טיול עם אגד חיפה-ירושלים-מצדה
סיפורים, תמונות מוזרות, וכו'
אחרי שכמעט מתחילת המבצע יצאתי בקושי מדי פעם מהבית וגם זה היה בלי לשים לב יותר מדי לדברים תח"ציים, אתמול ושלשום נסעתי די הרבה בתח"צ, אז יש לי כל מיני סיפורים ותמונות
ביום שני הלכתי למסוף של דן בשביל לעלות על קו 7, והמסך היה תקול.
טיול עם אגד חיפה-ירושלים-מצדה
שלום,
אתמול ערכתי טיול לחבר ממוצא אמריקאי, והוא ביקש להגיע למצדה ולמנהרות הכותל. למרות שמחיר הנסיעה אינו כל כך אטרקטיבי כאשר אנו נוסעים שני אנשים, העדפתי את האוטובוס לפי שהוא עוצר ממש במצדה ובירושלים החנייה יותר מבעייתית כידוע בוודאי במרכז העיר ובאיזור העיר העתיקה (בתקופת בין הזמנים במיוחד), וכמובן זה גם מעייף נסיעה ארוכה.
יצאנו בשבע וחצי מחיפה עם רכבת לת"א במחשבה לתפוס את 421 מרכבת מרכז בשמונה ארבעים, אבל הרכבת היתה ממש מלאה (חיילים בסדיר) ולא היה מקום לשבת, והחבר העדיף לחכות לרכבת הישירה הבאה כעבור תישעה דקות ובכך פספסנו את 421. נסענו לירושלים עם 480, התרעננו בתחנת המרכזית בי-ם (ואז הבנו שזו היתה טעות מלכתחילה לקחת את 421 ןולשבת באוטובוס 3 שעות בלי הפסקה...), ונסענו למצדה ב- 10:30 עם 486 שהיה כמעט מלא ביציאה מהמרכזית והתמלא לגמרי כולל בעמידה עד היציאה מהעיר. במצדה ירדנו שנינו בלבד.
להלן החישוב של הוצאות התחבורה: 57.5 כרטיסיית שתי נסיעות חיפה-ת"א, 32.3 כרטיסיית שתי נסיעות ת"א-ירושלים, 74.8 כרטיסיית שתי נסיעות למצדה, 13.8 שתי נסיעות רק"לת.
סה"כ 178.4 ש"ח עבור החבר, ועבורי 172.8 ש"ח (יש לי כרטיסיות). אגב, אם היינו נוסעים ב- 421 כל הנסיעה היתה עולה לו 174.45 (בהנחה שאין לנו אפשרות לקנות כרטיסיית שתי נסיעות ולנקב על שנינו מת"א למצדה לרוכשים כרטיס באתר, אבל ניתן לעשות זאת בשאר הנסיעות). כלומר 421 לא משתלם כי נסיעת יחיד בו היא 49.4 ש"ח ומי-ם הנסיעה עולה 44 ש"ח.
הנסיעה במכונית הפרטית היתה עולה 280 ש"ח אגב שזה 140 ש"ח לבן אדם. הפעם חיבתי לתחבורה הציבורית הפכה לי את הדרך ליקרה יותר.
מרכז המבקרים של מצדה הוא נפלא, רק חבל שהאוטובוס לא מוריד אותך ברחבת הכניסה למצדה אלא בתחתית כביש הגישה אל מרכז המבקרים. זו נסיעה של עוד דקה שעוזרת רבות למוגבלי תנועה. אגב, בקיבוץ עין גדי האוטובוס עוצר גם בבית הארחה של הקיבוץ בנוסף על מרכז הקיבוץ, וזה עסק פרטי ולא ציבורי כמו מצדה. מחיר הנסיעה ברכבל של מצדה בשחקים, מחירי האוכל שם מטורפים עוד יותר (76 ש"ח לארוחת צהריים) אבל הצטיידתי מראש באוכל בתחנה המרכזית של י-ם.
זמני האוטובוס מתואמים אגב עם זמני ההדרכות במקום (אגב, ההדרכות הן באנגלית בלבד, אין בעברית) וזה יפה.
האוטובוסים חזרה היו שוב מתואמים עם שעות הסגירה של המקום. רצינו לקחת את האוטובוס של רבע לחמש שיוצא מעין בוקק רבע שעה קודם לכן, אבל הוא הגיע רק כעבור למעלה מעשרים דקות איחור (מצדה נמצאת אגב רק 15 דקות מתחנת המוצא). האוטובוס אגב היה לא מאד מלא, במרחצאות עין גדי הוא התמלא לגמרי ולחלק מהאנשים לא היה מקום אפילו בעמידה, אבל הם התעקשו לעלות, הנהג התעקש לא לקחת אותם, אני הייתי בסוף האוטובוס שמעתי שכחלק מהעימות הנהג שבר כרטיס רב קו של אחד המבקשים לעלות. אגב, האוטובוס הבא הוא קו 444 מאילת או 487 שיוצא בחמש ארבעים וחמש מעין גדי, אבל הנוסעים החצופים לא הסכימו לרדת. אמנם היו אלה נוסעים עם ילדים קטנים וכולי, אבל הם עכבו גם את הנוסעים האחרים שהיו עם ילדים קטנים. בסוף יצאנו ממרחצאות עין גדי רק בעשרים לשש. הגענו לירושלים בעשרה לשבע. וכמעט איחרנו את מועד הכניסה לסיור במנהרות הכותל, שם מזמינים מראש...
הרק"ל לא היתה מאד מלאה בדרך לכיכר ציון ומשם הלכנו ברגל כותל, וגם לא רצינו לחכות ל- 38 שיוצא אחת לחצי שעה וגם לא שם אותנו מספיק קרוב. בחזרה משום מה הסוללה שלי התרוקנה ולא ידעתי מתי 1 או 38 יוצאים, אז הלכנו לרק"ל ליד העירייה. משם 480 של 22:50 לת"א שהיה בשבעים אחוז תפוסה בלבד, ומשם רכבת חצות לחיפה בת גלים. הרכבת התעכבה בדרכה בעשר דקות.
בקיצור, הפעם הנוסעים היו אלה האשמים בעיכובים של האוטובוסים, וכדאי מאד שאגד יכניסו את האוטובוסים לרחבת הכניסה של מצדה, האתר כולו מאד נגיש לנכים, וזו בעיית הנגישות היחידה שלו, וחבל.
