סימנים

[אש בשמים]

סימנים

אני אדם ששם לב לסימנים מסביבו. אני מאמין שאדם מקבל כל הזמן מסרים מסביבתו כתוצאה מצירופי מקרים ודברים שהוא רואה או ניתקל בהם. המציאות כמסר סימבולי. הבעיה, לפעמים הסימנים האלה סותרים את התחושה הפנימית שלי, או יותר גרוע, מתגלים בדיעבד כמוטעים. בעיקר סימני אזהרה או סימנים שליליים. השאלה שלי- האם לא תמיד הסימנים הם דוברי אמת והאם האמונה או הפחד יכולים לנטוע סימנים משלהם, גם אם איו להם שום כיסוי?

 

[IBP1]

אתה מי שאחיך כאן אוהב ומתגעגע נורא אלייך

שמישהו יעשה טובה ויחפף לו שוב את המעיל.... גילי תסחבי לו את המעיל ואני אקשור לו אזיקים לידיים ולרגליים. אולי ככה נראה אותו כאן יותר זמן. אחיך התגעגע נורא אם לא הבנת את הרמז ....גלגולה גם!!!

 

[לאונרדו האחת]

לא הבנתי ת'הודעה שקדמה לשלי....

ולגבי שאלתך: או ש...הפרשנות של הסימן שלך שגויה או ש, ההובלה שלך מנחה אותך לעשות עיקופים בדרך לשם מטרו נלוות.. קצת קשה לענות ללא דוגמא ספציפית....

בדרכי יש הובלה שמטעה ..פעמים רבות אני מבינה בסופו של יום..מדוע אבל.. אם אתה מתקשר..אתה יכול להיוועץ בהדרכתך..

 

[neophile]

כשזה נוגע לעצירה של האנרגיה הפנימית

אז יש להזהר . אם בזמן קבלת המסר אתה חש את האנרגיה הפנימית שלך נתקעת - אז אתה עושה משהו לא בסדר. חוץ מזה מומלץ שלא להיות במוד תיקשורי כל הזמן .... ובזמן שאתה לא , לא כדאי לייחס חשיבות מרובה ל"סימנים" שאתה מקבל מפני שהם רק קולות פנימיים שלך - בעיקר של הפחדים שלך .

 

[neophile]

כדאי לשים לב לקולות הפנימיים

כולם - אבל להתייחס אליהם בצורה של בקרה פנימית - לזהות אותם אבל לא להזדהות איתם .

 

[גילי פרי]

סימנים../images/Emo57.gif../images/Emo54.gif../images/Emo103.gif

לא יודעת להתייחס ספציפית לשאלה שלך, משום שקל יותר להתייחס אל דוגמא ולא כמכלול. יחד עם זה, ובכל זאת, רק על עצמי לספר ידעתי... אתחיל עם זה שגמני מאמינה שכל דבר יכול להיות מסר עבורי, ממש כל "שטות" משום שאני לא מאמינה במקרים או צירופי מקרים. המציאות גם עבורי נחווית בסמלים ורמזים. אלא מה, מאידך ברור לי שאותם סימנים ורמזים מקבלים את המשמעות שלהם כנגזרת של המציאות שלי, כלומר, מה שמהווה עבורי סמל לשמחה למשל, יכול בקלות אצל מישהו אחר להיות סימן למשהו אחר לגמרי. מה שרוצה לומר בעצם, זה שהמשמעות של החוויות שלנו, היא זו שאנו נותנים לה, ולכן אין פה מקום לשקר או אמת. כן, ברור לי שגם הפחדים והאמונה שלנו הם מקורות בלתי נדלים למשמעויות שאנו מייחסים לסימנים/סמלים כאלה ואחרים שנתקלים בהם. מבחינתי - אין דבר כזה ש"אין לו שום כיסוי", ברור לי שיש משהו שיוצר את המשמעות שאני מייחסת לכל דבר, וכן, לא פעם המקור הוא פחד, אמונה/חוסר אמונה או כאלה. חוצמזה, מ-א-ד התגעגעתי אליך... לפני כמה ימים דיפדפתי אחורה בפורום לחפש איזה דיון ישן. "נתקלתי בך" וחשבתי אפילו לחפש אותך ברשת קצת, אלא שאז התהפכו אצלי היוצרות, ומאז אני מחפשת דברים אחרים. האם היה שם איזה שהוא סימן שאתה עומד לחזור?

