boufonnette
New member
סיכום שבועי... קצת באיחור
אז זהו... בשעה טובה ועצובה כאחת הגענו לסוף שנה. ויחד איתה הגיע סוף במיח"א תל אביב. אני וטל הגענו ביום שישי האחרון להיפרד מכולם, קצת הופתענו שהיינו ההורים היחידים, כי לנו זה נראה טבעי כן להגיע ביום האחרון ולא רק במסיבת סיום.. אבל כאלה אנחנו הורים קצת שונים ומוזרים.
נוכחנו במפגש האחרון עם קלינאית התקשורת וכשישבתי והבטתי בו מאחורי הזכוכית, נזכרתי ביום הראשון שלנו באותו החדר, והמהפך המדהים שהוא עבר, ההתקדמות שלו... זה פשוט ריגש אותי עד דמעות.
לגננת וסייעת הכנו כל אחד שי צנוע מעשה אפיה שלנו וגם קרם גוף מללין... ולקלינאית הבאנו תמונה שלו עם ברכת פרידה... את האמת אני אגיד לכם? היה לי מאוד מאוד קשה. אני ראיתי והרגשתי את כל ההשקעה שהושקעה בבן שלי בשנה הזאת, ואני כמובן לא יודעת אם זה ימשיך ככה גם במסגרת החדשה.
אז עכשיו הוא בבית, אחותי הקטנה מבלה איתו כשאני בעבודה וכשאני חוזרת אנחנו באותה השגרה.
כיוון שיום הלידה מתקרב אלינו, אני כל יום הולכת לישון בתקווה שבבוקר לא אצטרך ללכת לעבודה. אבל הי, בבוקר אני מתעוררת והולכת לעבודה, אז כרגע אני מנצלת כל רגע פנוי לבלות עם יהונתן, כי עוד רגע חייו הולכים להשתנות מקצה לקצה.
ומה איתכם? איך עובר עליכם החופש? הילדים עדיין בקייטנות? ומה עם חופשה משפחתית?
נ.ב מצרפת לכם תמונה של שי צנוע שהכנו לצוות הגן.
עוגיות שוקולד צ'יפס תוצרת בית!
אז זהו... בשעה טובה ועצובה כאחת הגענו לסוף שנה. ויחד איתה הגיע סוף במיח"א תל אביב. אני וטל הגענו ביום שישי האחרון להיפרד מכולם, קצת הופתענו שהיינו ההורים היחידים, כי לנו זה נראה טבעי כן להגיע ביום האחרון ולא רק במסיבת סיום.. אבל כאלה אנחנו הורים קצת שונים ומוזרים.
נוכחנו במפגש האחרון עם קלינאית התקשורת וכשישבתי והבטתי בו מאחורי הזכוכית, נזכרתי ביום הראשון שלנו באותו החדר, והמהפך המדהים שהוא עבר, ההתקדמות שלו... זה פשוט ריגש אותי עד דמעות.
לגננת וסייעת הכנו כל אחד שי צנוע מעשה אפיה שלנו וגם קרם גוף מללין... ולקלינאית הבאנו תמונה שלו עם ברכת פרידה... את האמת אני אגיד לכם? היה לי מאוד מאוד קשה. אני ראיתי והרגשתי את כל ההשקעה שהושקעה בבן שלי בשנה הזאת, ואני כמובן לא יודעת אם זה ימשיך ככה גם במסגרת החדשה.
אז עכשיו הוא בבית, אחותי הקטנה מבלה איתו כשאני בעבודה וכשאני חוזרת אנחנו באותה השגרה.
כיוון שיום הלידה מתקרב אלינו, אני כל יום הולכת לישון בתקווה שבבוקר לא אצטרך ללכת לעבודה. אבל הי, בבוקר אני מתעוררת והולכת לעבודה, אז כרגע אני מנצלת כל רגע פנוי לבלות עם יהונתן, כי עוד רגע חייו הולכים להשתנות מקצה לקצה.
ומה איתכם? איך עובר עליכם החופש? הילדים עדיין בקייטנות? ומה עם חופשה משפחתית?
נ.ב מצרפת לכם תמונה של שי צנוע שהכנו לצוות הגן.
עוגיות שוקולד צ'יפס תוצרת בית!