מארק וולפרט
New member
סיפורי בן-גוריון
הכל התחיל כרגיל. תאמנו (במאמץ רב) שעתיים הנמכות בבן גוריון (בין השעות 21:00 ל 23:00). המרשה הוגש ב 19:00 וב 20:00 בדקתי פיזית מול התדריכין במודיעין טייס לקיום המרשה. 2 חברי פורום והמדריך הצטרפו אליי ב 20:15 וב 20:30 ביקשנו להתניע. הכוונה הייתה לצאת ב SID BGN2A דרך אינטרו, במטרה להיות ב 21:00 בדיוק מעל ה VOR ולהתחיל את ההנמכות. 20:40 - אני "רשות להתיישר". הפקח "המתן". 20:44 - אני "תמרור, מה עם האישור להתיישר", הפקח "בן גוריון לא מוכנים לקבל אותך בגלל מתאמן אחר". אני (או יותר נכון המדריך) "תמרור, מבקש לתאם מול בן גוריון, אנחנו מעוניינים להמריא ולהגיע מעל ה VOR ב 21:00 בדיוק, כפי שתואם". הפקח "רות, מנסה לתאם". 20:51- אני "תמרור, מה קורה עם התאום מול ב"ג" הפקח "עדיין אין אישור בגלל מתאמן אחר". פה המדריך שלי מאבד את סבלנותו, ומתקשר לאחראי משמרת בב"ג - "אנחנו מעוניינים להגיע אלייך ב 21:00, לא לפני, מבקש שתאשר להמריא" החראי המשמרת בב"ג "אהה, נו בסדר אז אני אאשר" 20:55 - אחרי 15 דקות המתנה, הפקח, "רשאים להתייש ולהמריא". אבל זה לא נגמר בזה, 21:14 - מדווחים לב"ג "OVER THE VOR", ומה אנחנו שומעים, "XXX (המטוס המתאמן שבגללו לא נתנו לנו להמריא) CLEAR FOR ILS APPROACH...". ואנחנו נשלחנו ל HOLDING. אחרי שכבר קיבלנו אישור להכנס לתהליך.. בן גוריון " XXX אני אאלץ להפנות אותך לפניות בים בגלל תנועה" (מדווחת 45 מייל מהחוף". טוב אז הסתובבנו קצת. ואחרי זה עוד קצת, ועוד קצת (היו הרבה תנועות). בסופו של דבר, ב 21:35 (שעה ו10 דקות לאחר התנעה) הצלחנו לבצע את ההנמכה הראשונה. אתם מבינים? לא מספיק שזה עולה בדם לתאם הנמכות בב"ג (בהנחה שהטרנספונדר עובד, המטוס שמיש וכל שאר המרעין בשין), אז אין לפקחים בבן גוריון את הרגישות המינימלית להבין שכל דקה עולה לנו הון תועפות (והרי לא בקשנו לעשות מעבר למה שתואם מראש, אלא בדיוק מה שתואם). אפילוג - המדריך שוחח ארוכות עם אחראי המשמרת, אחרי הטיסה. כמובן שלא יצא מהשיחה כלום!
הכל התחיל כרגיל. תאמנו (במאמץ רב) שעתיים הנמכות בבן גוריון (בין השעות 21:00 ל 23:00). המרשה הוגש ב 19:00 וב 20:00 בדקתי פיזית מול התדריכין במודיעין טייס לקיום המרשה. 2 חברי פורום והמדריך הצטרפו אליי ב 20:15 וב 20:30 ביקשנו להתניע. הכוונה הייתה לצאת ב SID BGN2A דרך אינטרו, במטרה להיות ב 21:00 בדיוק מעל ה VOR ולהתחיל את ההנמכות. 20:40 - אני "רשות להתיישר". הפקח "המתן". 20:44 - אני "תמרור, מה עם האישור להתיישר", הפקח "בן גוריון לא מוכנים לקבל אותך בגלל מתאמן אחר". אני (או יותר נכון המדריך) "תמרור, מבקש לתאם מול בן גוריון, אנחנו מעוניינים להמריא ולהגיע מעל ה VOR ב 21:00 בדיוק, כפי שתואם". הפקח "רות, מנסה לתאם". 20:51- אני "תמרור, מה קורה עם התאום מול ב"ג" הפקח "עדיין אין אישור בגלל מתאמן אחר". פה המדריך שלי מאבד את סבלנותו, ומתקשר לאחראי משמרת בב"ג - "אנחנו מעוניינים להגיע אלייך ב 21:00, לא לפני, מבקש שתאשר להמריא" החראי המשמרת בב"ג "אהה, נו בסדר אז אני אאשר" 20:55 - אחרי 15 דקות המתנה, הפקח, "רשאים להתייש ולהמריא". אבל זה לא נגמר בזה, 21:14 - מדווחים לב"ג "OVER THE VOR", ומה אנחנו שומעים, "XXX (המטוס המתאמן שבגללו לא נתנו לנו להמריא) CLEAR FOR ILS APPROACH...". ואנחנו נשלחנו ל HOLDING. אחרי שכבר קיבלנו אישור להכנס לתהליך.. בן גוריון " XXX אני אאלץ להפנות אותך לפניות בים בגלל תנועה" (מדווחת 45 מייל מהחוף". טוב אז הסתובבנו קצת. ואחרי זה עוד קצת, ועוד קצת (היו הרבה תנועות). בסופו של דבר, ב 21:35 (שעה ו10 דקות לאחר התנעה) הצלחנו לבצע את ההנמכה הראשונה. אתם מבינים? לא מספיק שזה עולה בדם לתאם הנמכות בב"ג (בהנחה שהטרנספונדר עובד, המטוס שמיש וכל שאר המרעין בשין), אז אין לפקחים בבן גוריון את הרגישות המינימלית להבין שכל דקה עולה לנו הון תועפות (והרי לא בקשנו לעשות מעבר למה שתואם מראש, אלא בדיוק מה שתואם). אפילוג - המדריך שוחח ארוכות עם אחראי המשמרת, אחרי הטיסה. כמובן שלא יצא מהשיחה כלום!