מצטרפת לאיציק, רק.. איפה המעיל איפה?

 

[פרי מגדים]

היי אש, שאתה תשאל שאלה שכזאת?

כנראה שהיית בבעיה שכזאת ומאחר שחל על כולנו הכלל שאפילו רופא לא מרפא את עצמו - אתה שואל שאלה שכזאת . למרות שאין לי ספק שלוא הייתי מחפש בתוך הכתבים שאתה עצמך כתבת - הייתי מוצא הבחנות מועילות בין סימנים ותחושות נכונות לבין סימנים ותחושות מטעות - כאלה שמגיעות מפחדים, מיצרים, מהאגו; שמתחזות לנכונות, שמייצרות אשליות ושמוכרחות בסופו של דבר לקרוס. אין אדם שלא מתלבט מיידי פעם בין האמיתי והשיקרי מהסוג הזה, ויש אנשים שחייהם מלאים בהתלבטויות כפייתיות שכאלה והם סובלים מכך סבל רב. אם לחזור להתלבטויות הנורמליות - לדעתי כל פעם שהאדם מזהה ושומע לקול הפנימי הוא לומד יותר ויותר לזהות את הקול הפנימי וכמה זה חשוב לשמוע לו - למרות שבדרך כלל ההצעה שלו היא קשה יותר לביצוע בטווח הקצר אך מתבררת כנכונה ומשתלמת בטווח הרחוק. אז אש יקר תתכסה עם המעיל הכי מתאים ויהיה לך הכי חם! מתגעגע, פרי מגדים

 

[neophile]

יצרים ואגו הם חלקים לגיטימיים

"כאלה שמגיעות מפחדים, מיצרים, מהאגו; שמתחזות לנכונות, שמייצרות אשליות ושמוכרחות בסופו של דבר לקרוס. אין אדם שלא מתלבט מיידי פעם בין האמיתי והשיקרי מהסוג הזה, ויש אנשים שחייהם מלאים בהתלבטויות כפייתיות שכאלה והם סובלים מכך סבל רב." אני חושב שמה שאמרת זאת חלוקה לא נכונה , כי יצרים ואגו בהחלט יכולים להיות חלק לגיטימי ממי שאתה , כל אחד הוא שונה בזה כמובן ומה שמתאים לאדם אחד לא יתאים לאחר ... הבעיה היא כשהמסרים - לא באמת שייכים לך . ואיך אתה יודע ? אתה מרגיש ...כשאתה נכנס למצב של פחד - זה אומר שהפסקת להרגיש .

 

[פרי מגדים]

ייצרים ואגו אינם חלקים לגיטימיים?

ייצרים ואגו אינם חלקים לגיטימיים? איזו שאלה, בוודאי שהם חלקים לגיטימיים! רק מערכת הערכים קובעת את מה שלא לגיטימי. דוגמאות: אם היצר משדר לאדם משיכה מינית - אין דבר יותר טבעי מזה, אבל אם האדם מממש את המשיכה - ומטריד מינית, זה לא לגיטימי! ולענייננו, כאשר היצר (הרע) ממציא לאדם רמזים, תחושות או אשליות שיקריות שמתחזות לנכונות (כמו "היא עושה לי עיניים", "זה מה שכולן רוצות", "כשהיא אומרת לא, למה היא מתכוונת? וכד'} - על האדם לא לאבד את שיווי המשקל הערכי ולעשות את ההבחנה הנדרשת בין המשיכה הטבעית ובין מימוש לא לגיטימי של המשיכה! עוד דוגמא. אני לומד לבחינה ובאים החברים ומזמינים אותי לצאת איתם- ומעמידים אותי בקונפליקט ואז אני מדמיין (משכנע את עצמי) שהשאלות יהיו על החומר שאני יודע, ובמקום להתנגד להזמנה ולהמשיך ללמוד כשכולם מבלים אני בוחר בדרך הקלה והמשכנעת כביכול... אלה הם דוגמאות כמעט יומיומיות ושכאלה קורות לנו על כל צעד ושעל - ודעתי לגביהן פשוטה, כאמור: כל פעם שהאדם מזהה ושומע לקול הפנימי הוא לומד יותר ויותר לזהות את הקול הפנימי וכמה זה חשוב לשמוע לו - למרות שבדרך כלל ההצעה שלו היא קשה יותר לביצוע בטווח הקצר אך מתבררת כנכונה ומשתלמת בטווח הרחוק. פרי מגדים

