתקווה, לשמחה ולצחוק ויצאה לדרכה בחזרה לממלכה כשהגיעה לכניסת הממלכה ראתה ילד קטן שעומד ליד השער, ומתחנן לשומרים שיתנו לו פיסת לחם והנה היא, רון, הולכת לה עם תפוח זהב ביד, והילד מסתכל עליו, רוצה לאכול אותו הילד ביקש ממנה חתיכה מהתפוח. רון הסתכלה על הילד, וידעה שאם היא תתן לו חתיכה מהתפוח היא תאבד את האושר. היא לקחה את הילד איתה, והלכה לכיוון הארמון. בדרך הילד הקטן כמעט נפל והתעלף ורון החליטה לחתוך את תפוח הזהב ולתת לו קצת מהתפוח בשביל שיתעורר. כשהגיעה לממלכה, אביה שמח לראות אותה ושאל אותה "והיכן האושר ילדתי?" אמרה לו הילדה "האושר נמצא בתוכי. אמנם יש לו כל מיני צורות משונות, ודברים שעוזרים לו להגיע בסוף לליבו של אדם, אך האושר הזה הוא הדבר שעושה אותי שמחה. והאושר הוא אינו תפוח זהב או אבן זוהרת או ביצת זהב... האושר הוא המעשה שגורם לך להרגיש טוב עם עצמך... האושר זה אתה" אביה חייך אליה באהבה, ושאל אותה איך היה לה המסע. ביתו ענתה לו : "אבא, האושר הוא לא המטרה, הוא המסע עצמו." אז זהו אחרי נסיונות רבים, בסופו של דבר שיחזרתי את הסיפור הזה, כמעט אחרי שנה... למרות שהוא לא טוב כמו הסיפור המקורי, ומלבד העובדה שאת המשפט האחרון לקחתי מחברה טובה שלי, אני מקווה שלפחות תהנו, ותפיקו ממנו את המיטב. תזכרו, זו אמנם אגדה, אבל היא יכולה לקרות לכל אחד... נצח שמרגישה סינדרלה פתאום. נ.ב - מוקדש באהבה לאנשים שהם האור בחיי...
 

P h e n i x

New member
מקפיצה

אהבתי את הסיפור נצח, הלוואי וכולנו נמצא את האושר בתוכנו.
 
למעלה