סיכום שבועי

Ido Gilad

New member
כתב עת דחק, כרך ג

כתב העת דחק פשוט מעולה, 600 עמודים של תענוג... קיבלתי אתמול בדואר, ממליץ..
 

Ido Gilad

New member
אני הזמנתי דרך האתר של סטימצקי

אני חייב להגיד שהשיווק שלהם נוראי, לרוב לא תמצאי עותקים בחנויות - הכי טוב להזמין מהאינטרנט, הגיע אלי תוך שבוע וחצי
 

pruvence

New member
אני עם בדידותם של המספרים הראשונים

שעושה רושם מקסים! אני ממש נהנית לקרוא אותו. והספרנית אמרה לי שהוא מאד קשה נפשית, מישהו יודע על זה משהו?
 

aharonavsha

New member
לא מציע לסמוך על ספרניות. נסה לפתח

חושים משלך. אני לא בטוח שהן קראו את הספרים.
 

roni64

New member
קראתי השבוע ספר מתח מוצלח

"שם הקוד: סליל" מאת פול מקיואן. הכותב הוא פרופסור באוניברסיטת קורנל, ותחום עיסוקו ננוטכנולוגיה. תחום זה בשילוב עם נשק ביולוגי הם לב הספר. הוא מבוסס על ארועים היסטוריים שקרו, כמו קיומה של יחידה 731 היפנית, שעשתה ניסויים בנשק ביולוגי על גבם של הסינים. גם כתוב היטב וגם מעניין מדעית.

כמו כן קראתי שניים:
"מנואלה" מאת פיליפ לברו, ספר לא מעניין במיוחד על נערה מתבגרת.
"מועדון האידיוטים" מאת ג'ונתן קו, שמתרחש על רקע בריטניה של שנות ה-70'. לא מתעלה לרמה של "בית השינה", אבל בסדר בפני עצמו.

אני מתחילה היום את "אשת הצהריים" מאת יוליה פרנק.

שבת שלום
 

BloodyRose

New member
אני מאוד אהבתי את 'מועדון האידיוטים'

ומאידך, לא זוכרת שהתלהבתי מ'בית השינה' (למען האמת, אני לא זוכרת ממנו כלום... אולי ניתן לו מתישהו צ'אנס בקריאה שנייה)
 
אם כבר מתח, תגובתי הקבועה: ספר המד"ב הקלאסי

של אורסון סקוט קארד, בסדרת אנדר: הצל של אנדר. ענק. מרתק ריתוק חריף כל כך שקראתי את כולו במשך לילה בו שכבתי לאחר ניתוח תוספתן בבית חולים. מצאתי אותו בחדר האחיות ופשוט, במקום לישון לאחר הניתוח, קראתי כל הלילה לאור מנורת הקיר עד שהספר הסתיים.
 

BloodyRose

New member
סטיבן פריי - עושים הסטוריה

עד כה - ממש ממש מעולה. נקווה שימשיך.

השבוע סיימתי גם את מלכוד 22 (מעולה. עצוב. הבטיחו לי ספר מצחיק, והוא אכן מצחיק, אבל לא הכינו אותי לכמויות העצב שהוא מביא עימו) ואת "ספר בית הקברות" של ניל גיימן - חמוד מאוד.

וזהו. שיהיה סופ"ש נעים לכולם!
 

Y. Welis

New member
גם הסרט נחמד. עם אלן ארקין הצעיר

שנראה די ארמני... וארט גארפונקל בסרטו הראשון (כטייס שמסרב לשמוע) + בוב בלאבן כ-אור. כמעט בדיוק כמו שדמיינתי אותו (כולם אגב יהודים).

לפול סיימון היה שיר על נסיעתו של ארט למקסיקו לצילומים -
http://www.youtube.com/watch?v=hJGSHMgbB0E
 

guy000

New member
בארץ הדברים האחרונים של אוסטר...

עדיין בהתחלה, מזכיר את על העיוורון. איך הוא ביחס לאחרים שלו?
 
הוא שונה מהספרים האחרים שלו

והוא אחד הספרים הכי מדכאים שקראתי מימי. ואפשר להעיד שאני כל הזמן קוראת סיפרי דיכאון. ספר מצוין ונורא קשה.
 

guy000

New member
דווקא בינתיים

די מעניין. מה שבטוח הוא שלקרוא את אוסטר בשפת המקור עדיף בהרבה מאשר תרגום, מה שלא נכון תמיד(לדעתי, לפחות).
 
למעלה