 

[פרי מגדים]

הפחדים לא רק לגיטימיים אלא שהם חיוניים לנו !

אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה" (משלי, כ"ח, י"ד), הפחד מהווה תמרור אזהרה לאדם, "ומקשה לבו" - כלומר מי שמקשה את לבו ולא שם לב לאזהרה שהפחד משדר לו "יפול ברעה"! פרי מגדים

 

[אש בשמים]

אני אתן דוגמא

שהיא בעצם הסיבה לשאלה הזאת. אתמול הלכתי לראיון עבודה. אחרי ששמעתי מה הם תנאי העבודה שם וכמה הם דומים לתנאים בעבודה הקודמת שלי, אמרתי להם תודה אבל לא תודה. זה התאים לי בעבר, זה כבר לא מתאים לי עכשיו. התחושה הפנימית שלי היתה שעשיתי את הדבר הנכון, אבל כשיצאתי משם והלכתי ברחוב , תוך דקה השוורול של הסווצ'ר שלי נתפס בתיל בגדר ונקרע שזה יכול להתפרש כסוג של סטירת לחי. ראיתי אותו יום בחנות ספרים ספר על שמות לפי הקבלה וכשפתחתי אותו, במקרה זה נפתח על השם שלי. היה כתוב שם להיזהר מחוסר אחריות. דברים כאלה.

 

[אש בשמים]

הקטע הוא שקיבלתי בעבר סימנים כאלה

שבחלק מהמקרים, הכזיבו. חוץ מזה, טוב לחזור. תודה כאן לכולם שזכרו אותי.

מקווה שעכשיו יהיה לי יותר זמן לכתוב פה.

 

[גילי פרי]

"התחושה הפנימית היתה שעשיתי את הדבר הנכון"

ואולי לא כל כך? אולי לא באמת היית בטוח שעשית את הצעד הנכון? אולי היה בך שמץ של חרטה שבא לידי ביטוי בגדר התיל? אני דווקא הייתי מקבלת את זה אחרת - לו הייתי מרגישה שזה הדבר הנכון לעשות כשאני דוחה מקום עבודה, והחולצה שלי היתה נתפסת בגדר רגע אחרי כן, הייתי עשויה לחשוב שמישהו שם, שמקום העבודה הזה, בא "למשוך לי את החולצה" בכדי לא להתקדם לשומקום שאני רוצה להיות בו. כלומר, מחזיקים לי בחולצה מאחורה בכדי להשאיר אותי באותו מקום. ממש לא סטירת לחי בעיני, ואם כבר, זו אני שסוטרת להם

בתנאי כאמור שאני בטוחה ושלמה עם ההחלטה שלי. המסר של "חוסר האחריות" שנלווה לשם שלך - גם הוא מבחינתי יופי של מסר - האחריות לאושר שלי תלויה רק בי ולכן עלי להיזהר לא להתפתות לרצונות של אחרים (כמו עם החולצה). אלא שאתה בחרת לחשוב ולראות את המסרים אחרת, ולכן אני חושבת שאולי... אולי בכל זאת היססת, לא היית לגמרי בטוח. וחוצמזה שוב, טוב לקרוא אותך, צ'אר קצת