ואוכל
אוכל ג'נובזי עשיר בדגה ובירקות. אוכל רחוב הוא פארינטה, אותו פנקייק מקמח חומוס, פוקאצ'ה עם כל מיני ציפויים, בצל, לפעמים ציפויי פיצה שונים, ירקות. יש גם מאפי ירקות של בצק דק עם מילוי עשיר של מנגולד, תרד, ארטישוק, לפעמים עירוב של ירקות. אז הנה כמה מקומות שנהניתי מהם:
Focaccia e Dintorni, Via di Canneto Il Curto, 54-56r
קרוב לקתדרלה, עמוס כל היום, הם מוכרים גם פאי שהתערובת בנוסף לירקות עשויה מאיזשהו מתכון ג'נובזי מסורתי, אבל שכחתי לנסות את זה. אז בפעם הבאה...פתוחים 7/7.
ג'לטריה ושוקולד אצל ויגנוטי, זה טוב! קרוב לפיאצה דה פרארי, באחת הסמטאות:
http://www.romeoviganotti.com
ליד הג'לטריה יש להם גם בית קפה שאני לא זוכרת אם יש בו מקומות ישיבה. אולי. בכל מקרה אפשר לקנות עוגות.
עוד ג'לטו: U gelato du Caruggiu, Via di S. Bernardo, 91r הג'לטו שבסימטה הליגורית, בתרגום מליגורית. הבחור גם עושה קסטות וארטיקים.
עוד בוויה סן ברנרדו, מס' 33, זוג מבוגר מאזור רומא עושה מין פיצה רומאית, בצק דק ומילוי עשיר, בעשרות אפשרויות. לקחתי את זה של הירקות והיה טעים מאוד וזול. Pinsaccio.
מסעדות:
את אופיצ'ינה די קוצ'ינה פגשתי מייד כשירדתי מהרכבת, ויה קולומבו וויה גאלאטה האנכית לה, יחד עם השוק המקומי, מלאות מסעדות וחנויות אוכל וכל זה במרחק דקות הליכה מתחנת בריניולה, אחת משתי התחנות הגדולות בעיר. ידעתי שאוכל באופיצ'ינה כי מצאה חן בעיני. וחזרתי אכן ערב אחד, לארוחת 3 מנות עשירה ונפלאה, אולי ראוי לציון הסורבה תפוח ירוק שאכלתי בסוף, שהיה מנוקד במעט פירות יער פה ושם. התפריט מעניין, חלקו עם השפעות מחוץ לליגוריה, המקום משפחתי, במהלך הערב, של יום חול, היו כולם חוץ ממני ומתיירת אחרת, מקומיים. תענוג גם לראות את הילדים בערב, מגישים ולוקחים הזמנות.
http://officinadicucina.it
איל ג'נובזה מופיע במדריכי תיירות והוא קצת יותר מהוקצע ולכן פחות כיפי אולי. הייתי גם קצת מסוחררת מהשפע שבסביבה, גם הוא באותה סביבה של שוק והמסעדה הקודמת. עדיין, אוכל מצוין, מנת פסטה של חציל עם מעט דגים, וסלט פירות טריים. שווה לבוא לאכול עוד דברים מהתפריט.
Il Genovese, Via Galata 35
וככה לסוף, Le Rune, מסעדה לא רחוקה ממקום הלינה שלי ושהומלצה על ידי המדריך הכתוב שלי לליגוריה, היתה חגיגה בשבת בערב. הזמנתי מקום מראש, זכרו אותי וקיבלתי מתנה, תמונה של ג'נובה, לסיום. ארוחה מעולה: סרדינים מטוגנים, רביולי במילוי בוראטה ברוטב עגבניות וזיתים, עוגה ג'נובזית לסיום, שהיתה מין אקורד סולידי, אולי סולידי מדי, לאחר כל החגיגה הזאת, אבל אולי גם זה טוב, שלפחות מנה אחת תהיה פיצוץ והשאר משמשים לה רקע. כאן היו שתיים פיצוציות אז מה לי כי אלין. כיף כיף כיף. היחס, השירות, היין, הסביבה החיה.
טיול אדיר.
http://www.ristorantelerune.it